חיים של קידוש ה'

bbb cf  aa ddab

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
כאשר אנו מבקשים לסקור פרשה בתורה ולגלות מהו הנושא המרכזי שלה, אנו יכולים להשתמש בכלי הספרותי "מילה מנחה". כלל זה ששורשיו בספרות חז"ל וזכה לפיתוח ושכלול במאה ה-20, קובע כי מילה מסוימת או שורש לשוני המופיעים מספר רב של מופעים בפרשה, עשויים לרמז על משמעות מרכזית שאליה חותרת הפרשה.

בפרשת השבוע 'אמור', אין ספק מה היא המילה המנחה. זהו השורש "קדש". המילים "קדוש", "קודש", "קדושים", "מקדש" ועוד – מופיעות בפרשה חמישים פעמים! בחלק ניכר מן המופעים מדובר באזהרה שלא לחלל את הקדושה, כמו: "קדושים יהיו לא-לוקיהם ולא יחללו שם א-לוקיהם", "ולא יחלל את מקדש א-לוקיו", "ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדישים לי" ועוד. הנושא המרכזי שבפרשה הוא, איפוא, הקודש והחול.

מהו הקודש?

מהו החול – כולנו יודעים. אך מהו הקודש? מה חסר בחיים הארציים שלנו שאותו בא הקודש למלא? האדם מטבעו שואף אל הנשגב, אל המופלא ממנו, ומקדש את המושגים שהוא חש שהם למעלה מהשגתו, שאינם שייכים לזמן או למקום מסוים אלא הם ניצחיים. היהדות שמה דגש על מושג הקדושה, ודורשת מעם ישראל להיות עם קדוש – אך מהי הקדושה?

הקדושה שעליה מדברת התורה איננה מושג מיסטי.

דבר אחד ניתן לומר בוודאות: הקדושה שעליה מדברת התורה איננה מושג מיסטי. תחת כותרת ה'קדושה' מפורטות מצוות מוסריות ואנושיות רבות כמו כיבוד אב ואם ו"לא תגזול". אין מדובר, אם כן, בקומה נוספת מעל הקומה האנושית. מדובר באותה קומה, באותו מצב אנושי מוכר, אך התורה מבקשת לצקת לו משמעות שונה, נוספת, משמעות של קדושה.

אחת הדמויות המפורסמות בתנועת החסידות במאה ה-19, היה הרב מנחם מנדל מורגנשטרן, "הרבי מקוצק" (פולין, 1787-1859). הוא נודע בחריפותו הרבה ובדרישותיו הבלתי-מתפשרות מחסידיו. אחת האימרות הנאמרות בשמו מתייחסת לפסוק "ואנשי קודש תהיון לי": מלאכים יש לא-לוקים בשמיים, אמר הרבי, אותנו הוא רוצה כבני אדם, אבל בני אדם קדושים – "אנשי קודש".

הקדושה אינה מתנגשת עם האנושיות

הקדושה אינה מתנגשת עם האנושיות, ובוודאי שאיננה מתכוונת לבטל אותה. הקדושה מבקשת לרומם את האנושיות, להעניק לפעולות היומיומיות של האדם משמעות גבוהה יותר. הקדושה צובעת את האנושיות בצבע אחר.

בפרשה אנו קוראים על מצוות "קידוש השם":

"ולא תחללו את שם קודשי, ונקדשתי בתוך בני ישראל"

(ויקרא כב, לב)

"קידוש השם" איננו רק מסירות-נפש על קיום המצוות, אלא גם חיים נעלים המביאים את בני האדם להעריך את התורה ואת מקיימיה, כלשונו של הרמב"ם:

"אם דקדק החכם על עצמו והיה דיבורו בנחת עם הבריות, ודעתו מעורבת עימהם, ומקבלם בסבר פנים יפות, ונעלב מהם ואינו עולבם, מכבד להם ואפילו למקילים לו, ונושא ונותן באמונה… עד שימצאו הכל מקלסים [=משבחים] אותו ואוהבים אותו ומתאווים למעשיו – הרי זה קידש את השם"

(משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה פרק ה)

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בראשית

ירושלים
כניסה:
17:24
יציאה:
18:40
תל אביב
כניסה:
17:48
יציאה:
18:42
חיפה
כניסה:
17:34
יציאה:
18:40
באר שבע
כניסה:
17:48
יציאה:
18:42

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"ג אייר ה'תשפ"ה
מאי 11, 2025
באמצע חגי השנה, פתאום – מצוות פאה: שיבולת אחת שמשאירה אותנו מחוברים לשורש. כי מי שמקדיש את ההתחלה
ז' אייר ה'תשפ"ד
מאי 15, 2024
ככל שאדם משקיע יותר כדי להיות ראוי לתפקידו, כך הוא מבצע את תפקידו בצורה טובה יותר. זה נכון לכוהנים
י"ג אייר ה'תשפ"ג
מאי 4, 2023
על ההורים מוטל להכין את ילדיהם למורכבות של החיים, למקרים שבהם הם נתקלים באתגרים, למקרים שבהם נדרשת מהם התגברות
ב' אייר ה'תשפ"ב
מאי 3, 2022
התורה מתייחסת למקרים ומפרטת רשימה של שבעה קרובים שאליהם הכהן נדרש להיטמא: אב ואם, בן ובת, אח ואחות רווקה,
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת אמור – תשע"ו
בפתיחתה של פרשת השבוע, פרשת 'אמור', אנו קוראים על ההגבלות המיוחדות לכוהנים: נאסר עליהם להתקרב לגופת
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת אמור תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'אמור' עוסקת במצוות רבות שחלק הארי שבהן הוא
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת אמור תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'אמור', עוסקת במגוון נושאים: דיני טומאה וטהרה והלכות
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת אמור- תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים בפתיחתה של פרשת השבוע, פרשת 'אמור', אנו קוראים על ההגבלות המיוחדות
כ"ג תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 15, 2025
השבעה הגנת הגבולות ביום יום חמישי י״ט בְּטֵבֵת תשפ״ו (8/1/2026) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
י"ט תשרי ה'תשפ"ה
אוקטובר 21, 2024
עשרות ספרי תורה, מוזיקה ומאות משתתפים: הקפות שניות בכותל המערבי – אור לכ"ג תשרי תשפ"ה
י"ד אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 7, 2025
🔇 הנגן מתחיל במצב השתקה – אפשר ללחוץ על הרמקול כדי לשמוע קול. ❌ סליחות בשידור חי 🔄 🔇
כ"ג חשון ה'תשפ"ה
נובמבר 24, 2024
טקס השבעה לטירוני בא"ח צנחנים ביום רביעי ח׳ בטבת תשפ״ה 08/01/2025 בשעה 20:00 בכותל המערבי.
ט"ו סיון ה'תשפ"ה
יוני 11, 2025
שר החוץ של זמביה ביקר בכותל המערבי והביע תמיכתו ביחסים הדיפלומטיים עם ישראל תוך תפילה אישית בין אבני הכותל.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לבא"ח גבולות ביום יום שני ט״ו בֶּאֱלוּל תשפ״ה (8/9/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ג ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 21, 2025
השבעה לחטיבת כפיר ביום יום רביעי ט״ו בְּסִיוָן תשפ״ה (11/6/2025) בשעה 14:00–21:00 בכותל המערבי.
י"ט טבת ה'תשפ"ה
ינואר 19, 2025
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם
כ"ד תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 16, 2025
במלאת שנתיים לטבח הנורא ולמתקפת החמאס על ישראל בבוקרו של חג שמחת תורה ובמהלכו נרצחו כ-1,200 ישראלים בידי מחבלי
כ"ג תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 15, 2025
סיפורו של קין והבל מזכיר לנו שכל בחירה בין קנאה לשמחה, בין מרירות להודיה, מעצבת את עולמנו. התורה קוראת
כ"ג תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 15, 2025
השבעה באח גולני ביום יום חמישי י״א בִּשְׁבָט תשפ״ו (29/1/2026) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
י"ז תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 9, 2025
אחים ואחיות יקרים, בספר נחמיה מתואר חג הסוכות הראשון של גולי בבל, אחרי שחזרו הביתה לארץ ישראל: "וַיַּֽעֲשׂ֣וּ כׇֽל־הַ֠קָּהָ֠ל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .