השר המצרי נזכר בפותר החלומות הנמק בכלא, ופרעה שולח להביא לפניו את יוסף. יוסף מוצא בפתאומיות מהכלא, בגדיו מוחלפים והוא זוכה לתספורת כראוי למי שעומד להתייצב לפני המלך. פרעה מספר ליוסף את חלומותיו, ונראה שכדאי להתעכב מעט על פרטיהם: בחלום הראשון הוא ראה שבע פרות שמנות ושבע פרות רזות העומדות אלו לצד אלו, ולאחר מכן בולעות הפרות הרזות את הפרות השמנות. החלום השני היה דומה. הוא ראה בו שבע שיבולים שמנות ושבע שיבולים דקות, כאשר השיבולים הדקות בולעות את השיבולים הבריאות. החרטומים, חכמי מצרים, כשלו בניסיונם לפתור את החלומות, ועתה ביקש פרעה פיתרון מיוסף, העבד העברי שזה עתה הוצא מהכלא.
במהלך מבריק וחד, פותר יוסף את שני החלומות כאשר הוא מסביר לפרעה ששני החלומות מביעים מסר אחד, ובעצם, החלום השני רומז לפיתרון החלום הראשון. החלומות, טוען יוסף בפני פרעה, מנבאים את מה שעתיד להתרחש במצרים בעתיד הקרוב: שבע שנות שובע שלאחריהם שבע שנות רעב, כאשר שנות הרעב תהיינה קשות כל כך עד ששנות השובע תישכחנה. יוסף לא מסתפק בדברים אלו. הוא מוסיף הצעה מעשית להתמודדות עם העתיד:
"ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם… ויפקד פקידים על כל הארץ… ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות… לשבע שני הרעב"
(בראשית מא, לג-לו)
פרעה מתלהב מהפיתרון ומההצעה המעשית וקורא אל עבדיו:
"הנמצא כזה איש אשר רוח א-לוהים בו?!"
(שם שם, לח)
והוא מכתיר את יוסף ל'משנה למלך'. יוסף עולה לגדולה ולא יורד ממנה עד מותו בשיבה טובה, לאחר שנים רבות.
ממה התלהב פרעה כל כך? ומדוע לא הצליחו חרטומי מצרים למצוא את הפיתרון הדי-פשוט של יוסף לחלומות פרעה? ובכלל, מדוע בחר יוסף להציע את ההצעה כיצד להתמודד עם משמעות החלומות, בלי שנתבקש לעשות זאת?
הרבי מליובאוויטש מסביר כי גם חרטומי מצרים שקלו את הפיתרון שהציע יוסף, אך פרט אחד בחלום גרם להם לפסול פיתרון זה: הם לא הבינו מדוע עמדו הפרות הרזות יחד עם הפרות השמנות לפני שבלעו אות. שאלה זו הביאה אותם לחיפוש אחר פיתרון אחר שיסביר גם את הפרט הזה. פרעה התלהב מפיתרונו של יוסף דווקא מפני שהוא הצליח לגלות כי בתוך החלום מונחת גם דרך ההתמודדות עם משמעותו: הפרות המסמלות את שנות הרעב עומדות לצד הפרות המסמלות את שנות השובע, וזה בא ללמד כי כדי להתמודד עם שנות הרעב, על המצריים לזכור בשנות השובע שבקרוב עומדות לבוא שנות רעב ועליהם להתכונן לכך ולאגור מזון עבור העתיד.
האם אנו יכולים ללמוד משהו מפיתרונו של יוסף? המחזוריות של שובע ורעב אינה רק סיפור עתיק על מצרים. זוהי תופעה אנושית המוכרת לכל אחד ואחת מחיינו שלנו. היו שקראו לתופעה זו 'ימי האהבה וימי השנאה', אך אין צורך בשמות מיוחדים כדי להכיר את התופעה. מה מלמד אותנו יוסף? בתקופות הטובות עלינו לזכור שעלולות להגיע תקופות פחות מוצלחות ולהיערך לקראתן. ההתמודדות יכולה להיות קלה ומיטיבה יותר אם נשכיל להיערך לקראתה, לטפח קשרים בריאים עם הזולת, לחזק את הרוחניות שלנו ואת הקשר עם א-לוהים, כדי שגם כאשר נרגיש בודדים ועזובים, לא מצליחים ולא מוצלחים, יהיו לנו כלים להתמודד ולהתגבר.
