סיפור על גורל

פרשת מקץ- תשפ"ב

הרב הגאון שמואל רבינוביץ שליט"א רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבוע שעבר קראנו על עלילותיו של יוסף, המושלך לבור על ידי אחיו, ונמכר לעבד במצרים. יוסף, שבתחילה מצליח בתפקידו כעבד לשר הטבחים של מלך מצרים, נאסר בבית הסוהר בעקבות עלילה שפלה שהעלילה עליו אשתו של שר הטבחים. יוסף מוצא את עצמו במקום הכי נמוך שיכול להיות: אסיר ועבד גם יחד במדינה זרה.

בתחילת פרשת השבוע – פרשת 'מקץ' – מתרחשת תפנית חדה בעלילה: פרעה מלך מצרים חולם חלומות הטורדים את מנוחתו, ויוסף – שהיה בעל עבר מוכח בפתרון חלומות בין כותלי בית הסוהר – נשלף במהירות מבית הסוהר ומובהל להיכלו של מלך מצרים. יוסף פותר את חלומותיו של פרעה באופן המתיישב על ליבו, ומייעץ גם לפרעה כיצד עליו לנהוג בעקבות המסר השמיימי שניתן לו בחלום. פרעה, שמתרשם עמוקות מתבונתו של יוסף, ממנה אותו ל'משנה למלך' ושליט בפועל על האימפריה המצרית, ובבת אחת יוסף עולה משאול התחתית של בית הסוהר, אל מרומי הגדולה של המלכות.

עם הפיכתו של יוסף ל'משנה למלך', הוא נושא אישה בשם אָסנת, בִתו של פוטי-פרע; הצליל של השם 'פוטי-פרע' עשוי להיות מוכר לאוזננו. זוכרים אנו בוודאי את אשתו של פוטיפר שנתנה את עיניה ביוסף וניסתה לפתות אותו בכל הזדמנות; ואת סירובו העיקש של יוסף ועמידתו על עקרונותיו המוסריים, גם במחיר נקמתה של אשת פוטיפר, והשלכתו לבית הסוהר.

על פי חלק מהדעות בין חכמי ישראל, 'פוטי-פרע' ו'פוטיפר' הינם אותו אדם. אם כך, כאשר התורה חושפת את זהותה של אָסנת – אשתו של יוסף, היא חושפת גם סיפור מופלא העומד מאחורי נישואיהם: יוסף, שעמד בגבורה בפני פיתוייה של אשת פוטיפר, והושלך בגללה לבית הסוהר, נושא בסופו של דבר את בִתה לאישה.

ברצוני להתמקד בשני לקחים אותם ניתן להפיק מסיפור זה. הלקח הראשון – הפשוט יותר – הטמון בסיפור זה הוא, שא-לוקים דואג לכך שאדם לא יפסיד כאשר הוא עומד על עקרונותיו המוסריים, וכאשר הגלגל יסתובב לו הוא יגלה כי הוא אפילו הרוויח.

אולם בסיפור זה טמון גם לקח עמוק יותר. פעמים רבות, אדם מבצע מעשים בלתי מוסריים מתוך פחד מחֶסֶר, במרחב האישי כמו גם במרחב הכלכלי. הוא בטוח כי הממון הלא-לגמרי-כשר אותו יש בידו להשיג, הוא השער לרווחתו הכלכלית. הוא בטוח כי מערכת היחסים הלא ראויה אחריה הוא רודף היא-היא השער לאושרו ולחייו הטובים. אולי הוא בטוח שאם לא ישיג את השליטה על סביבתו באמצעים לא כשרים וראויים, הוא יוותר בודד, נטוש ובלתי אהוב.

אך האמת הא-לוקית מספרת סיפור אחר. א-לוקים מעמיד בפנינו שוב ושוב את הבחירה, האם לפעול בדרך טובה, ישרה והגונה, או בדרך בלתי מוסרית. את מנת האושר והרווחה הכלכלית אשר הגורל הא-לוקי מועיד לנו בחיינו, נקבל בכל מקרה, אך א-לוקים נותן לנו את האפשרות כיצד נבחר לקבל אותם? האם בדרך הישרה והטובה, או בדרך הבלתי מוסרית. לעתים ייקח לנו זמן להבחין כיצד הבחירה להימנע מלהנות ממעשים בלתי מוסריים, דווקא היא מובילה אותנו לאושרנו המלא; אך עלינו להתאזר בסבלנות, כמו יוסף.

הייעוד הא-לוקי היה אמור מלכתחילה להוביל את יוסף למערכת יחסים עם אשה ממשפחתו של פוטיפר, אך בידו ניתנה הבחירה: האם להיכנע לפיתוי ולממש מערכת יחסים זו באופן אסור, מה שהיה מוביל לאובדנו הרוחני כמו גם הגשמי; או להתאזר בסבלנות, ואפילו לשבת בבית הסוהר על לא עוול בכפו, אך בסופו של דבר – דווקא בעקבות עמידתו על עקרונות המוסר – נושא לאישה את אָסנת, ומונה למלך בפועל של האימפריה המצרית.