גאולה שאין בה ספק

גאולה שאין בה ספק ? פרשת מקץ
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
פרשת השבוע 'מקץ' מתחילה בתיאור חלומו הכפול של פרעה מלך מצרים, שמשפיע על הדמות המרכזית בסיפור הארוך של: יוסף - בעקבות החלום וכישלונותיהם של פותרי החלומות המצריים להעניק פיתרון מוצלח לחלום, נזכר שר המשקים ביוסף - העבד העברי שפתר לו את חלומו בבית הכלא, ומכאן מתגלגלת העלילה בהילוך מהיר: יוסף מוצא מהכלא המצרי, מופיע לפני פרעה ופותר לו את החלום, וגם מציע דרכי התמודדות עם פיתרון החלום, עד שעולה לגדולה ומתמנה ל'משנה למלך'.

פסוק אחד מביע באופן ברור את המהירות שבה עלה יוסף משפל המדרגה בבית הסוהר אל המעמד החברתי הגבוה ביותר במצרים:

"וישלח פרעה ויקרא את יוסף, ויריצוהו מן הבור, ויגלח ויחלף שמלותיו, ויבוא אל פרעה"
(בראשית מא, יד)

פרשת מקץ – תשע"ט

הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'מקץ' מתחילה בתיאור חלומו הכפול של פרעה מלך מצרים, שמשפיע על הדמות המרכזית בסיפור הארוך של: יוסף – בעקבות החלום וכישלונותיהם של פותרי החלומות המצריים להעניק פיתרון מוצלח לחלום, נזכר שר המשקים ביוסף – העבד העברי שפתר לו את חלומו בבית הכלא, ומכאן מתגלגלת העלילה בהילוך מהיר: יוסף מוצא מהכלא המצרי, מופיע לפני פרעה ופותר לו את החלום, וגם מציע דרכי התמודדות עם פיתרון החלום, עד שעולה לגדולה ומתמנה ל'משנה למלך'.
פסוק אחד מביע באופן ברור את המהירות שבה עלה יוסף משפל המדרגה בבית הסוהר אל המעמד החברתי הגבוה ביותר במצרים:
"וישלח פרעה ויקרא את יוסף, ויריצוהו מן הבור, ויגלח ויחלף שמלותיו, ויבוא אל פרעה"
(בראשית מא, יד)

 

מי שעמד על הבחנה מעניינת זו והעניק לה פשר, היה רבי עובדיה ספורנו (פרשן, רופא ופילוסוף, איטליה, המאה ה-16). בפירושו לפסוק זה הוא כותב:

"ויריצוהו מן הבור – כדרך כל תשועת ה' שנעשית כמו רגע… וכך היה עניין מצרים… וכך אמר לעשות לעתיד…"

הספורנו מציע לפנינו מודל של גאולה שההופעה הראשונה שלו היא בסיפור יוסף. הישועה הפתאומית שאיננה כרוכה בהכנות מקדימות, אלא 'נוחתת' על האדם וברגע אחד מעלה אותו מהמקום הנמוך ביותר אל המקום הגבוה ביותר.

לדעת הספורנו, מודל זה התקיים בעבר, וגם יתקיים שוב בעתיד. סימוכין לכך הוא מוצא בדברי הנביא מלאכי: "ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים" (מלאכי ג, א).

מה המשמעות של גאולה פתאומית? זהו ביטוי של הופעה א-לוהית שאין לטעות בה ולייחסה לפעילות אנושית. לעיתים אנו חווים התרחשויות שונות, טובות יותר או פחות, ואנו מתקשים להצביע באופן ברור על ההשגחה הא-לוהית המכוונת את המאורעות. אך ישנם מקרים שבהם אין לטעות: כאשר מתרחש מהפך שאיננו תהליכי, שאין בו שלבים המופיעים בזה אחר זה, אלא בבת-אחת, ברגע אחד, התמונה נהפכת ואנו מגלים מציאות חדשה.

גאולת ישראל העומדת במוקד ציפיות העם במשך אלפי שנים, יש בה פנים לכאן ולכאן. בתלמוד הירושלמי מסופר על שני חכמים, רבי חייא ורבי שמעון בן חלפתא, שהלכו בבקעת ארבל לפנות בוקר וראו את המראה המפעים של זריחת החמה, כשכדור האדמדם של השמש עולה לאיטו באופק המזרחי והופך אט אט לאור מבהיק ומסנוור. בהשראת השמש העולה אמר רבי חייא לרבי שמעון בן חלפתא:

"כך היא גאולתם של ישראל ? בתחילה קימעה קימעה; כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת"
(תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות פרק א)

שלבים ראשוניים של הגאולה הם אכן תהליכיים. בשלבים אלו ניתן להתלבט: האם מדובר בגאולה א-לוהית או בפעילות מדינית אנושית-טבעית? כל עוד נעמוד בשלבים אלו לא נוכל להוכיח שאכן מדובר בגאולה המיוחלת. אך יבואו רגעים שבהם לא יהיה ניתן להטיל ספק: "פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים". אל רגעים וודאיים אלו אנו נושאים עיניים בתפילה ומייחלים: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:03
יציאה:
20:24
תל אביב
כניסה:
19:28
יציאה:
20:27
חיפה
כניסה:
19:17
יציאה:
20:28
באר שבע
כניסה:
19:26
יציאה:
20:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ט בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 10, 2024
ההשבע תתקיים בתאריך: 28/02/2024 מהשעה 18:00 עד לשעה 20:00
כ״ב במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 6, 2023
בתמונה: סיור של חיילי כיפת ברזל בסיורי סליחות לפני כחודש וחצי, שלושה מתוכם נפלו במלחמת חרבות ברזל.
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
לאחר התפילה הנערים והנערות סיירו ב'מבט אל העבר' באמצעות משקפות מציאות מדומה, וצפו במיצג החדש שיפתח בקרוב לציבור הרחב.
ט׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 21, 2023
לעיתים ישנם בכותל מפגשים שמשאירים חותם בלב לשנים. 
י״ב בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 18, 2024
הבוקר, עלו לירושלים 'נציגי' ילדי אשקלון מתוך 29 בתי ספר מאשקלון, כשהם מביאים איתם את פתקי התפילה בקופסאות מיוחדות
א׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 11, 2024
השחקן היהודי איאן זירינג בביקור בכותל המערבי ובמסלול החדש במנהרות הכותל, במסגרת ביקור סולידריות בישראל.
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לפני כשבועיים נפצע כתוצאה ממטען וניצל בנס וכעת הוא נמצא בתהליך שיקום
א׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 13, 2023
רבה של ירושלים הראשון לציון הרה"ג שלמה משה עמאר שליט"א נשא תפילה לשלומם של חיילי צה"ל, לרפואת הפצועים ולהשבת
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים