בתוך הלילה החשוך ביותר פרשת מקץ

הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בתוך הסיפור המתמשך על יוסף ואחיו, המתפרש על פני ארבעה עשר פרקים בספר בראשית, מציינת פרשת 'מקץ' את המפנה המשמעותי ביותר במעמדו של יוסף: מבית הכלא המצרי, שם הוא מושלך כעבד בעקבות עלילת שווא, הוא מובל בריצה ? לאחר תספורת והחלפת בגדים ? להתייצב לפני מלך האימפריה המצרית, פרעה. לאחר שהוא פותר בהצלחה את חלומותיו של פרעה, קורא פרעה: "אין חכם ונבון ממך" ומעביר ליוסף את הטבעת המלכותית. בכך הפך יוסף לדמות השנייה בחשיבותה, אחר המלך, במצרים.

מהפך שכזה, כאשר אנו משליכים ממנו על חיינו, מלמד כי גם בחושך הכבד ביותר יש סיכוי שהאור יפציע; גם הלילה החשוך ביותר מסתיים בזריחת השמש; גם במצוקה הקשה ביותר יש במי לתלות תקוות ? בבורא העולם.

יוסף הוא הדוגמא לאדם שהיה נתון במצבים קשים ביותר:

כילד תפנוקים הוא נמכר לעבדות; גם כשהצליח באופן יחסי בתפקידיו כעבד, התרסקה התקווה כאשר אשת אדוניו העלילה עליו שהוא ביקש לפתותה ? בעוד האמת הייתה הפוכה: היא ניסתה בכל דרך לפתותו ולא הצליחה ? והוא הושלך לבית הכלא; לאחר שתים עשרה שנים בבית הכלא, הוא הוצא באופן פתאומי ובתוך זמן קצר הפך לאחת הדמויות המשפיעות באימפריה המצרית.

בכל הזמן הזה, בכל העליות והמורדות שפקדו את חייו, החזיק יוסף באמונה כי א-לוהים מנהל את חייו, וכי יש כוונה ומגמה בכל אירוע שפוקד אותו. לאחר שנים הוא הבין כי דרך החתחתים שעבר הכינה את האפשרות למשפחתו המורחבת לרדת למצרים ולהתקיים בה בשנות הרעב. אך גם לפני שהבין ? הוא האמין, הוא בטח בכל לבו בא-לוהים.

בתזמון מושלם, בכל שנה, נקראת פרשת 'מקץ' בימי החנוכה.

את ימי החנוכה אנו חוגגים באמצעות הדלקת נרות ואמירת תפילת ה'הלל', לזכר ניצחונם של קומץ יהודים שנלחמו מול שלטון זר ? הממלכה הסלאוקית?יוונית ? שביקש לכפות עבודת אלילים ולאסור על היהודים לקיים את מצוות התורה. ניצחון זה שהתרחש לפני כ-2200 שנים, ביטא יציאה מחשיכה לאורה במובן הרוחני: העם היהודי בארץ ישראל זכה בעצמאות מדינית ויכול היה לקיים אורח חיים יהודי; והוא ביטא יציאה מחשיכה לאורה גם באופן מעשי: בית המקדש שהוחשך ונטמא, הואר שוב באור המנורה הקדושה.

קומץ הכוהנים החשמונאים שיצאו למלחמה כנגד הצבא הסאלוקי?יווני, האמינו כי המציאות החשוכה צריכה להיות מוארת. הם האמינו כי א-לוהים יושיע אותם ממצבם העגום. אמונה זו נסכה בהם כוחות והובילה אותם אל הניצחון.

באופן סימבולי, ימי החנוכה הם הימים החשוכים ביותר בשנה: שעות האור הן הקצרות ביותר ושעות החושך ארוכות. ואפילו בשעות החושך הירח כמעט ואיננו נראה ? הן מפני שזהו סוף החודש העברי ותחילת החודש הבא, והן בעקבות מזג האוויר המעונן.

בחושך זה אנו מדליקים נרות. אנו מכריזים ? לעצמנו, למשפחתנו ולכל המעוניין לשמוע ? את האמונה היהודית בניצחון של האור על החושך.

בהדלקת נרות החנוכה נאיר את הרחוב, נאיר את הבית, נאיר את הלבבות באור האמונה.