הנתונים נטענים…

לקדש את הלב – פרשת תרומה

המשכן לא נועד רק לאבן ולעץ – אלא ללב שלנו. פרשת תרומה מזכירה: השכינה מחפשת דירה בתוכנו, וכל אחד מאיתנו יכול להיות בית מקדש מהלך.

בס"ד

תרומה תשפ"ו

לקדש את הלב

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

במעמד הר סיני ניתנה התורה לעם ישראל, והוטלה עליו אחריות גדולה וייחודית: להיות העם המוביל בעולם את דרך המוסר והערכים האלוקיים. לשם כך, הקב"ה כביכול צמצם את עצמו, ירד אל העולם, וגילה את אלוקותו באופן ברור ומוחשי, כך שהאמונה תוכל לעבור מדור לדור. סיפורי המראות והקולות שנשמעו בהר סיני, אינם מותירים ספק בדבר מציאות הבורא ובמחויבות האדם למצוות התורה.

עם כל זאת, הקשר בין האדם לבין בורא עולם, עלול להיראות לעיתים רחוק ובלתי מושג. המבקש להתקרב לבוראו עשוי לחוש פער עמוק: מה לו, בן אנוש גשמי, ולישות אלוקית נשגבת כל כך? כך גם הקב"ה, כיון שהוא ברא את עולמו מתוך רצון להיטיב עם ברואיו, חפץ הוא שתהיה לו נוכחות ממשית ביניהם. על כך נאמר במדרש:

"אמר רבי שמואל בר נחמן, בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם, נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים כמו שיש בעליונים"
(תנחומא סימן טז)

הצורך ההדדי בקשר בין הבורא לברואיו הוא המניע לציווי המתואר בפרשת השבוע, לבנות משכן, הנועד להיות מקום שבו תצומצם השכינה ותדור, ובני האדם יוכלו להגיע לשם, לחוש בקדושת המקום ולהיות מושפעים ממנה. אין מדובר במבנה של עצים ואבנים גרידא, אלא ביצירה שנבנתה על פי כללים עמוקים ונסתרים שהיו ידועים ליחידי סגולה באותו הדור – משה רבנו ובצלאל בן אורי. חכמה זו מייצרת מקום קבוע ומכובד להשראת השכינה, מציאות רוחנית שבה מתרחשים ניסים, בתוך עולם של חומר וגשם. ועל כך נאמר:

"וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם"
(שמות כה, ח)

גדולי הדורות עמדו על דיוק לשון הפסוק: לכאורה היה מתבקש לומר 'ושכנתי בתוכו", שכן הכתוב עוסק במקדש. על כך כתב רבי אליהו די וידאש:

"שכנתי בתוכם – בנשמתם שבגופם, נמצא כי עיקר דירת השכינה אינה אלא בנפש הזכה, היינו 'ועשו לי מקדש שכנתי בתוכם', 'בתוכו' לא נאמר, אלא 'בתוכם' – פירוש בתוך קירבם"
('ראשית חכמה', שער האהבה  פ"ו)

ברוח זו כתב רבי חיים ברלין מוואלוז'ין – תלמידו הגדול של הגאון מוילנא:

"אל תחשבו שתכלית כוונתי הוא עשיית המקדש החיצוני, אלא תדעו שכל תכלית רצוני בתבנית המשכן וכל כליו רק לרמז לכם שממנו תראו וכן תעשו אתם את עצמכם, שתהיו אתם במעשיכם הרצויים כתבנית המשכן וכליו, כולם קדושים ראויים ומוכנים להשרות שכינתי בתוככם ממש"
('נפש החיים' שער א, הערות פ"ד)

יש הטועים לחשוב כי בית המקדש הוא העיקר, והאדם אינו אלא מי שמשרת אותו. אך האמת הפוכה: המקדש הוא אמצעי. כאשר האדם בא אליו ונשמתו מתחברת לקדושה השורה בו, מתעורר בו הרצון להתקדש ולהתקרב אל בוראו. במובן זה, המקדש דומה למעין "תחנת טעינה" רוחנית, שמטרתה להטעין את הנשמה בכוחות של קדושה ומשמעות.

קריאת פרשה זו, העוסקת בבניין המשכן וכליו, מעוררת בליבם של היושבים בירושלים, בקרבת הכותל המערבי, געגועים עזים ליום שבו נזכה לבניין בית המקדש השלישי. אולם בד בבד היא מביאה גם מנוחה לנפש: מתברר כי התכלית האמיתית היא קדושת האדם עצמו, וזו אינה תלויה בבניין הבית דווקא. את עבודת קידוש הלב ניתן לעשות בכל רגע ובכל מקום, ואין צורך לדחות את השינוי הרוחני לעתיד בלבד.

רעיון זה בא לידי ביטוי בדבריו של אחד ממקובלי צפת – רבי אלעזר אזכרי, מחבר הפיוט 'ידיד נפש' וספר 'חרדים':

"בתוך ליבי משכן אבנה לזיוו, קרבן תקריב לו נפשי היחידה"

בהשראת מילים אלו חיבר גאון המחשבה, הרב יצחק הוטנר, פיוט המבטא כיסופים עמוקים ומוכנות למסירות נפש למען השם יתברך:

"בלבבי משכן אבנה להדר כבודו,
ובמשכן מזבח אשים לקרני הודו.
ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה,
ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה".

מילים אלו הולחנו לשיר מרגש אשר מושר בפיהם של רבים במנגינה של כיסופים וערגה, ביטוי לגעגוע לבניינו הפנימי של האדם ולמציאת הדרך הנכונה להתקדש ולהיות אדם טוב ושלם יותר.

לעיתים אנו משוטטים בעולם הגדול בתחושת קטנות ואובדן, מרגישים כעוד אחד מני רבים, כבורג קטן במערכת עצומה. אך על כל אדם מישראל לדעת: הוא בית מקדש מהלך. בכוחו לבנות משכן לבורא עולם בתוך ליבו. כאשר האדם מכבד את עצמו ומבין את גודל מעמדו, כל בחירותיו מקבלות משמעות אחרת – וכך יכולים להיבנות בתוכנו, ובתוך עולמנו, מקדשים חיים רבים.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת אחרי מות-קדשים

ירושלים
כניסה:
18:34
יציאה:
19:53
תל אביב
כניסה:
18:58
יציאה:
19:55
חיפה
כניסה:
18:46
יציאה:
19:56
באר שבע
כניסה:
18:57
יציאה:
19:54

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"ז שבט ה'תשפ"ה
פברואר 25, 2025
ארון הברית, הכרובים ואהבת ישראל – איך מקום הקדושה העליונה מבטא חיבה, אחדות והשראת השכינה גם בזמנים של חורבן
ב' אדר א' ה'תשפ"ד
פברואר 11, 2024
מדוע דוד, שכה השתוקק לבנות את המקדש, לא בנה אותו בעצמו אלא השאיר את המלאכה לשלמה בנו?
ל' שבט ה'תשפ"ג
פברואר 21, 2023
האם ניתן לעשות דברים במידה מדויקת או בזמן מדויק, או שהדבר איננו אפשרי. זוהי מחלוקת עובדתית שיש לה השלכות
ל' שבט ה'תשפ"ב
פברואר 1, 2022
מהי ההדגשה השבה וחוזרת על עצמה בתיאור התרומה לבניית המשכן? זו אותה "נדיבות לב" הנדרשת בכדי שהאדם יעניק מהונו
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
הפרשה פותחת בדיבור שהופנה אל משה:  "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה." (שמות כה, ב) את הכסף הדרוש
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
כאשר מתבוננים במשכן ובכליו, עולה מיד ההשוואה לבית המיועד למגורים. השוואה זו נעשתה כבר במקרא, כאשר 'קודש הקודשים' שבו
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
בתוך המשכן מוצבים מספר כלים: ארון ללוחות הברית, מזבח עבור הקטורת, מנורה ושולחן שעליו מונח 'לחם הפנים'. שלושה מתוך
כ"ט שבט ה'תש"פ
פברואר 24, 2020
מה שטחו של המשכן, מה גובהו, ממה יהיו קירותיו עשויים וכיצד יחוברו הקרשים זה לזה, ממה תהיה תקרתו מורכבת
ט"ו ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 2, 2026
במהלך חג הפסח לא תתאפשר הגעה לכותל המערבי
י"ח שבט ה'תשפ"ו
פברואר 5, 2026
את פני המשלחת קיבל רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א אשר הביע את תודתו העמוקה לממשל
י"ח ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 5, 2026
על אף המצב הביטחוני המורכב ובצל הלחימה, מעמד ברכת הכהנים המסורתי התקיים השנה במתכונת מצומצמת ובהתאם להנחיות, מתוך אחריות
כ"ה אדר ה'תשפ"ו
מרץ 14, 2026
מה הקשר בין הקרבנות של ספר ויקרא לבין האחריות שלנו כלפי יהודים אחרים גם היום? מאמר מעורר מחשבה על
ט' אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 3, 2025
בתשעה באב: שר הביטחון ישראל כץ נשא תפילה בכותל המערבי לשובם של החטופים ולשלום חיילי צה"ל ולניצחון על מרצחי
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
היערכות ברחבת הכותל המערבי לאירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
כ"ט ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 27, 2025
הקרן למורשת הכותל המערבי סיימה את היערכותה לקראת אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ה ברחבת הכותל המערבי:
ט' שבט ה'תשפ"ו
ינואר 27, 2026
ביקור מרגש בכותל המערבי: יו"ר כוח המשימה למאבק באנטישמיות במשרד המשפטים האמריקאי קרא להפסקת השנאה כלפי העם היהודי והתפלל
י"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 4, 2025
ברוכים הבאים לירושלים. ברוכים הבאים לכותל המערבי. לפני כאלפיים ושבע מאות שנה, עמד כאן, בירושלים ישעיהו הנביא והשמיע את
ה' כסלו ה'תשפ"ו
נובמבר 25, 2025
במהלך הביקור הודה הרב רבינוביץ לשר הכלכלה ההודי על הרחבת הסחר החופשי ופיתוח הכלכלה בין ישראל להודו ובירך אותו
י"ג חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 4, 2025
במהלך ביקורו הרשמי בישראל, סגן שר האוצר האמריקני לענייני טרור ומודיעין פיננסי ג׳ון ק. הארלי הגיע לכותל, נפגש עם
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
הנשיא פתח את ביקורו הרשמי בישראל בתפילה בכותל המערבי • זו הפעם השלישית מאז שנכנס לתפקידו שהוא פותח את
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
בפרשת אחרי מות–קדושים ובימי ספירת העומר, מתחדדת הקריאה לראות באהבת הזולת לא סיסמה יפה אלא יסוד עמוק בעבודת ה'.
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
היערכות ברחבת הכותל המערבי לאירועי ויום העצמאות
כ"ז ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 14, 2026
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה הגיע שר החוץ של צ'כיה לביקור מרגש בכותל המערבי, הביע תמיכה חד־משמעית בישראל וקרא לעולם
כ"ז ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 14, 2026
מפרשת תזריע־מצורע עולה מסר חד לחיים: גם נגע רוחני אינו גזר דין, אלא קריאה לעצור, לתקן ולהפוך נפילה להזדמנות

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .