ערכו של מעשה טוב – פרשת וישב

פרשת וישב – תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת 'וישב' אנו קוראים על סיפור 'מכירת יוסף'. בניו של יעקב נטרו טינה ליוסף, שהיה אהוב על אביו וחלם חלומות על שררה ושלטון במשפחה, וניצלו רגע שבו היו רחוקים מבית אביהם, למכור את יוסף לעבדות. סיפור זה הוא אחד הסיפורים היותר מורכבים בתורה, שכן למרות שהאחים התכוונו לסלק את יוסף מדרכם, מעשיהם הובילו לבסוף למימוש חלומותיו של יוסף, שנעשה משנה למלך במצרים, הביא לשם את המשפחה כולה והפך למנהיג המשפחה בדיוק כפי שחלם.

אך התוכנית המקורית של האחים הייתה חמורה יותר, כפי שמתארת התורה את דבריהם כשהם ראו את יוסף מגיע לדותן, המקום שבו שהו:

ויאמרו איש אל אחיו: הנה בעל החלומות הלזה בא; ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות, ואמרנו 'חיה רעה אכלתהו', ונראה מה  יהיו חלומותיו
(בראשית לז, יט-כ)

תכנית זו לא בוצעה מפני שראובן, האח הבכור, התערב והציע הצעה אחרת:

וישמע ראובן ויצילהו מידם, ויאמר: לא נכנו נפש. ויאמר אליהם ראובן: אל תשפכו דם! השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר, ויד אל תשלחו בו.
(שם שם, כא-כב)

בשלב זה איננו מבינים מה חשב ראובן להרוויח.
מה ההבדל בין רצח להשלכה לבור שבו ימות יוסף מרעב ומצמא?

אך התורה מגלה לנו את מניעיו של ראובן. הוא לא התכוון להשאיר את יוסף בבור, אלא "למען הציל אותו מידם, להשיבו אל אביו".
ראובן ביקש למנוע את הרצח של אחיו הצעיר ואת היגון של יעקב אביו, וחשב שלאחר שהאחים יתרחקו מן המקום, הוא ימצא את הדרך לשוב אל הבור, להעלות ממנו את יוסף ולהציל את חייו.

לבסוף התוכנית של ראובן נכשלה. יוסף הוצא מהבור ונמכר לעבדות.
אך אנו מבקשים להתעכב על הצעתו של ראובן ולהעריך אותה נכונה. ראובן היה הבכור בין האחים ובאופן טבעי הוא היה אמור לשנוא את יוסף יותר משאר האחים, שהרי אם חלומותיו של יוסף יתממשו הוא, ראובן, יודח מתפקידו הטבעי כבכור וכמנהיג האחים ויוסף יתפוס את מקומו. למרות זאת, דווקא ראובן ביקש להציל את יוסף מהגורל האכזר ולהשיב אותו אל אביו.

במדרש אנו מוצאים מחשבה מעניינת על מעשהו של ראובן. כך אומרים חכמי המדרש:

אילו היה ראובן יודע שהקדוש ברוך הוא מכתיב עליו "וישמע ראובן ויצילהו מידם", היה טוענו ומוליכו אצל אביו
(ויקרא רבה לד, ח)

אפילו ראובן שבחר במעשה כה מוסרי, לא העריך נכונה את מעשהו. אילו היה ראובן יודע שהתורה תעריך את בחירתו ותציג אותו כמציל של יוסף, היה משתדל יותר בהצלה ולוקח את יוסף ומשיבו אל אביו.

ראובן לא העניק חשיבות מספיקה למעשה שעשה ולכן הסתפק בהצעה להשליך את יוסף לבור ובתוכנית – שנכשלה – להציל את יוסף מן הבור לאחר מכן.
הבחירה המוסרית של ראובן לא הייתה מוערכת אצלו, ולכן הוא לא ביצע אותה בשלמות.

כאשר אנחנו עושים מעשה טוב, חשוב שנתבונן על המשמעות והערך של המעשה, על ההשלכות שלו עלינו ועל סביבתנו. קל להמחיש את זה באמצעות היחס שבין מעשי ההורים והילדים: כאשר הורה מתנהג באופן מוסרי, מלבד עצם המעשה הראוי שהוא עושה, הוא מנחיל לילדיו דרך חיים שהם עשויים לאמץ ולהנחיל אותה הלאה לדורות הבאים.

אם נעריך את מעשינו במידה הראויה להם, זה יביא אותנו למעשים מושלמים, מעשים שנהיה גאים בהם וישפיעו הלאה, לא רק לעצמנו אלא לכל הסובבים אותנו.