פנס התאורה של האנושות – פרשת תצווה

נושא זה של הדלקת הנרות במשכן, ולאחריו במקדש, עורר תשומת לב רבה אצל חכמי המדרש. הם מתעמקים בסיבות ובמטרות של העלאת הנרות ובעקבות כך בנושא האור והתאורה באופן כללי.
הכותל

פרשת תצווה -תשפ"ג

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת 'תצוה' ממשיכה את הפרשה הקודמת, פרשת 'תרומה', ומוסיפה הוראות לקראת בניית ה'משכן' – המקדש הזמני שליווה את בני ישראל במסעם במדבר. ההוראות בפרשה זו מתמקדות בבגדי הכהונה של אהרון הכוהן ובניו ובהכנתם לקראת העבודה במשכן העתיד להיבנות. כחלק מהכנות אלו, הורה א-לוקים למשה על הכנת שמן זית להדלקת המנורה במשכן, הדלקה שעליה יופקדו אהרון ובניו.

נושא זה של הדלקת הנרות במשכן, ולאחריו במקדש, עורר תשומת לב רבה אצל חכמי המדרש. הם מתעמקים בסיבות ובמטרות של העלאת הנרות ובעקבות כך בנושא האור והתאורה באופן כללי. כך לדוגמה המשפט הבא:

"אמר רבי מאיר: אמר הקדוש ברוך הוא: חביבים עלי נרות שאהרון מדליק, יותר מן המאורות שקבעתי בשמים"
(מדרש תנחומא לפרשת תצוה)

המדרש משווה בין התאורה הטבעית של השמש ביום והירח בלילה לתאורה שאהרון מאיר בה את המשכן, ומסיק כי התאורה האנושית חביבה לפני א-לוקים מגרמי השמים המאירים ללא התערבות אנושית.

ומכאן לסוגים אחרים של תאורה:

"אמר רבי שמעון בן לקיש: מפני מה זכה שאול למלכות? מפני שהיה זקנו מדליק נרות לרבים במבואות האפלים… ועל שהדליק נרות לרבים במבואות האפלים נקרא שמו 'נר'.
אמר הקדוש ברוך הוא: בעולם הזה אתם צריכים לנר, אבל לעתיד – 'והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך' (ישעיהו ס, ג)"
(שם)

רבי שמעון בן לקיש עוסק בתאורה שאדם מאיר עבור בני אדם אחרים במקומות חשוכים, ומספר על סבו של שאול המלך שנקרא 'נר' על שם מעשיו הטובים, שהיה מאיר סימטאות חשוכות כדי שהעוברים בהן לא יינזקו בהליכתם. כשכר על כך זכה שנכדו שאול היה המלך הראשון של עם ישראל. בהמשך, עובר הדרשן משימוש ליטרלי במושג 'נר' לשימוש מטפורי: עם ישראל עתיד להאיר לאנושות כולה את דרכה. כאן אין מדובר בתאורה כפשוטה אלא במטפורה. האור הרוחני והמוסרי של מסורת ישראל עתיד להשפיע על האנושות כולה ולהציל אותה מנפילות ונזקים המצויים בחושך רוחני ומוסרי.

אם נעמוד על הקשר שבין שני הקטעים שבמדרש, נוכל להבין דבר או שניים על הציפייה הא-לוהית מן האדם ועל 'שאלת הרוע' המנסרת בחללו של העולם מאז ומעולם. מדוע יש רוע בעולם?
כמובן, יש סבל שלא נוכל להבין מדוע הוא קיים, כמו אסונות טבע. אך חלק ניכר מהרוע איננו קשור לטבע אלא לאדם. מדוע קיים באדם רוע?
מדוע האדם יוצר לעיתים סבל לזולתו? מדוע לא נברא האדם טוב כפי שהיינו מצפים?

דברי המדרש "אמר הקדוש ברוך הוא: חביבים עלי נרות שאהרון מדליק, יותר מן המאורות שקבעתי בשמים" מכוונים אותנו אל התשובה: א-לוקים מצפה מהאדם לעשות את עצמו טוב יותר, להאיר לזולת את הסימטאות החשוכות של החיים, להפיץ אור לאנושות כולה. זהו תפקידו של עם ישראל שטרם התממש במלואו – להיות פנס התאורה של האנושות.

עיקרון זה מוביל אותנו גם לפרשת 'זכור' אותה נוסיף בשבת זו לפרשת השבוע. התורה מורה לנו למחות את זכרו של עמלק, שבט קדום שהיה ספוג ברוע. הרב יוסף דוב סולובייצ'יק הסביר כי למרות שהעם העמלקי כבר איננו קיים, הרעיון של מחיית עמלק בא לידי ביטוי במחיית הרוע, שכן דרכו של עמלק עדיין קיימת – רודנים וטרוריסטים עדיין מטילים חיתתם על האנושות. מצוות מחיית עמלק מטילה עלינו משימה – שעבורה אנו נדרשים לקרוא פעם בשנה "זכור את אשר עשה לך עמלק" – להיאבק ברוע. הפצת טוב כרוכה במאבק ברוע. בכך אנו מצטרפים למימוש ייעודו של עם ישראל להפיץ אור – ולגרש את החושך.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת וישלח

ירושלים
כניסת שבת:
15:55
צאת שבת:
17:14
תל אביב
כניסת שבת:
16:16
צאת שבת:
17:16
חיפה
כניסת שבת:
16:04
צאת שבת:
17:13
באר שבע
כניסת שבת:
16:18
צאת שבת:
17:17
עובדות מעניינות

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

לזכור כדי לשמור פרשת תצוה – זכור
ה' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 22, 2026
פרשת זכור היא לא רק זיכרון היסטורי—היא אזעקה שקטה: ברגע של “רפיון ידיים”, מגיע מי שמקרר את האמבטיה. השנה,
כן, אתה יכול! – פרשת תצווה
ג' אדר ה'תשפ"ה
מרץ 3, 2025
פרשת תצווה מלמדת אותנו על כוחו של האדם לממש את חכמתו וכישוריו – כשמכירים ביכולות, אפשר להפוך את העולם
שררה או עבדות? – פרשת תצווה
י' אדר א' ה'תשפ"ד
פברואר 19, 2024
בין פרטי בגדיו של הכוהן הגדול, ישנן מספר אבנים יקרות המשובצות בבגדים. על חזהו של הכוהן מונח ה'חושן', מדוע
יתרונותיה של חוכמת הלב – פרשת תצווה
ח' אדר א' ה'תשפ"ב
פברואר 9, 2022
עבור יצירת בגדי הקודש מתבקש משה לגייס אומנים שהם חכמי-לב: אנשים מלאי חוכמה, כישרון ויצירתיות. אנשים אלו היו מן
מנהיג הנושא את העם על לבו – פרשת תצווה
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
בשעה שהעם היה ניצב בפני דילמה משמעותית והיה צורך בתשובה והכרעה, היו מציגים בפני הכהן הגדול את הבעיה, והתשובה
תפקידה ומעמדה של הכהונה בישראל – פרשת תצווה
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
מעמד הכהונה איננו ייחודי לעם ישראל. בכל חברה בעולם העתיק היו כוהנים שקיימו פולחן במקדשים השונים. אך מבט אל
מתינות מול עצלות – פרשת תצווה
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פירוט נרחב זה אינו מקרי. במשך אלפי שנים עסקו חכמי ישראל בביאור המשמעות של כל פרט מבגדי הכהונה ?
מגמה אחת, דרכים מגוונות – פרשת תצווה
ה' אדר ה'תש"פ
מרץ 1, 2020
תצוה – תש"פ הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת 'תצוה' אותה נקרא השבוע, אנו ממשיכים
מה עושים בסוכות?
י"ט אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 1, 2026
שחרית לחול המועד סוכות • הקפות שניות •  ברכת כהנים בשידור חי  • מצוות חג הסוכות • שמחת בית השואבה • הושענא רבה  •
תפילות לכותל מ140 מדינות – כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרָא לְכָל הָעַמִּים
כ"ה אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 7, 2026
לקראת ראש השנה וכמיטב המסורת: פתקי התפילה שהוטמנו בחצי השנה האחרונה בין אבני הכותל המערבי פונו והועברו לגניזה
לשמחה מה זו עושה – שמחת תורה תשפ"ז
י"ז תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 28, 2026
שמחת תורה איננה רק חגיגה על התורה שכבר למדנו, אלא בעיקר על האפשרות להתחיל מחדש. מבט מעורר השראה על
אין חכם כבעל הנסיון – פרשת לך לך
ח' חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 19, 2026
מדוע דווקא הניסיונות הקשים בחיים עשויים להאיר לנו את הדרך? הרב שמואל רבינוביץ חושף בפרשת לך לך את הקשר
הדחף הבלתי מוסבר לחיפוש משמעות פרק 9 בפודקאסט "אחר כותלנו”
ט"ז תמוז ה'תשפ"ו
יולי 1, 2026
שלמה טל | מהילדות בקזחסטן, ללא שום מושג על יהדותו, ועד ללב הפועם של העם היהודי
טקס השבעה הגנה אווירית
כ"ב טבת ה'תשפ"ו
ינואר 11, 2026
טקס השבעה הגנה אווירית ביום שני כ״ב בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (2/11/2026) בשעה 13:00–20:00 בכותל המערבי.
טקס השבעה לפיקוד העורף
ט"ו חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 26, 2026
טקס השבעה לפיקוד העורף ביום חמישי ז׳ בְּטֵבֵת תשפ״ח (6/1/2028) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
טקס השבעה להגנת הגבולות
ח' סיון ה'תשפ"ו
מאי 24, 2026
טקס השבעה להגנת הגבולות ביום שני י״א בֶּאֱלוּל תשפ״ו (24/8/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
להיות בצמיחה תמיד
י"ד שבט ה'תשפ"ו
פברואר 1, 2026
ט"ו בשבט תשפ"ו הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בימים אלו, בעיצומם של ימי החורף הארוכים
פרופ׳ דן בהט מתארח בפודקאסט אחר כותלנו: “הייתה לנו ההרגשה שאנחנו עוסקים בחרדת קודש”
כ"ד אייר ה'תשפ"ו
מאי 11, 2026
הפרק מציע הצצה נדירה אל ההיסטוריה של מנהרות הכותל, אל הדמויות שפעלו מאחורי הקלעים, ואל תחושת האחריות הגדולה שמלווה
ליאו טרל בכותל: “להפסיק את השנאה ליהודים”
ט' שבט ה'תשפ"ו
ינואר 27, 2026
ביקור מרגש בכותל המערבי: יו"ר כוח המשימה למאבק באנטישמיות במשרד המשפטים האמריקאי קרא להפסקת השנאה כלפי העם היהודי והתפלל
טקס השבעה למג"ב
כ"ה אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 7, 2026
טקס השבעה למג"ב ביום חמישי י״ח בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (29/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
כוחו של רצון – פרשת ויצא
ז' כסלו ה'תשפ"ז
נובמבר 17, 2026
כיצד הצליח יעקב אבינו להרים לבדו אבן כבדה שקבוצת רועים התקשתה להזיז? הסוד טמון בכוחו של הרצון: כשאדם באמת
חג הסיגד תשפ"ז
כ"ט חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 9, 2026
כמדי שנה וכמיטב המסורת של הקהילה האתיופית, הקרן למורשת הכותל ומשרד ירושלים ומסורת ישראל אירחו היום מאות מבני הקהילה
הדרך אל הגאולה – פרשת תולדות
כ"ח חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 8, 2026
מה מלמד אותנו המאבק בין יעקב לעשיו על תפקידנו בעולם? הרב שמואל רבינוביץ על השילוב שבין סור מרע לעשה
הדיבור המרפא – חיי שרה
כ"ב חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 2, 2026
איך יכולה מילה טובה לרפא לב כואב? סוד האבן הטובה של אברהם אבינו מלמד על הכוח שבדיבור, בהקשבה ובהארת

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .