על יופי פנימי וחיצוני

פרשת תצוה - תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'תצווה' היא המשך ישיר של הפרשה הקודמת 'תרומה'. שתיהן עוסקות בהוראות לקראת הקמת המשכן – המקדש הזמני שליווה את בני ישראל בנדודיהם, הכלים הניצבים בו והבגדים המיוחדים של הכוהנים. בחלק מהשנים נקראות שתי פרשיות אלו יחד, בשבת אחת. בשנה זו נקראת פרשת 'תצווה' לעצמה, ומזמינה אותנו להתבונן בנושאים הייחודיים לה.

מטרת הבגדים המיוחדים של הכוהנים מוגדרת במפורש בתורה. א-לוקים מורה למשה:

"ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך – לכבוד ולתפארת"
(שמות כח, ב).

קריאת הפרשה מלמדת אותנו כי התורה מייחדת תשומת לב רבה ליופי בגדיו של הכוהן הגדול: ישנה הקפדה על צורתם של הבגדים – שיהיו יפים, משובצים באבני חן יקרות, הבדים ארוגים באומנות מחוטים השזורים מחומרים יקרים: זהב, כסף, תכלת, ארגמן ועוד.

תשומת הלב הרבה המופנית ליופי של בגדי הכהונה, מעוררת תמיהה. אנו רגילים לחשוב כי אנשי מעלה מתייחדים בתוכן הפנימי של אישיותם, ואינם מתבלטים בבגדים חיצוניים יפים. העיסוק ביופי חיצוני מעורר בנו מבוכה: האם חשוב כל כך שהכוהן הגדול המשרת במקדש יהיה לבוש בפאר?

פרשת בגדי הכהונה מכוונת אותנו אל התפיסה כי גם מה שנראה חיצוני, שטחי וחסר ערך – איננו כזה. כאשר היופי נמצא במקומו הראוי לו, כאשר הוא משמש בתפקיד מתאים ואינו בא על חשבון השלימות הפנימית – הוא ראוי ומוערך.

בספר משלי נאמר פתגם החוכמה הבא:

"שקר החן והבל היופי; אישה יראת ה' – היא תתהלל"
(משלי לא, ל).

כל אדם שצבר מעט ניסיון חיים מזדהה עם פתגם זה. יופי חיצוני הוא שקר והבל. האיכות הפנימית המיוצגת בפסוק זה במילים "יראת ה' " – היא הדבר שבו יש להתהלל. אכן, טבע האדם להימשך אל היופי, אך מבט מפוכח על החיים יודע כי היופי יכול להיות הרסני, במידה והוא בא על חשבון האיכות הפנימית.

על כך שואל אחד מגדולי ישראל המפורסמים במאה ה-18, הגאון מוילנה (1720 – 1797), ממספר פסוקים בתורה המציינים בחיוב את יופיין של אמהות האומה: שרה, רבקה ורחל. אם היופי הוא שקר והבל, מדוע המקרא מציין שאמותינו היו יפות תואר?

על כך משיב הגאון מוילנה, כי אין שום דבר שלילי ביופי. יתרה מכך, יופי חיצוני, כאשר הוא מותאם ליופי פנימי – יש בו מעלה ויתרון. יופי הנובע משלמות פנימית, מן הקודש – הוא יופי ראוי שיש להשתבח בו. "אשה יראת ה' – מסביר הגאון מוילנה – היא תתהלל" גם ביופיה! מדוע? מפני שהיהדות אינה מנתקת בין המציאות הגשמית ובין הערכים הרוחניים. היהדות אינה מחבבת ניתוק שבין קודש לחול. אדרבה, ראוי למראה החיצוני להתאים אל הקודש, אל הפנימיות ואל הערכיות.

כאשר היופי החיצוני עומד לעצמו, במנותק מהאיכות האמיתית, יש בו גנות. אך כאשר האיכות מקרינה על החיצוניות, והיופי תואם לערך הרוחני האמיתי – הוא ראוי לשבח.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 19, 2024
בין פרטי בגדיו של הכוהן הגדול, ישנן מספר אבנים יקרות המשובצות בבגדים. על חזהו של הכוהן מונח ה'חושן', מדוע
ו׳ באדר ה׳תשפ״ג
פברואר 27, 2023
נושא זה של הדלקת הנרות במשכן, ולאחריו במקדש, עורר תשומת לב רבה אצל חכמי המדרש. הם מתעמקים בסיבות ובמטרות
ח׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ב
פברואר 9, 2022
עבור יצירת בגדי הקודש מתבקש משה לגייס אומנים שהם חכמי-לב: אנשים מלאי חוכמה, כישרון ויצירתיות. אנשים אלו היו מן
ה׳ באדר ה׳תש״פ
מרץ 1, 2020
תצוה – תש"פ הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת 'תצוה' אותה נקרא השבוע, אנו ממשיכים
א׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 5, 2024
מאות משתתפים כעת ערב ראש חודש מנחם אב בעצרת תפילה וזעקה
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
גיא הונצח גם במרכז מבקרים החדש הסוקר את סיפרו של העם היהודי 'שער השמיים' שנפתח לציבור
כ״ז במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 28, 2024
כמדי שנה וכמיטב המסורת של הקהילה האתיופית, הקרן למורשת הכותל ועיריית ירושלים אירחו היום מאות מבני הקהילה בראשות מנהיגים
ו׳ בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 8, 2024
אחים אהובים, "זְכוֹר השם מֶה הָיָה לָנוּ, אוֹי. הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ. נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים,
ז׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 10, 2024
את הבדיקה עורך צוות בודקים בראשות מהנדסים, בפיקוחו ההלכתי של רב הכותל המערבי ובשיתוף רשות העתיקות.
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
תחת כיפת השמים והגשם הירושלמי, בא"ח גבעתי בטקס השבעה ראשון במעמד אלפים מאז פרוץ המלחמה. השבעה באח גבעתי בתאריך
י״ג בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 19, 2024
השוטרים האמיצים והגיבורים שחירפו את נפשם בעוז ובגבורה בבוקרו של שמחת תורה, בירכו יחד בעיניים דומעות ובהתרגשות את ברכת
כ״ו באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 6, 2024
מידע למגישים מועמדות לקורס ההכשרה להדרכת סיורים ותכניות חינוכיות- אביב תשפ"ד
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט