תפקידה ומעמדה של הכהונה בישראל

פרשת תצווה - תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'תצוה' עוסקת במעמד הכהונה בעם ישראל. חלק ניכר מן הפרשה מתמקד בבגדי הכהונה ומתאר אותם לפרטי פרטים; חלק אחר בפרשה עוסק בתהליך של הקדשת אהרן ובניו להיות הכהנים בבית המקדש.
westernwall consevationcovid optimized
מעמד הכהונה איננו ייחודי לעם ישראל. בכל חברה בעולם העתיק היו כוהנים שקיימו פולחן במקדשים השונים. אך מבט אל הלכות הכהונה בתורה, מגלה שמעמד הכהונה בישראל לא היה רק שונה ממעמדה בדתות אחרות, אלא בעל מגמה הפוכה. יתרה מכך, באמצעות הלכות הכהונה ניתן לראות כי היהדות הכירה במעמד הכהונה ככזה שעלול להוביל ליוהרה, לשחיתות ולניצול, ולפיכך עיצבה את חיי הכוהנים ותפקידיהם באופן שימנע מן הכוהנים להידרדר למצב שכזה.
מעמד הכהונה בעולם העתיק נבנה באמצעות יצירת הילה סודית סביב הכוהנים. האמונה הרווחת הייתה כי לכוהנים קיימות יכולות מאגיות, הקשורות בחכמה מסתורית שאינה נגישה אל האדם הפשוט. תפיסה זו העניקה לכוהנים בחברות השונות, כוח חברתי רב עוצמה. לעיתים אף נעשה חיבור בין הפוליטיקה והדת כאשר המלך היה גם כוהן, ובכך הפכה עוצמת הכהונה לכזו שאין כמעט אפשרות לערער עליה. חכמה סודית בשילוב כוח פוליטי, הפכו את הכוהנים לבעלי מעמד-על ושליטים על כל רובדי החברה.
וביהדות- ראשית, הופרד מעמד הכהונה מן השלטון הפוליטי הפרדה חדה וברורה. המלוכה הוענקה לשבט יהודה, והכהונה לשבט לוי. בתלמוד הירושלמי (מסכת הוריות פרק ג)
אנו אף מוצאים איסור מיוחד להכתיר כוהנים כמלכים. נטילת הכוח הפוליטי מן הכוהנים היא הצעד הראשון והחשוב בשמירה על טהרתה המוסרית של הכהונה. הצעד השני מעניין אף יותר. לעומת החכמה הסודית והיכולות המאגיות שיוחסו לכוהנים בחברות עתיקות, ביהדות המצב היה בדיוק הפוך: על הכוהנים הוטל התפקיד החינוכי ללמד את התורה לעם כולו. בברכת משה רבינו לשבט הכהונה בימיו האחרונים, הוא מורה להם את תפקידם החינוכי: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" (דברים לג, י). בכמה מקומות בתנ"ך מוזכר בהבלטה תפקיד זה של הכוהנים, כך לדוגמא, בדברי הנביא מלאכי: "שפתי כוהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו" (מלאכי ב, ז).
בנוסף, גם מבחינת המעמד הכלכלי אנו מוצאים הגבלות משמעותיות שהתורה מטילה על הכוהנים. ברוב החברות העתיקות, מעמד הכהונה צבר עושר רב באמצעות השליטה על המקדשים. עושר זה היווה פתח לשחיתות ולמעשי עוול מצד הכוהנים כלפי האדם הפשוט. לעומת זאת ביהדות, כאשר חולקה ארץ ישראל לשבטי ישראל בתקופת ההתנחלות, השבט היחיד שלא קיבל נחלה היה שבט לוי  שבט הכהונה; זאת על פי הוראה מפורשת הכתובה בתורה:
"לא יהיה לכוהנים הלוויים, כל שבט לוי, חלק ונחלה עם ישראל" (דברים יח, א).
תמורת זאת ניתנו למגורי שבט לוי ערים המפוזרות בכל הארץ.
קשה להפריז במשמעותה של הוראה זו כאשר אנו מדברים על חברה חקלאית. באופן פשוט, בחברה כזו, אדם שאין ברשותו קרקע, הוא כמעט נטול יכולת לפרנס את עצמו ואת משפחתו, ונידון לחיי עוני. כמובן, היהדות לא ביקשה מהכוהנים לחיות חיי עוני, והעם נצטווה לפרנס את הכוהנים באמצעות "מתנות כהונה" הכוללות אחוזים מסוימים מן היבול  אך חשוב להבחין, כי "מתנות כהונה" אינן מכוונות לכוהן ספציפי.
אם בעיר מסוימת התגוררו מספר כוהנים, עלול היה להיווצר מצב שאחד מן הכוהנים זכה לכמות רבה של "מתנות כהונה" בעוד הכוהן האחר נאלץ להסתפק בחיי דחק על בסיס הרצון הטוב של שכניו. למעשה, מבחינה חומרית, מעמדם של הכוהנים היה יחסית נחות.
בדרכים אלו עיצבה התורה את מעמד הכהונה ככזה שהעושר נמנע ממנו, השחיתות רחוקה מיכולותיו, חכמה סודית ויכולת מאגית איננה בידיו והוא גם מודר מן השלטון הפוליטי. מצב חברתי זה יאפשר לכוהן להתמקד בתפקידו הרוחני-חינוכי: לעבוד במקדש בזמנים מוגדרים ולהיות מורה רוחני של העם כולו.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״א באייר ה׳תשפ״ד
מאי 29, 2024
לייבוביץ נולד בבודפשט להורים ששרדו את שואת יהודי אירופה. היהדות בבית סבבה סביב זוועות המלחמה, ללא ציון חגים או
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 1, 2024
מבקרים יקרים, בשל שדרוג גג בית שטראוס המקום סגור זמנית למבקרים, מתחם כיבוד חלופי קיים במרפסת בית מורשת הכותל
כ״ב באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 9, 2023
י״ד בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 24, 2024
הטקס התקיים בתאריך 28/03/2024 בין השעה 18:00 עד השעה 20:00
א׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 13, 2023
בתאריך 15/02/2024 התקיים בכותל המערבי ברחבה העליון טקס השבעה באח גבעתי מחזור מרץ 24  
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 13, 2024
התפילה תועבר בשידור החי ותאפשר ליהודים מהארץ ומכל העולם להיות שותפים ברגעים אלו של תפילה ותקווה.
כ״ו בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 5, 2024
מוזמנות בשמחה לערב סיור ותפילה בכותל המערבי, ללא עלות. ביום חמישי, ח' שבט תשפ"ד, 18.1.24. מצפים לראותכן!
ט״ז בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 28, 2023
לראשונה מאז פרוץ המלחמה, התקיים היום (ה), מעמד טקס סיום שבוע סדרת חינוך של בית ספר לקצינים גדוד ברוש.
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים