מגמה אחת, דרכים מגוונות – פרשת תצווה

תצוה–תש"פהרבשמואלרבינוביץ–רבהכותלהמערביוהמקומותהקדושיםבפרשת'תצוה'אותהנקראהשבוע,אנוממשיכיםלעסוקבהכנותלקראתבנייתה'משכן'–המקדשהזמנישלעםישראל.בפירוטנרחבמתארתהתורהאתבגדיהכוהנים,בהםהםאמוריםלשרתבמשכן.אחדהבגדיםהייחודייםלכוהןהגדולהוא'חושןהמשפט'–אותונושאהכוהןעלליבו.בבגדזהנקבעושתיםעשרהאבניםיקרותשעליהןנחרתושמותשניםעשרשבטיישראל:"אודם,פיטדהוברקת–הטורהאחד;והטורהשני:נופך,ספירויהלום;והטורהשלישי:לשם,שבוואחלמה;והטורהרביעי:תרשיש,שוהםוישפה...והאבניםתהיינהעלשמותבניישראל,שתיםעשרהעלשמותם,פיתוחיחותם–אישעלשמותהיינהלשני־עשרשבט."(שמותכח,יז כא)היינויכוליםלחשובכיהאבניםהמייצגותאתהשבטיםהשוניםבעם,תהיינהזהותזולזו.כדילבטאאתחתירתנולמטרהאחתמשותפת!אךבמכווןנבחרושתיםעשרהאבניםשונות,שתשמשנהסמליםלשבטיםהשוניםזהמזהבאופייםובעיסוקיהם.עיקרוןזה,אותולמדנולקראתסיוםספרבראשית,מברכותיוהמגוונותשליעקבאבינולבניו,באעתהלידיביטויב'חושןהמשפט'.הכוהןהגדולמתחייבלשאתעלליבוולייצגנאמנהאתהעםכולו,עלגווניוהשוניםותתיהקבוצותשבו.אךאבניםיקרותאלואינןהאבניםהיחידותהקבועותבבגדיהכוהןהגדול,ואףלאהאבניםהיחידותשעליהןחרותיםשמותשניםעשרשבטיישראל!עלכתפיו,נושאהכהןהגדולשתיאבניםנוספות,שעלכלאחתמהןחרותיםשמותיהםשלשישהשבטים:"ולקחתאתשתיאבנישוהם,ופיתחתעליהםשמותבניישראל:שישהמשמותםעלהאבןהאחת,ואתשמותהשישההנותריםעלהאבןהשנית...ושמתאתשתיהאבניםעלכיתפותהאפוד,אבניזיכרוןלבניישראל.ונשאאהרוןאתשמותםלפניה'עלשתיכתפיולזיכרון."(שםשם,ט יב)ההבדלביןשתיהאבניםשעלהכתפייםוביןשתיםעשרההאבניםשעלהלב,מזמיןהסבר.מדועבאבניםשעלהכתפייםחרותיםכלהשבטיםיחדעלשתיאבניםזהות,ואילובאבניםשעלהלבחרותכלשבטלעצמועלאבןנפרדתוייחודית?האבניםשעלכתפיושלהכוהןהגדולמבטאותאתהעםהמשרתלפניא לוקים.כאשרהכוהןמייצגאתהעםלפניא לוקים,הואמציגיחידהאחתשמכוונתלמטרההמוגדרתשלעםישראל עםהנושאתפקידאחראיבתולדותהאנושות,והכוהןהגדולמשרתבמקדשכנציגהעםכולו.ככזההואמייצגאתהפןהאחדותישלהעםהחותרלמטרהנעלהומשותפת.גםבאבניםשעלליבושלהכוהןקייםהיבטזהשל"זיכרוןלפניה'",אךזיכרוןזהנושאאופימורכב:"ונשאאהרוןאתמשפטבניישראלעלליבולפניה'תמיד."(שםשם,ל)הויאומר,הנושאהעיקריאותומייצגותאבניםאלוהוא"משפטבניישראל".כדישהכוהןהגדוליוכללייצגאתהמקדשאלמולהעם,הואאיננויכוללהתייחסאלהעםכיחידהאחת.הואחייבלהכירבעובדהשהעםמורכבמגווניםשונים.האבניםהשונותמזכירותלובכלעת,כיהעםמורכבמשבטים,מקבוצותותתיקבוצות,שלכלאחתמהןמאפייניםייחודייםודרכיםמגוונותכיצדלהביעאתהטובואתהמגמההמשותפת.אםכן,מלמדתאותנוהפרשה:הנהגהראוייהמכירהבשונישביןהקבוצותהשונותבעם.אךקבוצותשונותעלולותלהיפרדזומזו.ניכורוזרות,שלאלומרשנאהוהסתה,יכוליםלהשתלטעלהשיחהציבורי.דברזהלאיקרהאםהעםכולו,עלגווניוהשונים,יעמודמולהא לוקיםכיחידהאחת,למעןמגמהאחתהבאהלידיביטויבדרכיםמגוונות.

תצוה – תש"פ

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת 'תצוה' אותה נקרא השבוע, אנו ממשיכים לעסוק בהכנות לקראת בניית ה'משכן' – המקדש הזמני של עם ישראל. בפירוט נרחב מתארת התורה את בגדי הכוהנים, בהם הם אמורים לשרת במשכן. אחד הבגדים הייחודיים לכוהן הגדול הוא 'חושן המשפט' – אותו נושא הכוהן על ליבו. בבגד זה נקבעו שתים עשרה אבנים יקרות שעליהן נחרתו שמות שנים עשר שבטי ישראל:

"אודם, פיטדה וברקת – הטור האחד; והטור השני: נופך, ספיר ויהלום; והטור השלישי: לשם, שבו ואחלמה; והטור הרביעי: תרשיש, שוהם וישפה… והאבנים תהיינה על שמות בני ישראל, שתים עשרה על שמותם, פיתוחי חותם – איש על שמו תהיינה לשני־עשר שבט."
(שמות כח, יז-כא)

היינו יכולים לחשוב כי האבנים המייצגות את השבטים השונים בעם, תהיינה זהות זו לזו. כדי לבטא את חתירתנו למטרה אחת משותפת! אך במכוון נבחרו שתים עשרה אבנים שונות, שתשמשנה סמלים לשבטים השונים זה מזה באופיים ובעיסוקיהם. עיקרון זה, אותו למדנו לקראת סיום ספר בראשית, מברכותיו המגוונות של יעקב אבינו לבניו, בא עתה לידי ביטוי ב'חושן המשפט'.

הכוהן הגדול מתחייב לשאת על ליבו ולייצג נאמנה את העם כולו, על גווניו השונים ותתי הקבוצות שבו.

אך אבנים יקרות אלו אינן האבנים היחידות הקבועות בבגדי הכוהן הגדול, ואף לא האבנים היחידות שעליהן חרותים שמות שנים עשר שבטי ישראל! על כתפיו, נושא הכהן הגדול שתי אבנים נוספות, שעל כל אחת מהן חרותים שמותיהם של שישה שבטים:

"ולקחת את שתי אבני שוהם, ופיתחת עליהם שמות בני ישראל: שישה משמותם על האבן האחת, ואת שמות השישה הנותרים על האבן השנית… ושמת את שתי האבנים על כיתפות האפוד, אבני זיכרון לבני ישראל. ונשא אהרון את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזיכרון."
(שם שם, ט-יב)

ההבדל בין שתי האבנים שעל הכתפיים ובין שתים עשרה האבנים שעל הלב, מזמין הסבר. מדוע באבנים שעל הכתפיים חרותים כל השבטים יחד על שתי אבנים זהות, ואילו באבנים שעל הלב חרות כל שבט לעצמו על אבן נפרדת וייחודית?

האבנים שעל כתפיו של הכוהן הגדול מבטאות את העם המשרת לפני א-לוקים. כאשר הכוהן מייצג את העם לפני א-לוקים, הוא מציג יחידה אחת שמכוונת למטרה המוגדרת של עם ישראל – עם הנושא תפקיד אחראי בתולדות האנושות, והכוהן הגדול משרת במקדש כנציג העם כולו. ככזה הוא מייצג את הפן האחדותי של העם החותר למטרה נעלה ומשותפת.

גם באבנים שעל ליבו של הכוהן קיים היבט זה של "זיכרון לפני ה' ", אך זיכרון זה נושא אופי מורכב:

"ונשא אהרון את משפט בני ישראל על ליבו לפני ה' תמיד."
(שם שם, ל)

הוי אומר, הנושא העיקרי אותו מייצגות אבנים אלו הוא "משפט בני ישראל". כדי שהכוהן הגדול יוכל לייצג את המקדש אל מול העם, הוא איננו יכול להתייחס אל העם כיחידה אחת. הוא חייב להכיר בעובדה שהעם מורכב מגוונים שונים. האבנים השונות מזכירות לו בכל עת, כי העם מורכב משבטים, מקבוצות ותתי קבוצות, שלכל אחת מהן מאפיינים ייחודיים ודרכים מגוונות כיצד להביע את הטוב ואת המגמה המשותפת.

אם כן, מלמדת אותנו הפרשה: הנהגה ראוייה מכירה בשוני שבין הקבוצות השונות בעם. אך קבוצות שונות עלולות להיפרד זו מזו. ניכור וזרות, שלא לומר שנאה והסתה, יכולים להשתלט על השיח הציבורי. דבר זה לא יקרה אם העם כולו, על גווניו השונים, יעמוד מול הא-לוקים כיחידה אחת, למען מגמה אחת הבאה לידי ביטוי בדרכים מגוונות.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת ויקהל

ירושלים
כניסה:
17:11
יציאה:
18:28
תל אביב
כניסה:
17:35
יציאה:
18:30
חיפה
כניסה:
17:22
יציאה:
18:30
באר שבע
כניסה:
17:34
יציאה:
18:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ג׳ באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 3, 2025
פרשת תצווה מלמדת אותנו על כוחו של האדם לממש את חכמתו וכישוריו – כשמכירים ביכולות, אפשר להפוך את העולם
י׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 19, 2024
בין פרטי בגדיו של הכוהן הגדול, ישנן מספר אבנים יקרות המשובצות בבגדים. על חזהו של הכוהן מונח ה'חושן', מדוע
ו׳ באדר ה׳תשפ״ג
פברואר 27, 2023
נושא זה של הדלקת הנרות במשכן, ולאחריו במקדש, עורר תשומת לב רבה אצל חכמי המדרש. הם מתעמקים בסיבות ובמטרות
ח׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ב
פברואר 9, 2022
עבור יצירת בגדי הקודש מתבקש משה לגייס אומנים שהם חכמי-לב: אנשים מלאי חוכמה, כישרון ויצירתיות. אנשים אלו היו מן
כ״ה בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 27, 2024
במלאת שנה לטבח הנורא ולמתקפת החמאס בישראל בבוקרו של חג שמחת תורה השבעה באוקטובר, מציינים ברחבת הכותל את יום
כ״ג באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 26, 2024
אם נטה אוזן לשמו של החג, נבחין שאיננו מסמל רק את תחילתה של שנה חדשה כי הרי איננו מכונה
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
בשיאה של העצרת נשאו כולם, כאיש אחד בלב אחד, קריאת שמע ישראל.
כ״ה באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 29, 2024
כמדי שנה הגיעו ילדי קייטנת 'עזר מציון' לרחבת הכותל המערבי לתפילה עוצמתית ושירה מרגשת. צפו בשירת 'אחינו כל בית
א׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 2, 2024
לאחר כניסתו לתפקיד: הרב הראשי לישראל הנבחר הרה"ג קלמן בר שליט"א הגיע הערב לרחבת הכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 11, 2024
אשרי יושבי ביתך אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ. עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה‘ אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָודִ.
י׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 14, 2024
בסיום המעמד שרו האלפים את שירת ‘אני מאמין’ ו'אחינו כל בית ישראל' בתפילה לחזרתם של החטופים, לרפואת הפצועים ולשלום
י״ב בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 14, 2024
הטקס ההתקיים בתאריך 24/06/2025 מהשעה 16:00 עד השעה 21:00
י״ח באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 18, 2025
פרשת ויקהל מלמדת אותנו שכאשר נתינה נובעת מלב אוהב, היא בונה משכן של אהבה והרמוניה – הן במקדש והן
י״ג באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 13, 2025
פרשת כי תשא עוסקת בחטא העגל ובתפילתו של משה, שמדגיש כי עקשנותו של עם ישראל היא סוד הישרדותו ונאמנותו
י״ב באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 12, 2025
לראשונה בחייהם, נערים ונערות מאירופה נגעו באבני הכותל, צעדו בתהלוכה מוזיקלית, הניחו תפילין, עלו לתורה וקיבלו פמוטים בטקס מרגש
י׳ באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 10, 2025
פורים מלמד אותנו לבקש מאלוקים ישועה בלי היגיון ובלי תנאים, כמו ילד הפונה לאביו, מתוך אמונה שרק הוא יכול

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .