מגמה אחת, דרכים מגוונות

תצוה – תש"פ הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת 'תצוה' אותה נקרא השבוע, אנו ממשיכים לעסוק בהכנות לקראת בניית ה'משכן' – המקדש הזמני של עם ישראל. בפירוט נרחב מתארת התורה את בגדי הכוהנים, בהם הם אמורים לשרת במשכן. אחד הבגדים הייחודיים לכוהן הגדול הוא 'חושן המשפט' – אותו נושא הכוהן על ליבו. בבגד זה נקבעו שתים עשרה אבנים יקרות שעליהן נחרתו שמות שנים עשר שבטי ישראל: "אודם, פיטדה וברקת – הטור האחד; והטור השני: נופך, ספיר ויהלום; והטור השלישי: לשם, שבו ואחלמה; והטור הרביעי: תרשיש, שוהם וישפה... והאבנים תהיינה על שמות בני ישראל, שתים עשרה על שמותם, פיתוחי חותם – איש על שמו תהיינה לשני־עשר שבט." (שמות כח, יז-כא) היינו יכולים לחשוב כי האבנים המייצגות את השבטים השונים בעם, תהיינה זהות זו לזו. כדי לבטא את חתירתנו למטרה אחת משותפת! אך במכוון נבחרו שתים עשרה אבנים שונות, שתשמשנה סמלים לשבטים השונים זה מזה באופיים ובעיסוקיהם. עיקרון זה, אותו למדנו לקראת סיום ספר בראשית, מברכותיו המגוונות של יעקב אבינו לבניו, בא עתה לידי ביטוי ב'חושן המשפט'. הכוהן הגדול מתחייב לשאת על ליבו ולייצג נאמנה את העם כולו, על גווניו השונים ותתי הקבוצות שבו. אך אבנים יקרות אלו אינן האבנים היחידות הקבועות בבגדי הכוהן הגדול, ואף לא האבנים היחידות שעליהן חרותים שמות שנים עשר שבטי ישראל! על כתפיו, נושא הכהן הגדול שתי אבנים נוספות, שעל כל אחת מהן חרותים שמותיהם של שישה שבטים: "ולקחת את שתי אבני שוהם, ופיתחת עליהם שמות בני ישראל: שישה משמותם על האבן האחת, ואת שמות השישה הנותרים על האבן השנית... ושמת את שתי האבנים על כיתפות האפוד, אבני זיכרון לבני ישראל. ונשא אהרון את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזיכרון." (שם שם, ט-יב) ההבדל בין שתי האבנים שעל הכתפיים ובין שתים עשרה האבנים שעל הלב, מזמין הסבר. מדוע באבנים שעל הכתפיים חרותים כל השבטים יחד על שתי אבנים זהות, ואילו באבנים שעל הלב חרות כל שבט לעצמו על אבן נפרדת וייחודית? האבנים שעל כתפיו של הכוהן הגדול מבטאות את העם המשרת לפני א-לוקים. כאשר הכוהן מייצג את העם לפני א-לוקים, הוא מציג יחידה אחת שמכוונת למטרה המוגדרת של עם ישראל - עם הנושא תפקיד אחראי בתולדות האנושות, והכוהן הגדול משרת במקדש כנציג העם כולו. ככזה הוא מייצג את הפן האחדותי של העם החותר למטרה נעלה ומשותפת. גם באבנים שעל ליבו של הכוהן קיים היבט זה של "זיכרון לפני ה' ", אך זיכרון זה נושא אופי מורכב: "ונשא אהרון את משפט בני ישראל על ליבו לפני ה' תמיד." (שם שם, ל) הוי אומר, הנושא העיקרי אותו מייצגות אבנים אלו הוא "משפט בני ישראל". כדי שהכוהן הגדול יוכל לייצג את המקדש אל מול העם, הוא איננו יכול להתייחס אל העם כיחידה אחת. הוא חייב להכיר בעובדה שהעם מורכב מגוונים שונים. האבנים השונות מזכירות לו בכל עת, כי העם מורכב משבטים, מקבוצות ותתי קבוצות, שלכל אחת מהן מאפיינים ייחודיים ודרכים מגוונות כיצד להביע את הטוב ואת המגמה המשותפת. אם כן, מלמדת אותנו הפרשה: הנהגה ראוייה מכירה בשוני שבין הקבוצות השונות בעם. אך קבוצות שונות עלולות להיפרד זו מזו. ניכור וזרות, שלא לומר שנאה והסתה, יכולים להשתלט על השיח הציבורי. דבר זה לא יקרה אם העם כולו, על גווניו השונים, יעמוד מול הא-לוקים כיחידה אחת, למען מגמה אחת הבאה לידי ביטוי בדרכים מגוונות.

תצוה – תש"פ

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת 'תצוה' אותה נקרא השבוע, אנו ממשיכים לעסוק בהכנות לקראת בניית ה'משכן' – המקדש הזמני של עם ישראל. בפירוט נרחב מתארת התורה את בגדי הכוהנים, בהם הם אמורים לשרת במשכן. אחד הבגדים הייחודיים לכוהן הגדול הוא 'חושן המשפט' – אותו נושא הכוהן על ליבו. בבגד זה נקבעו שתים עשרה אבנים יקרות שעליהן נחרתו שמות שנים עשר שבטי ישראל:

"אודם, פיטדה וברקת – הטור האחד; והטור השני: נופך, ספיר ויהלום; והטור השלישי: לשם, שבו ואחלמה; והטור הרביעי: תרשיש, שוהם וישפה… והאבנים תהיינה על שמות בני ישראל, שתים עשרה על שמותם, פיתוחי חותם – איש על שמו תהיינה לשני־עשר שבט."
(שמות כח, יז-כא)

היינו יכולים לחשוב כי האבנים המייצגות את השבטים השונים בעם, תהיינה זהות זו לזו. כדי לבטא את חתירתנו למטרה אחת משותפת! אך במכוון נבחרו שתים עשרה אבנים שונות, שתשמשנה סמלים לשבטים השונים זה מזה באופיים ובעיסוקיהם. עיקרון זה, אותו למדנו לקראת סיום ספר בראשית, מברכותיו המגוונות של יעקב אבינו לבניו, בא עתה לידי ביטוי ב'חושן המשפט'.

הכוהן הגדול מתחייב לשאת על ליבו ולייצג נאמנה את העם כולו, על גווניו השונים ותתי הקבוצות שבו.

אך אבנים יקרות אלו אינן האבנים היחידות הקבועות בבגדי הכוהן הגדול, ואף לא האבנים היחידות שעליהן חרותים שמות שנים עשר שבטי ישראל! על כתפיו, נושא הכהן הגדול שתי אבנים נוספות, שעל כל אחת מהן חרותים שמותיהם של שישה שבטים:

"ולקחת את שתי אבני שוהם, ופיתחת עליהם שמות בני ישראל: שישה משמותם על האבן האחת, ואת שמות השישה הנותרים על האבן השנית… ושמת את שתי האבנים על כיתפות האפוד, אבני זיכרון לבני ישראל. ונשא אהרון את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזיכרון."
(שם שם, ט-יב)

ההבדל בין שתי האבנים שעל הכתפיים ובין שתים עשרה האבנים שעל הלב, מזמין הסבר. מדוע באבנים שעל הכתפיים חרותים כל השבטים יחד על שתי אבנים זהות, ואילו באבנים שעל הלב חרות כל שבט לעצמו על אבן נפרדת וייחודית?

האבנים שעל כתפיו של הכוהן הגדול מבטאות את העם המשרת לפני א-לוקים. כאשר הכוהן מייצג את העם לפני א-לוקים, הוא מציג יחידה אחת שמכוונת למטרה המוגדרת של עם ישראל – עם הנושא תפקיד אחראי בתולדות האנושות, והכוהן הגדול משרת במקדש כנציג העם כולו. ככזה הוא מייצג את הפן האחדותי של העם החותר למטרה נעלה ומשותפת.

גם באבנים שעל ליבו של הכוהן קיים היבט זה של "זיכרון לפני ה' ", אך זיכרון זה נושא אופי מורכב:

"ונשא אהרון את משפט בני ישראל על ליבו לפני ה' תמיד."
(שם שם, ל)

הוי אומר, הנושא העיקרי אותו מייצגות אבנים אלו הוא "משפט בני ישראל". כדי שהכוהן הגדול יוכל לייצג את המקדש אל מול העם, הוא איננו יכול להתייחס אל העם כיחידה אחת. הוא חייב להכיר בעובדה שהעם מורכב מגוונים שונים. האבנים השונות מזכירות לו בכל עת, כי העם מורכב משבטים, מקבוצות ותתי קבוצות, שלכל אחת מהן מאפיינים ייחודיים ודרכים מגוונות כיצד להביע את הטוב ואת המגמה המשותפת.

אם כן, מלמדת אותנו הפרשה: הנהגה ראוייה מכירה בשוני שבין הקבוצות השונות בעם. אך קבוצות שונות עלולות להיפרד זו מזו. ניכור וזרות, שלא לומר שנאה והסתה, יכולים להשתלט על השיח הציבורי. דבר זה לא יקרה אם העם כולו, על גווניו השונים, יעמוד מול הא-לוקים כיחידה אחת, למען מגמה אחת הבאה לידי ביטוי בדרכים מגוונות.

חנות מזכרות הכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לא׳ באייר ה׳תשפ״א

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
הכותל המערבי

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת

פרשת תזריע־מצרע

ירושלים
כניסה:
18:28
יציאה:
19:47
תל אביב
כניסה:
18:52
יציאה:
19:49
חיפה
כניסה:
18:52
יציאה:
19:50
באר שבע
כניסה:
18:52
יציאה:
19:48

אירועים נוספים

כ״ג בניסן ה׳תשפ״א
אפריל 5, 2021
האדמו"ר מויזניץ בשירה עם מאות חסידים ברחבת הכותל המערבי
כ״ב בניסן ה׳תשפ״א
אפריל 4, 2021
לראשונה מאז פרוץ הקורונה, כחצי מיליון איש פקדו את הכותל המערבי בהתאם להנחיות במהלך כל ימי חג הפסח תשפ"א
י״ז בניסן ה׳תשפ״א
מרץ 30, 2021
אלפים רבים הן בתפילת שחרית והן בתפילת מוסף השתתפו במעמד ברכת הכהנים המסורתי שהתקיים גם הבוקר (ג) ברחבת הכותל
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מבט אל העבר

הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם לחוויה חדשנית ייחודית ומרתקת- ביקור וירטואלי בבית המקדש

מרכז שרשרת הדורות

אנו מזמינים אתכם לסיור קסום ובלתי נשכח במרכז שרשרת הדורות של העם היהודי. המרכז,

מנהרות הכותל 360

בסיור כזה עוד לא השתתפתם- מנהרות הכותל אצלכם בבית! הקרן למורשת הכותל המערבי גאה

מנהרות הכותל

בואו לגלות את גודלו האמיתי של הכותל המערבי, את סודותיו במעמקי האדמה, במערכת מנהרות

מאחורי הקלעים

במהלך עבודות הפיתוח במרחב הכותל המערבי נתגלו בשנים האחרונות מתחמים תת-קרקעיים חדשים ובהם

המסע לירושלים

הצטרפו לחוויה קסומה וייחודית:  'המסע לירושלים'.  במהלך הביקור תצפו במסלול אינטראקטיבי בעקבות קהילות ישראל בעולם.

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

דילוג לתוכן