בית הדין ובית המקדש

פרשת שופטים הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבוע שעבר קראנו את פרשת 'ראה', שבה למדנו על חשיבותו של "המקום אשר יבחר ה' " ? המקדש ? אשר רק בו מותר להקריב קורבנות, אליו יש לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה ובו יש לאכול את המעשר מיבול השדה.
 
jerusalem sheli tiul shnati du yomi

רוב פרשת 'ראה' עסקה בהיבטים השונים של אותו מקום מיוחד: "המקום אשר יבחר ה' ". בשבוע הנוכחי אנו קוראים את פרשת 'שופטים', העוסקת בסדרי השלטון הראויים בישראל: מערכת המשפט, החקיקה, המלוכה, השיטור ועוד, ולפתע אנו נתקלים שוב באותו מקום  "המקום אשר יבחר ה' ":

"כי יפלא ממך דבר למשפט… דברי ריבות בשעריך, וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' א-לוהיך בו, ובאת אל הכוהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה', ושמרת לעשות ככל אשר יורוך."

(דברים יז, ח-י)

מתברר, כי במדינה היהודית שקווי המתאר שלה משורטטים בתורה, 'בית הדין העליון' אליו מגיעים סכסוכים משפטיים סבוכים, נמצא במקום מיוחד מאוד: בבית המקדש!
ואכן, כאשר המשנה מתארת את מבנה בית המקדש, חלק ממנו הוא בית הדין, שבתקופות מסוימות כונה 'סנהדרין' (מושג השאול מן השפה היוונית):

"שש לשכות היו בעזרה [שבבית המקדש], שלוש בצפון ושלוש בדרום. שבצפון… ושבדרום: לשכת העץ, לשכת הגולה, לשכת הגזית… לשכת הגזית ? שם הייתה סנהדרין גדולה של ישראל יושבת ודנה."
(משנה, מסכת תמיד פרק ה)

במשנה אחרת אנו לומדים כי בשטחו של הר הבית, שבמרכזו היה בנוי בית המקדש, שכנו שלושה בתי דין:
"שלשה בתי דינין היו שם, אחד יושב על פתח הר הבית, ואחד יושב על פתח העזרה, ואחד יושב בלשכת הגזית… בית דין הגדול שבלשכת הגזית שממנו יוצאת תורה לכל ישראל."
(משנה, מסכת סנהדרין פרק יא)

בית המקדש, אם כן, על פי הכתוב בפרשת השבוע ועל פי המתואר במשניות, היה מרכז משפטי לא פחות ממה שהיה מרכז פולחני שבו הקריבו קורבנות. עובדה היסטורית זו, הקושרת בין בית המקדש ובית הדין, מלמדת אותנו הן על אופיו של בית המקדש והן על אופיו של בית הדין.

אנו רגילים לראות את החקיקה המשפטית כנוהג חברתי גרידא. בכדי להסתדר ביניהם, בני אדם חייבים לחוקק חוקים ולשפוט על פי חוקים אלו. אך היהדות מביטה על התחום המשפטי כעל עניין דתי השייך במהותו אל בית המקדש. הצדק מקורו אצל בורא העולם, ולפיכך נדרשים החוקים להיות חוקי צדק, והשופטים עוסקים במימוש של עקרונות הצדק הא-לוהי בחיי האדם. בפתיחת ספר דברים (א, יז) נאמר: "כי המשפט לא-לוהים הוא", ועל פי הפרשנות של הרמב"ן על אתר, כוונת הדברים היא שהשופט האמיתי בכל סכסוך הוא א-לוהים, והשופטים אינם אלא ממלאי מקומו!

מאידך, הקשר בין בית הדין לבית המקדש הוא גם לכיוון ההפוך. ללא עשיית משפט, בחברה נטולת צדק ? אין כל ערך לבית המקדש. כך לימדו אותנו הנביאים החוזרים שוב ושוב על המסר הנוקב. אם נפנה להאזין לדבריו של ישעיהו: "למה לי רוב זבחיכם, יאמר ה'!… מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי!… רחצו! היזכו!… חידלו הרע!… דירשו משפט!" (ישעיהו א, יא-יז); או אם נקשיב לתוחכתו של ירמיהו: "הגנוב, רצוח ונאוף… ובאתם ועמדתם לפניי בבית הזה… ואמרתם 'ניצלנו'?!" (ירמיהו ז, ט-יא). עשיית המשפט והצדק היא, ורק היא, מאפשרת את העבודה בבית המקדש!

נמצא כי בית המקדש הוא שמעניק תוקף לבית הדין; ובית הדין השופט צדק הוא שמאפשר את העבודה במקדש!
אכן, היהדות שוללת הפרדה בין ערכי הצדק והמשפט ובין ערכי הקדושה ועבודת ה'. אדרבה, השילוב בין עשיית חברתית צודקת ובין הקרבת הקורבנות במקדש ? זהו המצב האידאלי אליו מכוונת אותנו התורה.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת שמיני

ירושלים
כניסה:
18:35
יציאה:
19:54
תל אביב
כניסה:
18:59
יציאה:
19:56
חיפה
כניסה:
18:47
יציאה:
19:57
באר שבע
כניסה:
18:58
יציאה:
19:55

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ט באב ה׳תשפ״ד
ספטמבר 2, 2024
כאשר יש לאדם טובת הנאה מפסיקה מסוימת, זה יכול להוביל אותו בשני מסלולים ששניהם פסולים
כ״ח באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 15, 2023
התפיסה השלטונית במקרא אינה דמוקרטית אלא מונרכית. האם המקרא תומך במונרכיה כשיטת שלטון רצויה, או שהמקרא פעל בעולם שבו
א׳ באלול ה׳תשפ״א
אוגוסט 9, 2021
פרשת שופטים- תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'שופטים', אותה נקרא השבוע בבית הכנסת, עוסקת
כ״ח באב ה׳תש״פ
אוגוסט 18, 2020
פרשת שופטים
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'שופטים' עוסקת, כפי ששמה מרמז, בסדרי השלטון הראויים בישראל:
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
סיירה באתרים במנהרות הכותל, ובמיצג החדש 'שער השמיים' שנפתח לאחרונה לציבור המבקרים בכותל המערבי, ופותח צוהר להיסטוריה של העם
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 3, 2024
ביומו הראשון בתפקיד מ"מ נשיא מועצת הרבנות הראשית, הגיע הרב יעקב רוז'ה לכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת "שלא יארע
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
בשנת 2018 יצחק הגיע יחד עם נכדו לחגיגת חלאקה בכותל המערבי הוא לא הסתיר את התרגשותו מהמעמד
ל׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 31, 2024
ילדים יקרים, משפחות יקרות,   קראנו השבת בהפטרה את המילים העתיקות והנצחיות "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי
כ״ג בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 21, 2025
הטקטס התקיים ביום שני בשעה 15:00 בתאריך 16/06/2025
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
ב׳ בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 2, 2025
רבבות פקדו את רחבת הכותל המערבי במהלך ימי חג החנוכה בצל מלחמת 'חרבות ברזל' לתפילה לשלום וגאולת ישראל
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 1, 2025
החל מאתמול, ראש חודש ניסן, הוצבו ברחבת הכותל המערבי עצי פרי, לטובת קיום ברכת האילנות עבור עולי הרגל הרבים
כ״ג בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 21, 2025
מה משותף לחזיר, לאימפריה הרומית ולשקר? פרשת שמיני חושפת איך האוכל שלנו מעצב את הלב והזהות
כ״ג בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 21, 2025
האפיפיור פרנסיסקוס במהלך ביקורו בכותל המערבי בשנת 2014: "באתי לכאן להתפלל וביקשתי מה' שיתן שלום בין העמים"
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 20, 2025
ההשבעה תתקיים בתאריך 07/05/2025 מהשעה 14:00 עד לשעה 20:00
כ׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 18, 2025
שגריר ארה"ב בישראל הנכנס, מר מייק האקבי, פתח את שליחותו הדיפלומטית בביקור מרגש ותפילה בכותל המערבי

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .