Getting your Trinity Audio player ready...
|
בתוך המשכן מוצבים מספר כלים: ארון ללוחות הברית, מזבח עבור הקטורת, מנורה ושולחן שעליו מונח 'לחם הפנים'. שלושה מתוך ארבעה כלים אלו עוטרו בזֵר זהב ? מעין כתר – בחלקם העליון: הארון, המזבח והשולחן. הזֵר נועד לפאר את הכלים ולשוות להם מראה מלכותי. חכמי המדרש התבוננו בשלושה כלים אלו וגילו כי כל אחד מהם מסמל היבט לאומי חשוב של עם ישראל:
"שלושה כתרים הם: כתר מלכות, כתר כהונה וכתר תורה. כתר מלכות – זה השולחן; כתר כהונה – זה המזבח; כתר תורה – זה הארון."
(שמות רבה פרשה לד)
השולחן מסמל את השפע והעושר, ולכן הזֵר שעליו נחשב 'כתר מלכות'; המזבח מסמל את עבודת המקדש, ומסיבה זו הזֵר שעליו מתאים להיות 'כתר כהונה'; ואילו הזֵר שעל הארון המכיל בתוכו את לוחות הברית – את התורה – הינו 'כתר תורה'.
מדרש אחר מלמד אותנו כי קיים הבדל מהותי בין שני הכתרים הראשונים ובין הכתר השלישי. הכתרים הראשונים ? מלכות וכהונה ? מיועדים לשבט מסוים בעם ישראל. לא כל אדם יכול להיות מלך, ולא כל החפץ בכך יכול להיות כוהן במקדש. לעומת זאת, הכתר השלישי, כתר תורה, איננו מיועד לקבוצה או שבט מסוים:
"שלושה כתרים הם: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה – זכה בו אהרן ונטלו, כתר מלכות – זכה בו דוד ונטלו, כתר תורה – הרי הוא מונח לדורות, וכל מי שזוכה לתורה כאילו זכה לשלושתם."
(קהלת רבה פרשה ז)
שני דברים למדנו במדרש זה. האחד, שכתר תורה מיועד לכל אדם ולכל דור. ביהדות אין אליטה אינטלקטואלית. להיפך. כל אדם מוזמן להיכנס לבית המדרש וללמוד תורה, לחוות דעה וליטול חלק בדיון בן אלפי השנים. הדבר השני שלמדנו, הוא שכתר תורה הוא הכתר החשוב, ומי שזכה בו, כאילו זכה גם בכהונה וגם במלכות.
שני היבטים חשובים אלו משתקפים בסיפור על העימות בין שמעיה ואבטליון ובין הכוהן הגדול בירושלים. שמעיה ואבטליון היו גדולי החכמים בירושלים במאה ה-1 לפני הספירה. שני חכמים אלו לא באו ממשפחות מיוחסות, אלא ממשפחות של גויים שהתגיירו. רקע זה יסייע לנו להבין את הסיפור שאנו קוראים בתלמוד הבבלי:
"מעשה בכוהן גדול אחד שיצא מבית המקדש בסיומו של יום כיפור, והיה הקהל הולך אחריו. כאשר ראו המלווים את שמעיה ואבטליון, עזבו את הכוהן הגדול והלכו אחר שמעיה ואבטליון. לאחר מכן באו שמעיה ואבטליון להיפרד מן הכוהן הגדול, אמר להם: 'יילכו בני הגויים לשלום'. השיבו לו: 'יילכו בני הגויים לשלום, שעושים מעשי אהרון; ולא יילך בן אהרון לשלום, שאיננו עושה מעשי אהרון."
(ע"פ תלמוד בבלי מסכת יומא דף ע"א)
עימות זה שבין חכמי התורה שבאו מהשכבות הנמוכות של החברה ובין הכוהן הגדול המיוחס ? משקף את הפער שבין כתר כהונה וכתר תורה. בתורה ? כל אדם יכול לזכות, ובלבד שישקיע וילמד. ואילו בכהונה ? אדם זוכה בירושה מאבותיו, אך ייתכן שהוא עצמו איננו ראוי לכך.
להשלמת התמונה, מוסיפה המשנה כתר נוסף:
"שלושה כתרים הם: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות – וכתר שם טוב עולה על גביהם."
(משנה אבות ד, יג)
בין אם אדם יורש מאבותיו כהונה או מלכות, ובין אם אדם משקיע בלימוד התורה לכולם יש יעד משותף שאליו ראוי לחתור: 'כתר שם טוב' – אדם שעושה מעשים טובים, הסביבה נהנית ממנו ומעריכה אותו, ושמו הטוב הולך לפניו.