הנתונים נטענים…

חיים בנס – פרשת בא

פרשת בא - תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'בא' כמו הפרשה הקודמת, 'וארא', מספרת על ניסים שהתרחשו במצרים לפני אלפי שנים: מכת ארבה - המוני חגבים שהגיעו למצרים וכיסו את שמיה; מכת חושך - שלושה ימים בהם לא זרחה השמש במצרים; מכת בכורות - מוות פתאומי של כל בכורי מצרים ברגע אחד; והנס הגדול מכולם - שחרור עם ישראל מהעבדות והוצאתם ממצרים, בדרכם אל הארץ המובטחת, ארץ ישראל.
הגבעה לספר תורה

מהו פשר המושג 'נס'?

בפשטות, מדובר בהתרחשות החורגת מחוקי הטבע. כאשר אירוע מסוים חוזר שוב ושוב, הוא מפסיק להיות מוגדר כ'נס', ואנו רואים אותו כהתנהלות טבעית. אך האם זה אכן כך? האם החלוקה הדיכוטומית בין נס לאירוע טבעי ? מוצדקת?
בנוסף לשאלה זו, עולה בקריאת הפרשה שאלה קיומית: אכן, אי-אז בעבר התרחשו ניסים, אך אנו איננו חווים בדרך-כלל חריגות מן הטבע, והניסים שאירעו בעבר חלפו ונעלמו. מה, אם כן, אנו אמורים ללמוד מאותם סיפורים מפעימים על הניסים שהתרחשו במצרים? האם ניתן להקיש מאותם ניסים אל חיינו?
מי שעסק בשאלה זו, היה הרמב"ן (רבי משה בן נחמן, מגדולי חכמי ספרד במאה ה-13), אחד מפרשני התורה החשובים. הוא מרחיב בתפיסתו האמונית ביחס לטבע ולנס, ומסיים את דבריו במילים הללו:
"מן הניסים הגדולים המפורסמים, אדם מודה בניסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה… כל דברינו ומקרינו שכולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם… הכל בגזרת עליון."
(פירוש רמב"ן לתורה, שמות יג, טז)

אכן? האם כל מה שאנו מכירים הוא 'נס'? האם אין חוקי טבע?

הרמב"ן איננו מתעלם מן העובדה שהמציאות מתנהלת בדרך מסוימת וקבועה, אלא שהוא מבחין בין חריגה מחוקי הטבע שהיא "נס מפורסם", כלשונו, ובין חוקי הטבע להם הוא קורא "נס נסתר".
מדוע חוקי הטבע מוגדרים כ"נס"?
אין-ספור מדענים, במשך דורות רבים, חקרו וחוקרים את מדעי הטבע. כתוצאה ממחקרים אלו התקדמה האנושות בתחומים רבים ומגוונים, התקדמות הגוברת בקצב מואץ מדור לדור. אך על שאלה אחת לא השיב אף מדען, ולמען האמת אף לא ביקש להשיב עליה, והיא: "מדוע זה כך?"
המדע עוסק בשאלות "מה" ו"איך", אך לא בשאלה "למה". בשאלת הסיבה להתנהלות הטבע על פי חוקים קבועים המדענים אינם מנסים לעסוק, וממילא גם אינם מספקים תשובות לכך.
לעומת המדע, עוסקת התורה בשאלה "למה" ולא בשאלות "מה" ו"איך". זו הסיבה האמיתית לכך שאנשים המכירים היטב הן את התורה והן את עולם המדע אינם מתרגשים מטענות על סתירות הקיימות ? לכאורה ? בין התורה למדע, שכן הם מבינים שהתורה והמדע אינם עוסקים באותו מישור קיום, וממילא לא תיתכן סתירה ביניהם.
כעת נוכל להבין את הסיבה שגם חוקי הטבע יכולים להיות מוגדרים כ"נס". שהרי אם לא ידועה לנו סיבה מדוע נקבעו חוקי הטבע אותם אנו מכירים, אין בעצם הבדל בין טבע לנס. הטבע יכול היה לפעול באופן קבוע על פי חוקים אחרים מאלו המוכרים לנו, ובורא העולם החליט שהוא יפעל ויתנהל בצורה מסוימת. בזמנים מסוימים ונדירים, החליט בורא העולם להפעיל את הטבע על פי כללים אחרים ? ואת זה אנו מכנים "נס". אך כל "נס" הוא, בעצם קביעה של חוק טבע הפועל באופן זמני בצורה שונה מחוקי הטבע או הפועל באופן קבוע.
אם כן, מלמד אותנו רמב"ן, כאשר אנו קוראים בתורה על ניסים שהתרחשו אי שם בהיסטוריה, אין הכוונה רק לזכור אירועים ? חשובים ככל שיהיו ? שאירעו בעבר. עלינו להסיק מכך שכל חוקי הטבע הם בעצם "נס" אחד גדול. אלא שהתרגלנו לחוקים אלו ? ששוב, נזכיר, איננו מכירים סיבה שתכריח את קביעתם ? ולכן הם נראים לנו דבר המובן מאליו. עובדה זו, שהתרגלנו לחוקי הטבע והם אינם מביאים אותנו להתפעלות, "נשברת" כאשר אנו קוראים על ניסים שחרגו מחוקי הטבע. קריאה זו מזכירה לנו שבורא העולם, שניהל את הטבע בזמנים שונים בניגוד לכללים הרגילים, הוא זה שהחליט על קביעת הכללים שעל פיהם מתנהל הטבע תמיד.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת במדבר

ירושלים
כניסה:
18:48
יציאה:
20:10
תל אביב
כניסה:
19:13
יציאה:
20:12
חיפה
כניסה:
19:01
יציאה:
20:13
באר שבע
כניסה:
19:11
יציאה:
20:10

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"ט טבת ה'תשפ"ו
ינואר 18, 2026
גם ברגעי גאולה ולחץ – התורה מזכירה לנו: הבטחה היא לא סיסמה. מילה שנאמרה חייבת להתקיים, כי אמון הוא
כ"ט טבת ה'תשפ"ה
ינואר 29, 2025
מצווה אחת, רגע לפני הגאולה, מעניקה לעם ישראל את הכוח להתחדש שוב ושוב – גם מתוך החושך הגדול ביותר
ד' שבט ה'תשפ"ד
ינואר 14, 2024
הזמן שבו היו בני ישראל במצרים: ארבע מאות ושלושים שנה. אך חז"ל, ובעקבותיהם מפרשי התורה, טרחו וחישבו את משך הזמן
ג' שבט ה'תשפ"ג
ינואר 25, 2023
המדע עוסק בשאלות "מה" ו"איך", אך לא בשאלה "למה". בשאלת הסיבה להתנהלות הטבע על פי חוקים קבועים המדענים אינם
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בא – תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'בא' אנו קוראים על אחד המאורעות המשפיעים
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת בא – תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע 'בוא' אנו קוראים על האירוע המכונן
י"ז שבט ה'תש"פ
פברואר 12, 2020
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים יציאת מצרים, עליה נקרא בפרשת השבוע, חתמה שרשרת אירועים מופלאים
א' שבט ה'תשפ"ב
ינואר 3, 2022
תהיות שונות צפות ועולות כאשר אנו שומעים בבית הכנסת את הפרשיות הראשונות של ספר שמות: מדוע היה על עם
כ"ג אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 16, 2025
הרב רבינוביץ רב הכותל הנוכחי נשא דברים לזכרו: "בימים האלה במיוחד אני מרגיש איך כולנו, הולכים בנתיב שסלל לנו
ח' חשון ה'תשפ"ו
אוקטובר 30, 2025
טקס השבעה למחווה אלון ביום יום שלישי י״ב בְּכִסְלֵו תשפ״ו (2/12/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ט"ו שבט ה'תשפ"ו
פברואר 2, 2026
במסגרת ביקורה בישראל של יועצת הבכירה של הנשיא טראמפ בלשכה לענייני חצי הכדור המערבי הגיעה הבוקר (א') הגב' ויויאנה
כ"א אייר ה'תשפ"ה
מאי 19, 2025
בס"ד הספד על  אייל חיימובסקי ז"ל ‏כ' אייר תשפ"ה הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים   אני
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
היערכות ברחבת הכותל המערבי לאירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
בס"ד הרב שמואל רבינוביץ- רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים דברים לטקס השבת אבן מאבני הכותל ממשרד הביטחון לגניזה י"ז
כ"ג תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 15, 2025
השבעה הגנת הגבולות ביום יום חמישי י״ט בְּטֵבֵת תשפ״ו (8/1/2026) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ב טבת ה'תשפ"ו
ינואר 11, 2026
טקס השבעה לגדוד מגל ביום יום שלישי ב׳ בִּשְׁבָט תשפ״ו (20/1/2026) בשעה 14:30–17:00 בכותל המערבי.
כ"ה אייר ה'תשפ"ו
מאי 12, 2026
כאשר התורה מונה את העם לפי שבטים ומשפחות, היא מלמדת את אומנות השילוב: כל יחיד נספר בפני עצמו, אך
כ"ד אייר ה'תשפ"ו
מאי 11, 2026
הפרק מציע הצצה נדירה אל ההיסטוריה של מנהרות הכותל, אל הדמויות שפעלו מאחורי הקלעים, ואל תחושת האחריות הגדולה שמלווה
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
סגירת מעגל היסטורית: אבן מאבני הכותל המערבי העתיקות שהוצגה לתצוגה במשך שנים בקריה במשרד הביטחון הושבה הבוקר למקומה ע"י
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
פרשת בהר פותחת בציווי ייחודי ומאתגר: כשם שלאדם יש יום מנוחה בכל יום שביעי, כך גם האדמה מצווה לשבות

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .