פרשת בלק – תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
רובה של פרשתנו ? 'בלק', עוסק בתיאור דרמה שהתחוללה סביב המושגים: ברכה וקללה. עם ישראל ? עם נוודים, בלא טריטוריה וכלכלה מסודרת, מנצח בקרבות מול מלכים חזקים ועצומים. משכך, החליט בלק, מלך מואב, להכותם במכה רוחנית ולהביא עליהם קללה. הוא שלח סגל דיפלומטי להציע לבלעם ה'נביא' שכר רב בכדי שיבוא לקלל את ישראל. לאחר עיכובים רבים הופיע בלעם אל מקום חניית בני ישראל במדבר, ואולם למרבה הנס, במקום שיקללם, יצאו מפיו דברי ברכה. העניין הזה היה גורלי בהחלט. אילו היה בלעם מקללם הייתה זו שואה. אולם הקב"ה הפך את קללותיו לברכה, וברכותיו מתוארות בפרשתנו הרחבה.
סיפור זה מעלה את השאלה: מהו אותו כוח אנרגטי משמעותי כל כך של ברכה וקללה?
מבין שאר הנבראים, האדם הינו היחיד שביכולתו לחולל תמורות בעולם. הוא היחיד שגילה את הפניצילין, פיתח פצצת אטום ושלח מעבורות אל החלל. בתורה מתואר האדם כ"צלם אלוהים", שהרי בכוח הרב שניתן לו דומה הוא אל האלוקים אשר ביכולתו לתרום ולהביא שגשוג ופריחה, או לעומת זאת ? אבדון וקללה. במה הדבר תלוי? בהחלטתו של האדם. לא פעם לימדה אותנו ההיסטוריה עד כמה גורלה נקבע בהחלטות שונות ומשונות. פעם היו אלו החלטות של מנהיגים. כיום, בעידן הרשתות החברתיות, גם ליחיד היושב מול המחשב בביתו יש כוח החלטה לגורל עתיד העולם.
החלטות האדם ובחירותיו לאיזה כיוון להוביל את העולם, מונעות מצורת ההסתכלות שלו עליו. זה ההבדל שבין 'עין טובה' לבין 'עין רעה'. זה מזכיר את האמירה לפיה העיתונות אינה מספרת חדשות אלא יוצרת אותן. סיקור מאורעות העולם ב'עין רעה' ביקורתית ושלילית יוצר אטמוספרה של עולם שלילי. לעומת זאת, הסתכלות חיובית ואופטימית מביאה ברכה.
בלעם הכיר בכוחה הרב של ההסתכלות. הוא בחר ללכת לראות את עם ישראל ב'עין רעה' ושלילית ולבטא זאת בקללה שתצא מפיו. כנביא כוחו היה רב יותר מכל אדם ולצורת הסתכלותו הייתה יכולת מאגית להשפיע על המציאות. אם הדבר היה יוצא לפועל, היה זה ביטוי לצורה בה יכול האדם להשתמש בכוח הרב שניתן לו בצורה הרסנית.
בריאת האדם ב"צלם אלוהים", מלבד מה שהיא מעניקה לו כוח אדירים, נועדה גם לתת לו כיוון ומהלך בחיים. התבוננות במעשי האלוקים מלמדת אודות טובו הגדול כלפי הנבראים. הוא דואג להם לאוויר ומזון וממלא את העולם באור וצבעים נהדרים. הידמותו של האדם אל האלוקים נועדה גם ללמד את האדם שעליו להיות כמוהו ולרתום את כוחותיו למען הבאת טוב ואושר לעולם. נקודה זו הובהרה לבלעם מאוחר יותר שבתור 'נביא' עליו להביא את דבר האלוקים לעולם, וככזה, חובתו להביא על ישראל רק 'ברכה' ולא 'קללה'.
כבני אדם עלינו להכיר עד כמה חשובה צורת הסתכלותנו על העולם. ביטויים שליליים וקללות עלולים להביא לתוצאות הרסניות ביותר. לעומת זאת ברכות ואיחולים, גם כאלו שנשמעים נדושים ויומיומיים כמו: "שלום"; "בוקר טוב"; "צהריים טובים"; "ערב טוב" ? כוחם להביא ברכה ואושר רב לעולם!
-q42loyqb4tskg99xzl99o9h663j83l0jxldfqoq3v8.jpg "147_2")
