ענווה כתנאי לתורה

df a be c edbfd

בהר בחוקותי – תש"פ
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
המצווה העומדת במרכזן של פרשיות השבוע 'בהר-בחוקותי' היא מצוות השמיטה. בכל שנה שביעית, נדרשים החקלאים בארץ ישראל להשבית את שדותיהם ולהפקיר את היבול לטובת החברה כולה – יהודים ושאינם יהודים – ואף לטובת בעלי החיים:

"כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם – ושבתה הארץ שבת לה'… ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה'… שנת שבתון יהיה לארץ. והייתה שבת הארץ לכם לאוכלה: לך ולעבדך ולאמתך, ולשכירך ולתושבך הגרים עימך, ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול"
(ויקרא כה, ב-ז)

באופן חריג למדי, הפרשה פותחת בציון המקום שבו נאמרה מצווה זו: הר סיני. המדרש, ובעקבותיו פרשני המקרא, שאל שאלה מתבקשת: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני? והלוא כל המצוות נאמרו מסיני!" – מצווה זו איננה שונה משאר המצוות, שנאמרו אף הן למשה בהר סיני. מדוע, אם כן, דווקא במצווה זו הודגש המקום שבו היא ניתנה?

תשובות רבות ניתנו לשאלה זו, ואנו נבקש לפנות למדרש אחר המתאר מריבה בין… הרים!

כך מספר המדרש:

"כיון שביקש הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל, בא כרמל… ותבור… זה אומר: 'עלי נאה שתשרה שכינה', וזה אומר: 'עלי נאה שתשרה שכינה'. אמר הקדוש ברוך הוא: כבר נפסלתם לפניי בגבהות שיש בכם, כולכם פסולים לפניי… אין רצוני אלא בסיני שהוא שפל מכולכם!"

(מדרש תהילים פרק סח, טו)

מדרש זה איננו מתכוון לספר סיפורים דימיוניים על הרים שמתקוטטים ביניהם, אלא להביע מסר חינוכי: התורה אינה יכולה להינתן על מצע של גאווה, אלא דווקא במקום המבטא ענווה. הענווה והצניעות הם תנאים הכרחיים לקיומם של חיים יהודיים על פי התורה.

כך גם אנו מוצאים את תיאורו של משה רבינו בתורה. משה הוא האדם היחיד שמכונה "רבינו". זאת מפני שהוא העביר לעם ישראל את התורה מא-לוקים ולימד את חוקי המצוות. אין לנו ספק כי מעלותיו של משה רבינו היו גבוהות ביותר, עד שהוא מכונה "אב לכל הנביאים". אך כאשר התורה מתארת את תכונותיו של משה, היא מתמקדת על תכונה אחת בלבד: "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה"! מדוע דווקא תכונה זו מתוארת? מפני שהיא התכונה שאיפשרה לו להיות "רבינו" ולמסור את התורה לעם ישראל.

תובנה זו תסביר לנו את פשר ההדגשה של הר סיני במצוות השמיטה. החקלאי נדרש בשנת השמיטה להשבית את שדותיו, וזוהי דרישה קשה במיוחד בגלל הדאגה הכלכלית, הקשר הרגשי לאדמה, הנזקים הנלווים שדרישה זו עלולה לגרום. אך הוא נדרש למעשה קשה אף יותר: להפקיר את היבול ולאפשר לכל אדם ליטול ממנו. האדם נדרש לוותר על תחושת הבעלות, על הרגשות של העדפת האני על פני הזולת, ולהעניק זכות שווה ביבול לכל אדם, ואף לחיה ולבהמה.

דרישה זו חייבת רקע נפשי מתאים, והרקע הוא: ענווה. אין אפשרות לעמוד בקיומה של מצוות השמיטה אם ניגשים אליה בתחושה של "מגיע לי" או מתוך התנשאות על הזולת. מידת הענווה המסומלת בהר סיני היא תנאי הכרחי לקיום מצוות השמיטה.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת אחרי מות־קדשים

ירושלים
כניסה:
18:44
יציאה:
20:05
תל אביב
כניסה:
19:09
יציאה:
20:08
חיפה
כניסה:
18:57
יציאה:
20:09
באר שבע
כניסה:
19:07
יציאה:
20:06

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ט באייר ה׳תשפ״ד
מאי 27, 2024
כאשר אדם עמל בלימוד תורה, כלומר אינו מסתפק בהבנה שטחית וראשונית אלא חותר להבנה מעמיקה של שורשי ההלכות ויסודות
י״א באייר ה׳תשפ״ד
מאי 19, 2024
כאשר נכיר כי כולנו עבדיו, נבין כי אין לנו את הזכות להשתרר האחד על זולתו
ט״ז באייר ה׳תשפ״ג
מאי 7, 2023
אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם…” וכאן מופיעה רשימת הבטחות, גשמיות ורוחניות, של חיי שפע, עושר ואושר.
י״ז באייר ה׳תשפ״ב
מאי 18, 2022
פרשת בחוקותי -תשפ"ב הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים   פרשת 'בחוקותי' היא המשך של הפרשה
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
לקראת נישואי נכדתו, הגיע כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א לרחבת הכותל המערבי, מלווה בחסידיו, ונשא תפילה נרגשת עבור כלל
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
פעמים רבות אנו מביטים על התורה בהערכה, אך מרחוק. וודאי, התורה יקרה לנו, אך היא מדברת אל אנשים מרוממים
כ״ג באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 26, 2024
אם נטה אוזן לשמו של החג, נבחין שאיננו מסמל רק את תחילתה של שנה חדשה כי הרי איננו מכונה
ג׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 7, 2024
במלאת שלושים לפטירתו: אזכרה מרגשת בכותל המערבי לזכרו של 'הצנחן הבוכה' ממשחררי הכותל ד"ר יצחק יפעת ז"ל
י״ב בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 14, 2024
הטקס ההתקיים בתאריך 24/06/2025 מהשעה 16:00 עד השעה 21:00
כ״א באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 25, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
י״ג בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 19, 2024
השוטרים האמיצים והגיבורים שחירפו את נפשם בעוז ובגבורה בבוקרו של שמחת תורה, בירכו יחד בעיניים דומעות ובהתרגשות את ברכת
כ״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 19, 2025
חברי המשלחת קיבלו סקירה על ההיסטוריה ועל חשיבותו של הכותל המערבי, סיירו באתרי מנהרות הכותל, והטמינו פתקים בין אבני
ט׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 7, 2025
בהשתתפות מאות מתפללים שיבואו לקחת חלק בהדלקה המסורתית, כאשר מעמד ההדלקה ילוו בתזמורת.
ז׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 5, 2025
  מאת: הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" – אמירה זו
ו׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 4, 2025
התפלל, הטמין פתק והצהיר על תמיכה בלתי מסויגת בישראל ובמאבקה בטרור.
ו׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 4, 2025
הקדושה ביהדות איננה ניתוק מהעולם – אלא חיים של משמעות, שמחה ונתינה בתוך ההוויה האנושית. כך הופך שולחן האוכל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .