חיים של קידוש ה'

bbb cf  aa ddab

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
כאשר אנו מבקשים לסקור פרשה בתורה ולגלות מהו הנושא המרכזי שלה, אנו יכולים להשתמש בכלי הספרותי "מילה מנחה". כלל זה ששורשיו בספרות חז"ל וזכה לפיתוח ושכלול במאה ה-20, קובע כי מילה מסוימת או שורש לשוני המופיעים מספר רב של מופעים בפרשה, עשויים לרמז על משמעות מרכזית שאליה חותרת הפרשה.

בפרשת השבוע 'אמור', אין ספק מה היא המילה המנחה. זהו השורש "קדש". המילים "קדוש", "קודש", "קדושים", "מקדש" ועוד – מופיעות בפרשה חמישים פעמים! בחלק ניכר מן המופעים מדובר באזהרה שלא לחלל את הקדושה, כמו: "קדושים יהיו לא-לוקיהם ולא יחללו שם א-לוקיהם", "ולא יחלל את מקדש א-לוקיו", "ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדישים לי" ועוד. הנושא המרכזי שבפרשה הוא, איפוא, הקודש והחול.

מהו הקודש?

מהו החול – כולנו יודעים. אך מהו הקודש? מה חסר בחיים הארציים שלנו שאותו בא הקודש למלא? האדם מטבעו שואף אל הנשגב, אל המופלא ממנו, ומקדש את המושגים שהוא חש שהם למעלה מהשגתו, שאינם שייכים לזמן או למקום מסוים אלא הם ניצחיים. היהדות שמה דגש על מושג הקדושה, ודורשת מעם ישראל להיות עם קדוש – אך מהי הקדושה?

הקדושה שעליה מדברת התורה איננה מושג מיסטי.

דבר אחד ניתן לומר בוודאות: הקדושה שעליה מדברת התורה איננה מושג מיסטי. תחת כותרת ה'קדושה' מפורטות מצוות מוסריות ואנושיות רבות כמו כיבוד אב ואם ו"לא תגזול". אין מדובר, אם כן, בקומה נוספת מעל הקומה האנושית. מדובר באותה קומה, באותו מצב אנושי מוכר, אך התורה מבקשת לצקת לו משמעות שונה, נוספת, משמעות של קדושה.

אחת הדמויות המפורסמות בתנועת החסידות במאה ה-19, היה הרב מנחם מנדל מורגנשטרן, "הרבי מקוצק" (פולין, 1787-1859). הוא נודע בחריפותו הרבה ובדרישותיו הבלתי-מתפשרות מחסידיו. אחת האימרות הנאמרות בשמו מתייחסת לפסוק "ואנשי קודש תהיון לי": מלאכים יש לא-לוקים בשמיים, אמר הרבי, אותנו הוא רוצה כבני אדם, אבל בני אדם קדושים – "אנשי קודש".

הקדושה אינה מתנגשת עם האנושיות

הקדושה אינה מתנגשת עם האנושיות, ובוודאי שאיננה מתכוונת לבטל אותה. הקדושה מבקשת לרומם את האנושיות, להעניק לפעולות היומיומיות של האדם משמעות גבוהה יותר. הקדושה צובעת את האנושיות בצבע אחר.

בפרשה אנו קוראים על מצוות "קידוש השם":

"ולא תחללו את שם קודשי, ונקדשתי בתוך בני ישראל"

(ויקרא כב, לב)

"קידוש השם" איננו רק מסירות-נפש על קיום המצוות, אלא גם חיים נעלים המביאים את בני האדם להעריך את התורה ואת מקיימיה, כלשונו של הרמב"ם:

"אם דקדק החכם על עצמו והיה דיבורו בנחת עם הבריות, ודעתו מעורבת עימהם, ומקבלם בסבר פנים יפות, ונעלב מהם ואינו עולבם, מכבד להם ואפילו למקילים לו, ונושא ונותן באמונה… עד שימצאו הכל מקלסים [=משבחים] אותו ואוהבים אותו ומתאווים למעשיו – הרי זה קידש את השם"

(משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה פרק ה)

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת אחרי מות־קדשים

ירושלים
כניסה:
18:44
יציאה:
20:05
תל אביב
כניסה:
19:09
יציאה:
20:08
חיפה
כניסה:
18:57
יציאה:
20:09
באר שבע
כניסה:
19:07
יציאה:
20:06

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 15, 2024
ככל שאדם משקיע יותר כדי להיות ראוי לתפקידו, כך הוא מבצע את תפקידו בצורה טובה יותר. זה נכון לכוהנים
י״ג באייר ה׳תשפ״ג
מאי 4, 2023
על ההורים מוטל להכין את ילדיהם למורכבות של החיים, למקרים שבהם הם נתקלים באתגרים, למקרים שבהם נדרשת מהם התגברות
ב׳ באייר ה׳תשפ״ב
מאי 3, 2022
התורה מתייחסת למקרים ומפרטת רשימה של שבעה קרובים שאליהם הכהן נדרש להיטמא: אב ואם, בן ובת, אח ואחות רווקה,
ט״ו באייר ה׳תשפ״א
אפריל 27, 2021
פרשת אמור – תשפ"א הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים השבוע נקרא בבית הכנסת את פרשת 'אמור'. בין
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
השחקנית התרגשה מהביקור שלה בכותל, ובסיום אמרה כי היא יודעת שיש לה שליחות להיות שגרירה של העם היהודי בעולם
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
כניסת מתפללים תתאפשר כל העת לאזור התפילה המקורה ברחבת הכותל – הכניסה דרך רחוב הגיא למנהרות הכותל המערבי.
ל׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 31, 2024
שגרירים רבים ממדינות בעולם השתתפו במעמד – הדלקת נר שביעי של חנוכה ברחבת הכותל המערבי הערב בסימן 'המאבק באנטישמיות'
ב׳ באייר ה׳תשפ״ה
אפריל 30, 2025
במהלך התפילה, נשאו המתפללים תפילה מיוחדת לשלום לוחמי האש, כוחות ההצלה והביטחון
כ״ה בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 1, 2024
עם צאת השבת התבשרנו על פטירתו של האדמו"ר מקאסוב ארה"ב זצוק"ל לאחר מחלה קשה. האדמו"ר היה מגדולי האדמורי"ם והמנהיגים
כ״ז בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 28, 2024
במעמד הדלקת נר רביעי של חנוכה הערב ברחבת הכותל המערבי השתתפו: רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ
כ״ד בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 22, 2025
"ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה" ברוכים השבים הביתה – לחיק המשפחה, ללב האומה. כמה דמעות, כמה תפילות, כמה
ט׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 7, 2025
בהשתתפות מאות מתפללים שיבואו לקחת חלק בהדלקה המסורתית, כאשר מעמד ההדלקה ילוו בתזמורת.
ז׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 5, 2025
  מאת: הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" – אמירה זו
ו׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 4, 2025
התפלל, הטמין פתק והצהיר על תמיכה בלתי מסויגת בישראל ובמאבקה בטרור.
ו׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 4, 2025
הקדושה ביהדות איננה ניתוק מהעולם – אלא חיים של משמעות, שמחה ונתינה בתוך ההוויה האנושית. כך הופך שולחן האוכל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .