אמונה בק-ל אחד – אמונה בטוב

ואתחנן - תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
נאומיו של משה רבינו, שנאמרו לפני בני ישראל ממש לפני כניסתם לארץ ישראל, מטרתם הייתה להדגיש את עקרונות האמונה והתורה ולבאר אותם היטב לבני ישראל, בטרם יכנסו לארץ.

בנאומים אלה מתגלם ההדר והיופי שיש בדרך אותה הנחיל א-לוקים לעמו, והחיבה והאהבה השוררים בקשר זה שבין עם ישראל לא-לוקיו. בפרשת 'ואתחנן', ממשיך רצף הנאומים של משה מן הפרשה הקודמת – פרשת 'דברים', והם מתמקדים סביב האמונה בא-ל אחד שאין ליצור לו תמונה, פסל ומסכה.

משמעותה של התגלות א-לוקים על הר סיני – מעמד שמתואר אף הוא בפרשה – חורגת הרבה מעבר להיווצרותה של דת חדשה, או התלכדותו של עם חדש סביב הא-ל. רעיון מרחיק לכת הופיע בעולם, רעיון שנשכח במרוצת הדורות מאז ברא א-לוקים את עולמו. ככל שהלכו והתרחקו בני האדם מן הרעיון סביבו נברא העולם, הם יצרו לעצמם משמעות רוחנית והיסטורית דרך עבודת אלילים: ישנם אלים שונים בעולם, ולכל אחד כח אחר. האלים הם אלו שבראו את בני האדם, ולפיכך יש לפנות אליהם ולעבוד אותם. הם מקור הכח ובידם לקבוע את הגורל. עבודת אלילים מתאפיינת בכך שאין היא תופסת את האלים כטובים במיוחד, ולמעט מקרים בודדים גם לא כמי שיש להם אמירה מסוימת כיצד המציאות אמורה להיראות; להיפך, האלים לעיתים הינם שרירותיים בהחלטותיהם, אולם קשר הדוק עימם – דרך עבודת קורבנות, צלמים ופסלים – מסב להם נחת רוח, ועשוי לגרום להם לגמול ביחס מיטיב מצידם.

בעת שהופיע א-לוקים על הר סיני, הופיעה עימו תפיסה תיאולוגית שונה בתכליתה:

אנכי ה' א-לוקיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. לא יהיה לך א-לוקים אחרים על פני! לא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמיים ממעל, ואשר בארץ מתחת, ואשר במים מתחת לארץ! לא תשתחווה להם, ולא תעבדם!
(דברים ה, ו-ט)

ומשה שב ומתריע בשנית:

ונשמרתם מאוד לנפשותיכם! כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר ה' אליכם בחורב מתוך האש, פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל, תמונת כל סמל…
(דברים ד, טו-טז)

ישנו א-ל אחד בלבד, ואין רצונו כי ניצור לו לאף דמות אחרת פסלים או סמלים. אם כך נשאלת השאלה: מהו רצונו? מהי המשמעות של עבודה לא-ל אחד? אם אין ברצונו כי נעבוד לדמותו, מהי דרישתו מאיתנו?

על כך אנו קוראים בפרשה שוב ושוב: משמעות העבודה לא-לוקים גלומה בחוקי הצדק שניתנו בתורה. רצונו של א-לוקים הוא שנעבוד אותו דרך קיום חוקים ומשפטים אלו. חוקים אלה שואפים להביא את העולם ואת האדם אל הצדק האבסולוטי, הא-לוקי, ולהפוך את החיים לישרים יותר וטובים יותר.

ברעיון זה – שהופיע בהתגלות א-לוקים בהר סיני – טמונה משמעות כבירה: א-לוקים אינו דורש מאיתנו דבר עבורו, אלא רק עבורנו, שכן אין חוקים אלה מסבים לו כל הנאה או ממלאים לו כל צורך, הם נכתבו עבור מטרה אחת בלבד:

ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה… לטוב לנו כל הימים, לחיותנו כהיום הזה. וצדקה תהיה לנו, כי נשמור לעשות את כל המצווה הזאת…
(דברים ו, כד-כה)

שמואל דוד לוצאטו (פרשן תנ"ך, איטליה המאה ה-19) מבאר פסוקים אלה בקיצור ובחן:

המצוות הן מפאת עצמן לטוב לנו, כי בהן יתוקנו ענייני החברה בשלום ובמישור, ומלבד זה, צדקה וזכות תהיה לנו אם נשמור אותן, וזה לפני ה' שייתן לנו שכר על זה.

אם כך, משמעות האמונה בא-ל אחד הינה שא-לוקים מלא טוב, שהעולם נברא מתוך טוב ושהקשר בין האדם לא-לוקים עובר דרך עיסוק בחוקי הצדק שלו, שמטרתם למלא את העולם בטוב.

 

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ט׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 13, 2024
 "שמע ישראל ה' א-לוקינו ה' אחד" – מה יש במשפט הזה שהפך אותו לקריאה המבטאת את אמונת ישראל
ז׳ באב ה׳תשפ״ג
יולי 25, 2023
כאשר אנו קוראים את עשרת הדברות הכתובים בספר שמות ומשווים אותם לעשרת הדברות הכתובים בפרשת 'ואתחנן' – האם
י״א באב ה׳תשפ״ב
אוגוסט 8, 2022
משה מזהיר את העם על שמירת המצוות ומפרט מצוות רבות, שחלקן קשורות לכניסתם של בני ישראל לארץ ישראל.
ו׳ באב ה׳תש״פ
יולי 27, 2020

פרשת ואתחנן

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת 'ואתחנן' אנו ממשיכים להאזין לנאומו של משה רבינו לפני

כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 3, 2024
ביומו הראשון בתפקיד מ"מ נשיא מועצת הרבנות הראשית, הגיע הרב יעקב רוז'ה לכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת "שלא יארע
כ״ה באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 5, 2024
הסיור כלל ביקור באתרי מורשת הכותל המערבי ובמיצג החדש שעתיד להיפתח, תצפיות מרהיבות וחיבור למורשת הכותל המערבי.
כ״ו באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 29, 2024
יום הבחירות לרבנות הראשית לישראל – הרבנים הגאונים שליט"א המתמודדים על התפקיד בתפילה במהלך היום בכותל המערבי להצלחתם
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 22, 2024
*אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר*   בדיקת חמץ ערב פסח תשפ"ד ברחבת הכותל המערבי.
ח׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 18, 2024
"לך כנוס את כל היהודים"- תענית אסתר בצל מלחמת חרבות ברזל העצרת התפילה תועבר בשידור ישיר לעשרות אלפי אנשים
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
סיפורו המרגש של לירון, על גבורתו הצנועה, שנבעה מנתינה ואהבת החיים, מוכיח שאפשר לבחור באור על פני החושך גם
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 4, 2024
ביקור מרגש של הסנטור ג'יימס לננקפורד, רנדי ובר, מורגן גריפית' וברנדון וויליאמס
כ׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 29, 2024
הבוקר הגיעה לכותל המערבי בת שירות של הסוכנות היהודית בלונג איילנד, עם פתקים שכתבו הילדים שלומדים בבתי הספר היהודיים
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט