הוספה “תמימה” או הרס היצירה?

פרשת ואתחנן

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת 'ואתחנן' אנו ממשיכים להאזין לנאומו של משה רבינו לפני עם ישראל, לאחר ארבעים שנה במדבר, עת עומד העם לפני הכניסה לארץ ישראל.

נאום ארוך זה, המתפרש כמעט על כל ספר 'דברים', מורכב מסקירה היסטורית שמציג משה בפני העם, סקירה שבה הוא מתאר את ארבעים שנות הנדודים במדבר ומפיק מהן לקחים שונים שאותם אמור העם לאמץ לקראת כניסתו אל ארץ ישראל ובניית מדינה יהודית עצמאית - לראשונה בהיסטוריה.

 

הוספה

בנאום זה המורכב מפרטים רבים כל כך, ניתן למצוא אמירות משמעותיות רבות, אך דומה כי את אחת החשובות שבהן אנו פוגשים בפרשת השבוע.

כך אומר משה רבינו לעם ישראל:

“ועתה ישראל, שמע אל החוקים ואל המשפטים אשר אנוכי מלמד אתכם לעשות… לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו, לשמור את מצוות ה’ אלוהיכם”

(דברים ד, א-ב)

במשפט זה מצביע משה על נקודה חשובה שעלינו להתבונן בה. לאחר ההקדמה בה הוא מספר על המצוות (חוקים ומשפטים) שהוא מלמד את עם ישראל, הוא מורה להם שאין להוסיף מצווה כלשהי על מצוות התורה, וגם אין לגרוע מהן מצווה כלשהי.

במבט ראשון, האיסור לגרוע ממצוות התורה אכן מובן. לאחר שאלוקים הורה לקיים מצווה, אין האדם יכול לגרוע ממנה ובכך, בעצם, לבטל אותה. אך החלק הראשון פחות מובן. מדוע אין האדם יכול להוסיף מצוות חדשות? כיצד יכולה מצווה חדשה לפגוע במצוות האחרות אותן הוא מקיים?

את התשובה לכך אנו מוצאים במשפטים הבאים של משה, בהם הוא מצביע על ייחודיותה של תורת ישראל:

“ושמרתם ועשיתם, כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו: רק עם חכם ונבון הגוי [=העם] הגדול הזה! כי מי גוי [=עם] גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו כה’ אלוהינו בכל קראנו אליו! ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנוכי נותן לפניכם היום!”

(שם, ו-ח)

משפטים אלו מתארים את התפעלותם של עמים אחרים מתורת ישראל. אותם עמים, שאינם צריכים לקיים את מצוות התורה. גם הם רואים בתורה יצירה אלוקית ולא מעשה אנושי.

ואם עמים אחרים שאינם חווים בעצמם את קיום מצוות התורה מביעים התפעלות כנה כזו, אנו שזוכים לקיים מצוות ומכירים את טעמה של שבת, את הרווח המופק מניהול חיי משפחה על פי היהדות, את החוויה הקיומית שמעניקות לנו המצוות שבין אדם לחברו  – על אחת כמה וכמה.

נתאר לעצמנו אדם הנוטל לידיו ציור של רמברנדט ומוסיף עליו כמה קוים, או מספר כתמי צבע. או אולי אדם אחר שמהין להוסיף תווים ליצירה מוסיקלית מופלאה שהלחין מוצארט – האם הוא “רק” מוסיף, או שהוא הורס את יצירות האמנות הללו?

כאשר אנו מפנימים וחווים את הצדק המופלא שבחוקי התורה, ואת הפסגות הרוחניות אליהן מניעות אותנו המצוות, קל להבין מדוע הוספת מצווה כלשהי כמוה כהרס של יצירת אמנות על ידי הוספה “תמימה” של כתמים או תווים.

מה שעומד מאחורי התובנה הזו היא הידיעה שהתורה אינה יצירה אנושית, אלא יצירה אלוקית המותאמת בדיוק רב לצרכיו הנפשיים והרוחניים של האדם, ולכן, ההתערבות האנושית שמנסה לבטל מצוות או להוסיף מצוות שלעולם לא תוכל להגיע לאותה רמת דיוק של אלוקים, יכולה רק לקלקל!

התערבות אנושית במעשה אלוקי מהווה חוסר הבנה בפער שבין האדם לבוראו במקרה הטוב ועזות פנים במקרה הרע.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

חנות מזכרות הכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לי״ז בתשרי ה׳תשפ״ב

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
הוספה

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת


ירושלים
כניסה:
17:53
יציאה:
19:08
תל אביב
כניסה:
18:16
יציאה:
19:10
חיפה
כניסה:
18:16
יציאה:
19:09
באר שבע
כניסה:
18:16
יציאה:
19:09

אירועים נוספים

ט״ז בתשרי ה׳תשפ״ב
ספטמבר 22, 2021
ניתן להשתמש בתמונות. קרדיט תמונות: הקרן למורשת הכותל.
ט״ז בתשרי ה׳תשפ״ב
ספטמבר 22, 2021
מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט”א הגיע לקיים זכר עליה לרגל כמנהגו בכל שנה ברחבת הכותל המערבי.
י״ג בתשרי ה׳תשפ״ב
ספטמבר 19, 2021
סוכות – תשפ”ב
הסוכה – חיבוק מידיו של אלוקים
הרה”ג שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
חג הסוכות
י׳ בתשרי ה׳תשפ״ב
ספטמבר 16, 2021
ראש הממשלה לשעבר ויו”ר האופוזיציה מר בנימין נתניהו צעד ברגל מביתו לרחבת הכותל המערבי לתפילות יום הכיפורים והתפלל במנין
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מנהרות הכותל

הרובע יהודי ב360

מרכז שרשרת הדורות – נפתח !

מבט אל העבר

המסע לירושלים

מנהרות הכותל ב360

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

הרשם והשאר מחובר

הרשם לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי

עקבו אחרינו ב:

דילוג לתוכן