הוספה "תמימה" או הרס היצירה?

פרשת ואתחנן

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת 'ואתחנן' אנו ממשיכים להאזין לנאומו של משה רבינו לפני עם ישראל, לאחר ארבעים שנה במדבר, עת עומד העם לפני הכניסה לארץ ישראל.

נאום ארוך זה, המתפרש כמעט על כל ספר 'דברים', מורכב מסקירה היסטורית שמציג משה בפני העם, סקירה שבה הוא מתאר את ארבעים שנות הנדודים במדבר ומפיק מהן לקחים שונים שאותם אמור העם לאמץ לקראת כניסתו אל ארץ ישראל ובניית מדינה יהודית עצמאית - לראשונה בהיסטוריה.

 

Parasha of the week by Rabbi Shmuel Rabinowitz, Rabbi of the Western Wall and Holy Sites

בנאום זה המורכב מפרטים רבים כל כך, ניתן למצוא אמירות משמעותיות רבות, אך דומה כי את אחת החשובות שבהן אנו פוגשים בפרשת השבוע.

כך אומר משה רבינו לעם ישראל:

"ועתה ישראל, שמע אל החוקים ואל המשפטים אשר אנוכי מלמד אתכם לעשות… לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו, לשמור את מצוות ה' אלוהיכם"

(דברים ד, א-ב)

במשפט זה מצביע משה על נקודה חשובה שעלינו להתבונן בה. לאחר ההקדמה בה הוא מספר על המצוות (חוקים ומשפטים) שהוא מלמד את עם ישראל, הוא מורה להם שאין להוסיף מצווה כלשהי על מצוות התורה, וגם אין לגרוע מהן מצווה כלשהי.

במבט ראשון, האיסור לגרוע ממצוות התורה אכן מובן. לאחר שאלוקים הורה לקיים מצווה, אין האדם יכול לגרוע ממנה ובכך, בעצם, לבטל אותה. אך החלק הראשון פחות מובן. מדוע אין האדם יכול להוסיף מצוות חדשות? כיצד יכולה מצווה חדשה לפגוע במצוות האחרות אותן הוא מקיים?

את התשובה לכך אנו מוצאים במשפטים הבאים של משה, בהם הוא מצביע על ייחודיותה של תורת ישראל:

"ושמרתם ועשיתם, כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו: רק עם חכם ונבון הגוי [=העם] הגדול הזה! כי מי גוי [=עם] גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו כה' אלוהינו בכל קראנו אליו! ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנוכי נותן לפניכם היום!"

(שם, ו-ח)

משפטים אלו מתארים את התפעלותם של עמים אחרים מתורת ישראל. אותם עמים, שאינם צריכים לקיים את מצוות התורה. גם הם רואים בתורה יצירה אלוקית ולא מעשה אנושי.

ואם עמים אחרים שאינם חווים בעצמם את קיום מצוות התורה מביעים התפעלות כנה כזו, אנו שזוכים לקיים מצוות ומכירים את טעמה של שבת, את הרווח המופק מניהול חיי משפחה על פי היהדות, את החוויה הקיומית שמעניקות לנו המצוות שבין אדם לחברו  – על אחת כמה וכמה.

נתאר לעצמנו אדם הנוטל לידיו ציור של רמברנדט ומוסיף עליו כמה קוים, או מספר כתמי צבע. או אולי אדם אחר שמהין להוסיף תווים ליצירה מוסיקלית מופלאה שהלחין מוצארט – האם הוא "רק" מוסיף, או שהוא הורס את יצירות האמנות הללו?

כאשר אנו מפנימים וחווים את הצדק המופלא שבחוקי התורה, ואת הפסגות הרוחניות אליהן מניעות אותנו המצוות, קל להבין מדוע הוספת מצווה כלשהי כמוה כהרס של יצירת אמנות על ידי הוספה "תמימה" של כתמים או תווים.

מה שעומד מאחורי התובנה הזו היא הידיעה שהתורה אינה יצירה אנושית, אלא יצירה אלוקית המותאמת בדיוק רב לצרכיו הנפשיים והרוחניים של האדם, ולכן, ההתערבות האנושית שמנסה לבטל מצוות או להוסיף מצוות שלעולם לא תוכל להגיע לאותה רמת דיוק של אלוקים, יכולה רק לקלקל!

התערבות אנושית במעשה אלוקי מהווה חוסר הבנה בפער שבין האדם לבוראו במקרה הטוב ועזות פנים במקרה הרע.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת אמור

ירושלים
כניסה:
18:49
יציאה:
20:11
תל אביב
כניסה:
19:14
יציאה:
20:13
חיפה
כניסה:
19:02
יציאה:
20:15
באר שבע
כניסה:
19:12
יציאה:
20:11

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ט׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 13, 2024
 "שמע ישראל ה' א-לוקינו ה' אחד" – מה יש במשפט הזה שהפך אותו לקריאה המבטאת את אמונת ישראל
ז׳ באב ה׳תשפ״ג
יולי 25, 2023
כאשר אנו קוראים את עשרת הדברות הכתובים בספר שמות ומשווים אותם לעשרת הדברות הכתובים בפרשת 'ואתחנן' – האם
י״א באב ה׳תשפ״ב
אוגוסט 8, 2022
משה מזהיר את העם על שמירת המצוות ומפרט מצוות רבות, שחלקן קשורות לכניסתם של בני ישראל לארץ ישראל.
י׳ באב ה׳תשפ״א
יולי 19, 2021
ואתחנן – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
נאומיו של משה רבינו, שנאמרו לפני בני ישראל
כ״א באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 25, 2024
עם כניסתו לתפקיד הגיע המפכ"ל החדש של משטרת ישראל רב ניצב דניאל (דני) לוי לתפילה בכותל המערבי, והתקבל בחום
כ״ב באייר ה׳תשפ״ד
מאי 30, 2024
"זה ברכה להיות כאן שוב בכותל המערבי, אני אף פעם לא רוצה לעזוב את ישראל בלי לבקר כאן, הכותל
ח׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 16, 2024
ההשבעה תתקיים בתאריך 29/05/2024 בין השעות 19:00 עד 21:00 בהשתתפות בני משפחה
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
ל׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 31, 2024
שגרירים רבים ממדינות בעולם השתתפו במעמד – הדלקת נר שביעי של חנוכה ברחבת הכותל המערבי הערב בסימן 'המאבק באנטישמיות'
ז׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 5, 2025
  מאת: הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" – אמירה זו
כ״א באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 24, 2024
מדי שנה, נשלחים מכתבים ממדינות שונות עבור 'אלוקים', מתוך תקווה ותפילה שיגיעו אל יעדם גם ללא ציון כתובת מוסדרת.
כ״ז במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 28, 2024
כמדי שנה וכמיטב המסורת של הקהילה האתיופית, הקרן למורשת הכותל ועיריית ירושלים אירחו היום מאות מבני הקהילה בראשות מנהיגים
י״ג באייר ה׳תשפ״ה
מאי 11, 2025
באמצע חגי השנה, פתאום – מצוות פאה: שיבולת אחת שמשאירה אותנו מחוברים לשורש. כי מי שמקדיש את ההתחלה
ט׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 7, 2025
בהשתתפות מאות מתפללים שיבואו לקחת חלק בהדלקה המסורתית, כאשר מעמד ההדלקה ילוו בתזמורת.
ו׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 4, 2025
התפלל, הטמין פתק והצהיר על תמיכה בלתי מסויגת בישראל ובמאבקה בטרור.
ו׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 4, 2025
הקדושה ביהדות איננה ניתוק מהעולם – אלא חיים של משמעות, שמחה ונתינה בתוך ההוויה האנושית. כך הופך שולחן האוכל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .