ספירת העומר: מחג המצות עד חג החמץ

פרשת אמור - תשפ"א הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים השבוע נקרא בבית הכנסת את פרשת 'אמור'. בין המצוות העוסקות בכהונה ובית המקדש, אנו מוצאים את המצוות העוסקות במעגל השנה היהודי: החגים והמועדים.
IMG  scaled

מצוות אלו מתמקדות בעבודת הקורבנות בבית המקדש בימים קדושים אלה. במעגל השנה – הפותח בתקופת האביב – אנו פוגשים את חג המצות, ובו הקרבת עומר ראשית הקציר, המתיר את התבואה החדשה באכילה; ואחר כך, את נקודת הזמן שאנו שרויים בה כעת בלוח השנה היהודי – ספירת שבעה שבועות הקציר, ספירה המכונה: "ספירת העומר". ספירה זו לוקחת אותנו אל חג השבועות, שבו – בתום שבעה שבועות – מקריבים מנחת ביכורים, המורכבת משני לחמים. שני לחמים אלו מתייחדים בכך שהם נאפים חמץ, כלומר מעיסה שעברה התפחה על ידי שאור. מנחה זו נוגדת לכאורה את האיסור להקריב חמץ על גבי המזבח, המוזכר בתחילת ספר ויקרא.

וכך אנו קוראים בפרשת ויקרא:

כל המנחה אשר תקריבו לה', לא תיעשה חמץ; כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אישֶׁה לה'. קרבן ראשית תקריבו אותם לה', ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח.

(ויקרא ב, יא-יב)

התורה אוסרת באיסור גורף להקריב מנחה שהחמיצה על ידי שאור, אולם ממעטת מן האיסור את "קורבן הראשית", הוא מנחת הביכורים המוזכרת בפרשתנו, שהיא קרבה חמץ. אף שהיא קרבה חמץ, היא איננה עולה על גבי המזבח. מדוע אוסרת התורה להקריב מנחה שהתחמצה על ידי שאור? ומדוע יוצאת מן הכלל היא מנחת הביכורים, שדווקא קרבה חמץ?

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (מזרח אירופה, המאה ה-19), היה מפרשני המקרא והתלמוד היותר מבריקים בדורו. הוא הנהיג שיטות לימוד מחקריות בלימוד התורני, ופרשנותו ייחודית בכך שהיא שואבת את מקורותיה ממרחבי התנ"ך ומכלל הספרות התלמודית. הנימוק שהוא מציע לאיסור הקרבת חמץ בבית המקדש, הוא כך: שאור הוא אמצעי הנעשה בידי אדם, להוסיף על הנברא בידי א-לוקים. כשהאדם מגיע לפני ה' להקריב קורבן, ראוי לו למעט בתוספות מלאכותיות על הבריאה, ולהקריב לפני ה' קורבן טבעי ככל האפשר. ומדוע מנחת הביכורים יוצאת מן הכלל? נשוב להשיב על שאלה זו בהמשך.

קשה להימלט מן ההשוואה בין איסור הקרבת חמץ על גבי המזבח לבין האיסור על אכילת חמץ בפסח. כמו בהקרבת הקורבן, גם בחג האביב התורה דורשת מאיתנו להתחדש, להשיל מעצמנו את המעטה שהעטינו על עצמנו בחורף הארוך, ולשוב אל הטבע ואל הנקודה הראשונית שבנפשנו. באביב אנו מפנים את הבית משאריות חמץ, ואוכלים מצות, לחם פשוט ללא תוספות. ניקיון זה מאפשר לנו לשוב בזמן אל ערש הולדתנו, יציאת מצרים, ולחוות שוב את האמונה התמימה בא-לוקים, שאותה חווינו אז כעם. הקציר אף הוא בראשיתו, ואנו מקריבים עומר תבואה מראשית הקציר, מנחה צנועה ופשוטה.

יחד עם התקדמות האביב אנו סופרים שבעה שבועות, שבועות שבהם הטבע הולך ומתעורר, פירות האילן הולכים ובשלים והקציר הולך ונשלם. עם התעוררות הטבע נפשנו אף היא הולכת ומוכנה יותר להתמלא בחדוות חיים וביצירה. בתום ספירה זו אנו חוגגים את חג השבועות, ומקריבים שוב מנחה חדשה, השונה מהותית מן המנחה הראשונה. מנחה זו מבטאת את השלמת המסע בן שבעת השבועות. מסע הנפתח עם תחילת האביב, זמן ההתחדשות והשיבה אל הטבע, ומסתיים בזמן שבו אנו מוכנים שוב למלא את חיינו בחדווה וביצירה. בחג השבועות אם כך אנו חוגגים את הברכה הא-לוקית המחוברת עם היצירה האנושית, ואין קורבן המטיב לבטא זאת יותר מאשר מנחת לחם חמץ. זו איפה הסיבה למנחה יוצאת מן הכלל זו – מנחת החמץ.

 

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת במדבר

ירושלים
כניסה:
18:58
יציאה:
20:21
תל אביב
כניסה:
19:23
יציאה:
20:24
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:25
באר שבע
כניסה:
19:21
יציאה:
20:21

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ג באייר ה׳תשפ״ה
מאי 11, 2025
באמצע חגי השנה, פתאום – מצוות פאה: שיבולת אחת שמשאירה אותנו מחוברים לשורש. כי מי שמקדיש את ההתחלה
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 15, 2024
ככל שאדם משקיע יותר כדי להיות ראוי לתפקידו, כך הוא מבצע את תפקידו בצורה טובה יותר. זה נכון לכוהנים
י״ג באייר ה׳תשפ״ג
מאי 4, 2023
על ההורים מוטל להכין את ילדיהם למורכבות של החיים, למקרים שבהם הם נתקלים באתגרים, למקרים שבהם נדרשת מהם התגברות
ב׳ באייר ה׳תשפ״ב
מאי 3, 2022
התורה מתייחסת למקרים ומפרטת רשימה של שבעה קרובים שאליהם הכהן נדרש להיטמא: אב ואם, בן ובת, אח ואחות רווקה,
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת אמור – תשע"ו
בפתיחתה של פרשת השבוע, פרשת 'אמור', אנו קוראים על ההגבלות המיוחדות לכוהנים: נאסר עליהם להתקרב לגופת
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת אמור תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'אמור' עוסקת במצוות רבות שחלק הארי שבהן הוא
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת אמור תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'אמור', עוסקת במגוון נושאים: דיני טומאה וטהרה והלכות
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת אמור- תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים בפתיחתה של פרשת השבוע, פרשת 'אמור', אנו קוראים על ההגבלות המיוחדות
כ״ד באייר ה׳תשפ״ה
מאי 22, 2025
יום ירושלים בכותל המערבי תשפ״ה: שלושה אירועים בשידור חי פריסת דגל ישראל ענק, תפילת חג , וריקוד דגלים
ט׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 7, 2025
בהשתתפות מאות מתפללים שיבואו לקחת חלק בהדלקה המסורתית, כאשר מעמד ההדלקה ילוו בתזמורת.
ט״ו באייר ה׳תשפ״ה
מאי 13, 2025
טקס השבעת גבעתי יתקיים בתאריך 16/06/2025 בין השעות 14:00 עד לשעה 20:30
ז׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 5, 2025
  מאת: הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" – אמירה זו
כ״א באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 25, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
בתפילה השתתפו גם ילנה טרופנוב ואמה, שהוחזקו במשך 54 ימים בשבי החמאס, בעלה ויטלי נרצח באכזריות, ובנה סשה עדיין
ב׳ באייר ה׳תשפ״ה
אפריל 30, 2025
במהלך התפילה, נשאו המתפללים תפילה מיוחדת לשלום לוחמי האש, כוחות ההצלה והביטחון
כ״ד בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 22, 2025
במסגרת ההכנות, אולמות התפילה חוממו לרמה מקסימלית, מערכות החשמל גובו בגנרטור עוצמתי, ותעלות הניקוז והמרזבים נוקו למניעת הצפות
כ״ז בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 28, 2024
במעמד הדלקת נר רביעי של חנוכה הערב ברחבת הכותל המערבי השתתפו: רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 11, 2024
אשרי יושבי ביתך אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ. עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה‘ אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָודִ.
ב׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 5, 2024
מעמד הסליחות בכותל מהווה מסורת רבת שנים, כאשר מראש חודש אלול ועד יום כיפור, מתכנסים המונים כדי לבקש מחילה
י׳ באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 10, 2025
פורים מלמד אותנו לבקש מאלוקים ישועה בלי היגיון ובלי תנאים, כמו ילד הפונה לאביו, מתוך אמונה שרק הוא יכול
כ״ט באייר ה׳תשפ״ה
מאי 27, 2025
במהלך הביקור, קרא הרב עם השר את פרק קכ"א בתהילים ולאחר מכן נשא השר תפילה חרישית לצד אבני הכותל
כ״ט באייר ה׳תשפ״ה
מאי 27, 2025
במהלך הביקור, התרגש הסנאטור לפגוש קבוצת תלמידים צעירים שהגיעו לחגוג את מסיבת הסידור שלהם ברחבת הכותל.
כ״ט באייר ה׳תשפ״ה
מאי 27, 2025
בתפילה, שירה, ריקודים והודיה: רבבות השתתפו ברחבת הכותל המערבי לציון 58 שנים לאיחודה ושחרורה של ירושלים
כ״ט באייר ה׳תשפ״ה
מאי 27, 2025
בס"ד יום ירושלים- תשפ"ה ריקוד הדגלים- תשפ"ה אמר רבי בנימין: "עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות, וכל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .