הדרך ההדרגתית: בחירה, דרך ארץ, קיום מצוות ולימוד תורה – פרשת כי תבוא

פרשת כי תבוא – תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת 'כי תבוא' שאותה נקרא בשבת הקרובה, מסתיים נאומו הארוך של משה רבינו – נאום המצוות. מיד לאחר מכן נקרא נאום נוסף, קצר יותר, שבו יעסוק משה בהוראות מעשיות לקראת הכניסה אל הארץ המובטחת והטקסים שילוו את כניסת בני ישראל אל הארץ. חלקה השני של הפרשה מתאר את 'ברית ערבות מואב' – המקבילה לברית שכרת משה עם בני ישראל כארבעים שנה קודם לכן, למרגלות הר סיני.

במשפטים החגיגיים הבאים מסיים משה את נאום המצוות:

היום הזה ה' א-לוקיך מצווך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים, ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך.
את ה' האמרת [- בחרת] היום להיות לך לא-לוקים, וללכת בדרכיו, ולשמור חוקיו ומצוותיו ומשפטיו, ולשמוע בקולו. וה' האמירך [- בחר בך] היום להיות לו לעם סגולה כאשר דיבר לך, ולשמור כל מצוותיו, ולתיתך עליון על כל הגויים אשר עשה, לתהילה ולשם ולתפארת, ולהיותך עם קדוש לה' א-לוקיך כאשר דיבר.
(דברים כו, טז-יט)

משה מציג את הבחירה ההדדית. עם ישראל בחר בא-לוקים, וא-לוקים בחר בעם ישראל. אך משה אינו מסתפק בהצגה קצרה של הברית ההדדית אלא מרחיב ומפרט מה כוללת הבחירה הזו. עם ישראל בחר בא-לוקים – "להיות לך לא-לוקים, וללכת בדרכיו, ולשמור חוקיו ומצוותיו ומשפטיו, ולשמוע בקולו".

השלב הראשון בבחירה זו היא "להיות לך לא-לוקים". זוהי קבלת עול מלכות שמים. העם קיבל על עצמו את המחויבות לא-לוקים. מכאן, ורק לאחר שקיבלו על עצמם את הכניסה בברית עם א-לוקים, ניתן לפרט מה כוללת הברית הזו.

ראשית על האדם "ללכת בדרכיו" – מהי הליכה בדרכי ה'? הרמב"ם, בעקבות מדרש חז"ל מפורסם, מגדיר זאת במילים קולעות:

מה הקדוש ברוך הוא נקרא רחום – אף אתה היה רחום; מה הקדוש ברוך הוא נקרא חנון – אף אתה היה חנון; מה הקדוש ברוך הוא נקרא צדיק – אף אתה היה צדיק; מה הקדוש ברוך הוא נקרא חסיד – אף אתה היה חסיד
(ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה ח')

לפני כל דבר אחר – המידות הטובות הן הבסיס של עבודת ה'. "דרך ארץ קדמה לתורה". להיות רחום, חנון, צדיק וחסיד (= לעשות צדק וחסד) זוהי ההליכה בדרכי ה'. עתה אנו עולים שלב ומגיעים לפירוט המצוות המעשיות:

"ולשמור חוקיו ומצוותיו ומשפטיו" – רבי חיים בן עטר, הפרשן בן המאה ה-18 המוכר על שם ספרו 'אור החיים', מסביר שבפסוק זה קיימת הדרגה מכוונת. תחילה הוזכרו החוקים, אלו המצוות שטעמם אינו ידוע לנו, ואנו מקיימים אותן רק מכוח המחויבות לקבלת עול מלכות שמים. אחרי החוקים הוזכרו המצוות – אלה המובנות לנו יותר, ואחריהן המשפטים, המצוות שמיושבות בהיגיון האנושי.

השלב האחרון הוא "לשמוע בקולו". אחר שקיבלנו עלינו לקיים את המצוות – מה נותר עוד לשמוע בקול ה'? הכוונה, מבאר בעל 'אור החיים', היא ללימוד התורה. כאשר אדם לומד תורה הוא שומע את קולו של א-לוקים מדבר אליו. הדרך שלנו להתחבר ולשמוע את דבר ה' היא באמצעות לימוד התורה הקדושה.

שלב אחרון זה מחזיר אותנו אל המפגש הראשוני – הבחירה. לימוד התורה וההקשבה לדבר ה' מחבר את האדם אל הבחירה הראשונית בנאמנות ומחויבות, ובתוך מסגרת זו האדם נקרא לתקן את הליכותיו ולקיים את המצוות.