המקדש והשלום – פרשת תרומה

מדוע דוד, שכה השתוקק לבנות את המקדש, לא בנה אותו בעצמו אלא השאיר את המלאכה לשלמה בנו?
Getting your Trinity Audio player ready...

פרשת תרומה תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכול המערבי והמקומות הקדושים

פרשת 'תרומה' עוסקת בהרחבה רבה בפירוט ההוראות לבניית המשכן – המקדש הזמני שליווה את בני ישראל במדבר ובארץ ישראל עד בניית המקדש בירושלים – והכלים המיוחדים שניצבו בתוכו: ארון הברית, שולחן, מנורה, מזבח ועוד. הפירוט הוא ארוך ומדוקדק, החל מהחומרים שמהם ייעשו המשכן והחפצים השונים ועד כמויות ומידות מדויקות של כל פרט ופרט. כל זה נועד למטרה הבאה: "ועשו לי מקדש, ושכנתי בתוכם". אלוקים מעוניין לשכון בתוך עם ישראל ולשם כך הוא מצווה עליהם לעשות לו מקדש.

כמובן, אין לחשוד שיש בדברים אלו נימה של הגשמת הא-ל. בספר מלכים מתוארת המלאכה הרבה שנעשתה בימי שלמה המלך עבור בניית המקדש בירושלים, ולאחריה מופיעה תפילה מרשימה של שלמה שבה הוא מצהיר שוב ושוב, שהבית שהוא בונה עבור אלוקים איננו "מכיל" את אלוקים הטרנסצנדנטי והבלתי-מושג, אלא הוא מהווה ייצוג מסוים שנועד עבור האדם: מקום למפגש של האדם עם הא-ל.

אך שלמה לא היה הראשון שביקש לבנות את המקדש. לפניו היה זה אביו, דוד המלך, שכבש את העיר ירושלים ובחר בהר הבית כדי לבנות בו את בית המקדש. דוד השתוקק לזכות ולהיות בונה המקדש, כפי שהוא מתאר בשירתו שבספר תהילים:

אם אבוא באוהל ביתי, אם אעלה על ערש יצועי
אם אתן שנת לעיניי, לעפעפי – תנומה
עד אמצא מקום לה', משכנות לאביר יעקב
(תהילים קלב, ג-ה)

דוד המלך אף טרח על הכנות מעשיות לקראת בניית המקדש. בספר דברי הימים – הספר האחרון והמאוחר בתנ"ך – מסופר על פרידתו של דוד מהעם ומשלמה בנו טרם מותו, כאשר חלק ניכר מדברי הפרידה מוקדש לנושא בניית המקדש, ובסיום הדברים מגיש דוד לשלמה תוכנית אדריכלית מפורטת למקדש שאותו שלמה עתיד לבנות.

מדוע דוד, שכה השתוקק לבנות את המקדש, לא בנה אותו בעצמו אלא השאיר את המלאכה לשלמה בנו? מסופר שדוד רצה לבנות את המקדש ופנה לשם כך אל נתן הנביא ואמר לו: "ראה נא, אנוכי יושב בבית ארזים, וארון האלוקים יושב בתוך היריעה". המסקנה ברורה: יש לבנות מקדש מכובד ומפואר לפחות כמו ארמון המלך. נתן השיב לו תשובה חיובית ואישר לו להוציא לפועל את רצונו. אך לאחר מכן נגלה אלוקים אל נתן ושלל את בקשת דוד.

הנימוק לשלילה שכתוב בספר שמואל איננו ברור דיו, אך בספר דברי הימים, בתחילת אותה פרידה של דוד משלמה, מצוטטים דבריו של דוד השופכים אור על התשובה השלילית של אלוקים לדוד:

ויאמר דוד לשלמה: בני, אני היה עם לבבי לבנות בית לשם ה' אלוקי. ויהי עלי דבר ה' לאמר: דם לרוב שפכת, ומלחמות גדולות עשית; לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת ארצה לפני!
(דברי הימים א' כב, ז-ח)

הסירוב היה עקרוני. דוד, מכורח הנסיבות, עסק מרבית חייו במלחמות עם האויבים. המלחמות הללו היו מוצדקות, ללא ספק. אין כאן ביקורת על מעשיו של דוד. אך בסופו של דבר ידיו של דוד עסקו בשפיכת דם, וידיים אלו אינן יכולות לעסוק בבניית ביתו של אלוקים. המקדש הוא מקום של שלום ואחדות אוניברסלית, הוא מיועד, כדברי ישעיהו הנביא, להיות מקום שאליו ינהרו כל העמים, ותוצאתה של נהירה זו תהיה: "לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה".

השאיפה לבניית המקדש ולקיום המצווה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", מלווה את עם ישראל מאז החורבן לפני כמעט אלפיים שנה. שאיפה זו מלווה בתפילה לשלום – קודם כל בינינו, בתוך העם היהודי – וגם בינינו לשאר העמים, שמתוך אחדות והכרה אמונית באלוקים יפעלו לשלום ולמניעת שפיכות דמים, כדי שנהיה ראויים למימוש השאיפה והחזון: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:08
יציאה:
20:30
תל אביב
כניסה:
19:32
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:22
יציאה:
20:34
באר שבע
כניסה:
19:30
יציאה:
20:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"ז שבט ה'תשפ"ה
פברואר 25, 2025
ארון הברית, הכרובים ואהבת ישראל – איך מקום הקדושה העליונה מבטא חיבה, אחדות והשראת השכינה גם בזמנים של חורבן
ל' שבט ה'תשפ"ג
פברואר 21, 2023
האם ניתן לעשות דברים במידה מדויקת או בזמן מדויק, או שהדבר איננו אפשרי. זוהי מחלוקת עובדתית שיש לה השלכות
ל' שבט ה'תשפ"ב
פברואר 1, 2022
מהי ההדגשה השבה וחוזרת על עצמה בתיאור התרומה לבניית המשכן? זו אותה "נדיבות לב" הנדרשת בכדי שהאדם יעניק מהונו
ד' אדר ה'תשפ"א
פברואר 16, 2021
למעשה, סיפור בניית המשכן וכליו פרוש בכ-400 פסוקים, פי עשר ויותר מתיאור בריאת העולם! בתלמוד הירושלמי כתוב שהפירוט הראשון
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
הפרשה פותחת בדיבור שהופנה אל משה:  "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה." (שמות כה, ב) את הכסף הדרוש
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
כאשר מתבוננים במשכן ובכליו, עולה מיד ההשוואה לבית המיועד למגורים. השוואה זו נעשתה כבר במקרא, כאשר 'קודש הקודשים' שבו
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
בתוך המשכן מוצבים מספר כלים: ארון ללוחות הברית, מזבח עבור הקטורת, מנורה ושולחן שעליו מונח 'לחם הפנים'. שלושה מתוך
כ"ט שבט ה'תש"פ
פברואר 24, 2020
מה שטחו של המשכן, מה גובהו, ממה יהיו קירותיו עשויים וכיצד יחוברו הקרשים זה לזה, ממה תהיה תקרתו מורכבת
ד' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 30, 2025
הכוח של האמונה הפשוטה – גם כשאין היגיון, גם כשקשה. פרשת חוקת מלמדת איך שורדים בזכות אמונה.
כ"ה כסלו ה'תשפ"ה
דצמבר 26, 2024
מאותו סיפור עברו למעלה מאלפיים שנה. ומשכך אנו עלולים לתהות על מהות השמחה הזו בזמננו אנו.
ל' סיון ה'תשפ"ה
יוני 26, 2025
אלפים התאחדו בכותל המערבי לתפילת ראש חודש חגיגית בהודיה והלל על הנסים שהתרחשו במהלך מלחמת 'עם כלביא'
כ"א שבט ה'תשפ"ה
פברואר 19, 2025
חברי המשלחת קיבלו סקירה על ההיסטוריה ועל חשיבותו של הכותל המערבי, סיירו באתרי מנהרות הכותל, והטמינו פתקים בין אבני
כ' סיון ה'תשפ"ה
יוני 16, 2025
עם ישראל מתאחד בתפילה מרחבת הכותל המערבי: עצרת תפילה תתקיים הערב ברחבת הכותל המערבי להצלחת המלחמה ולרפואת הפצועים
כ"ז אייר ה'תשפ"ה
מאי 25, 2025
בס"ד נאום לפתיחת כנס לשכת עורכי הדין כ"ז אייר תשפ"ה 25.5.2025 פתח דבר: אבנים ונשמות אני עומד כאן, ערב
כ"א אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 24, 2024
מדי שנה, נשלחים מכתבים ממדינות שונות עבור 'אלוקים', מתוך תקווה ותפילה שיגיעו אל יעדם גם ללא ציון כתובת מוסדרת.
ט"ו אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 18, 2024
אתמול התקיים ברחבת הכותל המערבי טקס השבעת טירוני הצנחנים מחזור אוגוסט 2024
כ"ט כסלו ה'תשפ"ה
דצמבר 30, 2024
בהשתתפות מפכ"ל המשטרה ושוטרים שנטלו חלק בלחימה בתחנת שדרות בשבת שמחת תורה השבעה באוקטובר:
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לכפיר ביום יום שני ה׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ו (27/10/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לבא"ח גבולות ביום יום שני ט״ו בֶּאֱלוּל תשפ״ה (8/9/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ח סיון ה'תשפ"ה
יוני 24, 2025
עם סיום מלחמת 'עם כלביא' והסרת מגבלות ההתקהלות שהוטלו על-ידי פיקוד העורף, שב הכותל המערבי לפעול כסדרו, ומאות מתפללים
כ"ז סיון ה'תשפ"ה
יוני 23, 2025
יהודים מצרפת, דרום אמריקה, ארה"ב, מדינות ברית המועצות לשעבר, קנדה, דרום אפריקה, בריטניה, ישראל — וכל קצוות תבל —

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .