אופיו של המוסר היהודי – פרשת משפטים

מוסר התורה איננו תועלתני בלבד, כזה הבא להסדיר את היחסים בין בני האדם ולגרום אושר ורווחה למירב האנושות. לא פחות מכך, חשוב בעיני התורה שהאדם יתקן את מידותיו ויהפוך להיות טוב יותר.
הכותל

פרשת משפטים – תשפ"ג

הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

לאחר שחווינו בפרשת 'יתרו' את המעמד הנשגב – 'מעמד הר סיני' שבו זכה העם כולו להתגלות א-לוקית ושמע את עשרת הדיברות, בפרשת 'משפטים' אנו נוחתים אל קרקע המציאות ונחשפים לחוקי התורה בנושאים פחות מרוממים: עבדות, נזקים, מריבות, רצח, גניבה ועוד. נושאים שבתחום המשפט הפלילי. זהו קובץ החוקים הראשון שנמסר לעם ישראל מיד לאחר מעמד הר סיני, כאשר המסר הנלווה הוא ברור: דתיות אינה מתבטאת רק בחוויות מרוממות אלא אמורה להשפיע על חיי היום-יום. האמונה אינה אמורה להישאר בלב; היא נדרשת להקרין על כל תחומי החיים, כולל היחסים שבין אדם לזולתו.

הבה נעיין באחת המצוות המופיעות בפרשה זו:

כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו, וחדלת מעזוב לו?! עזוב תעזוב עימו!
(שמות כג, ה)

הסיטואציה המדויקת המתוארת בפסוק זה אינה מוכרת כל כך בעולם המתקדם, אך בעולם העתיק – וגם במקומות שונים כיום – חמור משמש כבהמת משא באופן שגרתי.
קורה שאדם העמיס על החמור משא רב מדי, והחמור שכוחותיו מוגבלים – קרס. במקרה כזה, מצווה התורה את האדם הרואה חמור קורס תחת משאו, להושיט יד ולעזור לפרוק את המשא הכבד מגב החמור.

פסוק דומה אנו מוצאים בפרשת 'כי-תצא' שבספר דברים:

לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך, והתעלמת מהם! הקם תקים עימו!
(דברים כב, ד)

גם כאן מדובר בחמור או שור שנפלו בדרך, והתורה מצווה עלינו לא להתעלם ולהמשיך בדרכנו, אלא לעזור לבעל הבהמה להקים את הבהמה מנפילתה.

בתלמוד הבבלי דנו חכמים איזו משתי מצוות אלו קודמת לחברתה. אדם שנתקל בשני חמורים, האחד קורס תחת משאו והשני נפל בדרך בלי משא כבד על גבו – לאיזה מהם עליו לגשת לעזור? מסקנת התלמוד ברורה היא, שפריקת המשא הכבד מעל גב החמור קודמת, מפני שבכך מקיים האדם שתי מצוות: הוא עוזר לבעל החמור להמשיך במסע, והוא גם מקל את הצער מהחמור הקורס תחת המשא הכבד. 'צער בעלי חיים' הוא ערך בפני עצמו העומד לצד העזרה לזולת.

אך חכמים הבחינו במילה אחת שדילגנו עליה: "שונאך". החוק בפרשת משפטים מתייחס לחמור השייך לאדם שאני מסוכסך איתו ויש בינינו יחסי איבה וכעס. מכאן למדו חכמים שיש מקרה שבו עדיף לגשת לעזור לחמור שנפל בדרך אף שאין משא על גבו. כאשר החמור שייך לאדם שיש בינינו משקעים של יחסים שליליים – עלי לגשת ולעזור דווקא לאדם זה!

מדוע? מנמק התלמוד:
"לכוף את יצרו – עדיף!". כאשר אני מסייע לאדם שאני נושא כלפיו רגשות שליליים, עלי להתאמץ ולהתגבר על הנטייה הטבעית להתעלם ממצוקתו ואולי אף לשמוח לאידו. "כפיית היצר" וההתגברות על הנטייה הטבעית חשובה בעיני התורה מאוד, והיא גורמת שינוי בסדרי העדיפויות של המצוות.

מוסר התורה איננו תועלתני בלבד, כזה הבא להסדיר את היחסים בין בני האדם ולגרום אושר ורווחה למירב האנושות. לא פחות מכך, חשוב בעיני התורה שהאדם יתקן את מידותיו ויהפוך להיות טוב יותר. המטרה איננה רק הזולת אלא האדם עצמו שאליו פונה התורה. כשאתה מסייע לאדם שאינך מחבב, שיש ביניכם היסטוריה שהותירה טעם רע – אתה הופך לאדם נעלה יותר, מוסרי, מעודן ושולט ביצריו.

על כך כתב ה'חזון איש' (הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ממנהיגי היהדות החרדית בישראל במחצית המאה ה-20) את הדברים הבאים:

"…הנטייה מפשוטם של החיים לעומקם של החיים, לתוך-תוכם של החיים. כל שהאדם מרבה בשבירת המידות – מרבה חיים, כי שבירת המידות היא הריגת החיים השטחיים, ומיתה של היצר היא החיים המוליכים בדרכה של תורה… מיתה זו תחייה בעליה!"
(קובץ אגרות חזון איש, חלק א אגרת ג)

 

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת ויצא

ירושלים
כניסת שבת:
15:57
צאת שבת:
17:16
תל אביב
כניסת שבת:
16:18
צאת שבת:
17:17
חיפה
כניסת שבת:
16:06
צאת שבת:
17:15
באר שבע
כניסת שבת:
16:20
צאת שבת:
17:18
עובדות מעניינות

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

או הכל – או כלום – פרשת משפטים
כ"א שבט ה'תשפ"ו
פברואר 8, 2026
משפטים תשפ"ו הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הפרשה הראשונה בתורה הנקראת לאחר מתן תורה במעמד
תודעת החסד היהודית – פרשת משפטים
כ"א שבט ה'תשפ"ה
פברואר 19, 2025
תודעת החסד היהודית בפרשת משפטים מלמדת אותנו שהצדק בתורה אינו רק חוק יבש, אלא דרך חיים של חמלה, נתינה
חשיבותו של האמון – פרשת משפטים
כ"ז שבט ה'תשפ"ד
פברואר 6, 2024
אחד החוקים המעניינים והמפתיעים הוא העונש שחוקי התורה גוזרים על גנב ועל גזלן.
חברה ברוח הצדק והאנושיות – פרשת משפטים
כ"ב שבט ה'תשפ"ב
ינואר 24, 2022
'דרך ארץ קדמה לתורה'. זוהי אמירה ידועה ביותר של חכמי ישראל. ביהדות היא משמשת בהקשרים שונים, לעיתים לעידוד התנהלות
מה יש לתורה לומר על עבדות – פרשת משפטים
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
מגמה זו באה לידי ביטוי בהקבלה שבין דיני העבד ל'עשרת הדיברות' אותם קראנו בפרשת הקודמת. הנחה רווחת בין פרשני
משפטים – בהירות ובחירה – פרשת משפטים
כ"א שבט ה'תש"פ
פברואר 16, 2020
לאחר שקראנו בשבוע שעבר על האירוע המשמעותי ביותר לעם היהודי – 'מעמד הר סיני', והתפעלנו מתיאור פסגות של אמונה
צדק וחמלה – הילכו יחדיו – פרשת משפטים
כ"ו סיון ה'תש"פ
יוני 18, 2020
פרשתינו פותחת בדיני 'עבד עברי' – אדם שנקלע למצב כלכלי קשה ונאלץ למכור את עצמו לעבדות. אין ספק שמדובר
במה פוגע הגנב – פרשת משפטים
כ"ו סיון ה'תש"פ
יוני 18, 2020
אדם שגונב חפץ כלשהו מן הזולת עונשו על פי חוקי התורה הוא תשלום 'כפל'. כלומר, פי שניים משווי החפץ
מה עושים בסוכות?
י"ט אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 1, 2026
שחרית לחול המועד סוכות • הקפות שניות •  ברכת כהנים בשידור חי  • מצוות חג הסוכות • שמחת בית השואבה • הושענא רבה  •
סוכות בירושלים 2026 – זמני ברכת הכהנים
כ"ד אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 6, 2026
להלן התאריכים לברכת כהנים בחוה"מ סוכות תשפ"ז: יום שני י"ז תשרי תשפ"ז 28/09/2026 יום חמישי כ' תשרי תשפ"ז 01/10/2026
תפילות לכותל מ140 מדינות – כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרָא לְכָל הָעַמִּים
כ"ה אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 7, 2026
לקראת ראש השנה וכמיטב המסורת: פתקי התפילה שהוטמנו בחצי השנה האחרונה בין אבני הכותל המערבי פונו והועברו לגניזה
הודעה בדבר איתור תורמי ספרי תורה שאינם שמישים במתחם הכותל המערבי
י' חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 21, 2026
במסגרת פרויקט השאלת ספרי תורה מהכותל המערבי, הקרן למורשת הכותל המערבי מתכוונת להעביר להשאלה ספרי תורה הטעונים תיקון ושלא
נשיא ארגנטינה חתם את ביקורו בישראל בתפילה בכותל המערבי
ה' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 22, 2026
נשיא ארגנטינה במהלך ביקורו בכותל המערבי: "פה אני מרגיש קרוב לאלוקים!"
טקס השבעה להגנה אווירית
י"ז סיון ה'תשפ"ו
יוני 2, 2026
טקטס השבעה להגנה אווירית ביום רביעי ט׳ בְּתַמּוּז תשפ״ו (24/6/2026) בשעה 13:00–20:00 בכותל המערבי.
עדכוני תחבורה לחודש הרמדאן
כ"ט שבט ה'תשפ"ו
פברואר 16, 2026
לקראת חודש הרמדאן: שינויים בהסדרי התנועה לעיר העתיקה ולכותל המערבי
חבר הפרלמנט הגרמני סטפן מאייר בכותל המערבי
כ"ח תמוז ה'תשפ"ו
יולי 13, 2026
חבר הפרלמנט הגרמני סטפן מאייר הגיע לתפילה בכותל המערבי במהלך ביקורו בישראל, הביע תמיכה בעם היהודי ואיחל לישראל ולכל
טקס השבעה לפיקוד העורף
ט"ו חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 26, 2026
טקס השבעה לפיקוד העורף ביום חמישי ז׳ בְּטֵבֵת תשפ״ח (6/1/2028) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
טקס השבעה לחטיבת הנחל
ז' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 22, 2026
טקס השבעה לחטיבת הנחל ביום חמישי י״א בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (22/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
סליחות 2026
כ"ח אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 11, 2026
בכל ערב החל מא' באלול עד ערב יום הכיפורים יתקיים מניין מרכזי בלווי חזן והגברה ושידור חי (בעמוד זה)
טקס השבעה לגבעתי
ז' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 22, 2026
טקס השבעה לגבעתי ביום רביעי י׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (21/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
כוחו של רצון – פרשת ויצא
ז' כסלו ה'תשפ"ז
נובמבר 17, 2026
כיצד הצליח יעקב אבינו להרים לבדו אבן כבדה שקבוצת רועים התקשתה להזיז? הסוד טמון בכוחו של הרצון: כשאדם באמת
חג הסיגד תשפ"ז
כ"ט חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 9, 2026
כמדי שנה וכמיטב המסורת של הקהילה האתיופית, הקרן למורשת הכותל ומשרד ירושלים ומסורת ישראל אירחו היום מאות מבני הקהילה
הדרך אל הגאולה – פרשת תולדות
כ"ח חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 8, 2026
מה מלמד אותנו המאבק בין יעקב לעשיו על תפקידנו בעולם? הרב שמואל רבינוביץ על השילוב שבין סור מרע לעשה
הדיבור המרפא – חיי שרה
כ"ב חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 2, 2026
איך יכולה מילה טובה לרפא לב כואב? סוד האבן הטובה של אברהם אבינו מלמד על הכוח שבדיבור, בהקשבה ובהארת

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .