הנתונים נטענים…

צדק וחמלה – הילכו יחדיו – פרשת משפטים

Mishpatim
פרשתינו פותחת בדיני 'עבד עברי' – אדם שנקלע למצב כלכלי קשה ונאלץ למכור את עצמו לעבדות. אין ספק שמדובר במצב מחריד, שאנו החיים במאה ה-21 איננו מכירים מקרוב. אך הוא התקיים בעבר בכל התרבויות, וגם כיום הוא עשוי להתקיים בוריאציות אחרות של השתעבדות לעבודה בלתי פוסקת וכדומה. למרבה ההפתעה, הדין הראשון איתו פותחת התורה את הלכות עבד עברי אינו פירוט חובותיו של העבד כלפי אדוניו, אלא להיפך:
"כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחופשי חינם."
(שמות כא, ב)
הקונה עבד עברי אינו יכול להעביד בו מעבר לשש שנים. בשנה השביעית מוטל על האדון להעניק לו את המתנה היקרה מכל: חופש, לתמיד.
אך אנו מעוניינים להבין: מדוע פותחת התורה את רשימת "דיני ממונות" דווקא בהלכות עבדים? האם אלו הם הדינים המצויים והשכיחים ביותר? ועוד, מדוע הלכה זו של שחרור העבד לאחר שש שנים היא ההלכה הפותחת את הלכות עבד עברי?
התשובה לשאלות אלו טמונה בעמדת התורה בשאלת היחס לחוקי הממון והלכות שבין אדם לחברו. היחס האנושי לחוק, בפרט לחוקי ממון, הוא יחס של חובה מוחלטת, צדק שאין להימלט ממנו: על החייב לשלם את חובו; על המזיק לתקן את מעשיו באמצעות פיצוי כספי. אין מקום לפשרות וויתורים. זהו טבעו של החוק, הוא חלוט, צודק והכרחי. יתרה מכך, פשרה וויתור לאדם אחד יוצרת פגיעה בזכותו של האחר. לכן, תחושת הרחמים הטבעית כלפי המסכן והאומלל שנקלע למצוקה שלא באשמתו, אסור לה שתיקח חלק בעשיית הצדק ובפסיקת החוק. עלינו להעמיד את החוק ולהתעלם מן הקול הפנימי הזועק ודורש לחוס על האביון.
מאידך, תפיסה זו מתעלמת מן הקול המוסרי שבתוכנו הנזעק למראה עוול. תופעה שבה העשיר מנצל את מצוקת העני ומלווה לו את כספו בריבית קצוצה, ולאחר מכן תובע מן העני שימכור את מעט הרכוש שנותר בידו כדי לשלם את חובו – למרות היותה צודקת מבחינה חוקית, מעוררת אי נחת מוסרי, וגם זה בצדק.

אז מה נכון? כיצד עלינו לנהוג?

כפיתרון לדילמה זו, מעמידה התורה מערכת חוקי 'צדק' אשר אינם מתעלמים מן ה'צדקה'. חוקי התורה אינם מאפשרים לפגוע בזכות הקנין של האדם, אך נדרש מאיתנו שגם קיום החוק והצדק עלינו לבצע מתוך תחושה של חמלה והבנה למצוקת העני והדל.
התורה פותחת את "דיני ממונות" בהלכות עבדות ובדין שחרור עבד עברי לאחר שש שנות עבדות, כדי ללמד אותנו שגם כאשר זכותנו מוחלטת, גם אם זכינו ברכושנו ביושר – אל לנו להתעלם מן החמלה ותחושת הרחמים כלפי מצוקת הסובל. אדם שנאלץ למכור את עצמו לעבדות לא עשה זאת מתוך בחירה חופשית. הוא נקלע למצב של חוסר אונים, ועלינו להטות אוזן קשובה למצבו האומלל ולאפשר לו לחיות כבן חורין ולשוב למשפחתו בתום שש שנות עבדות.
תפיסה זו של צדק המשולב עם חמלה, נותנת מקום הן לזכות ולקנין, אך מאידך יש בה גם מקום לחמלה ורגישות אשר הן מתכונותיו הבולטות של העם היהודי. משפט המבוסס על שני עקרונות אלו מוביל לצדק האלוהי המושלם.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת אחרי מות-קדשים

ירושלים
כניסה:
18:34
יציאה:
19:53
תל אביב
כניסה:
18:58
יציאה:
19:55
חיפה
כניסה:
18:46
יציאה:
19:56
באר שבע
כניסה:
18:57
יציאה:
19:54

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"א שבט ה'תשפ"ו
פברואר 8, 2026
משפטים תשפ"ו הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הפרשה הראשונה בתורה הנקראת לאחר מתן תורה במעמד
כ"א שבט ה'תשפ"ה
פברואר 19, 2025
תודעת החסד היהודית בפרשת משפטים מלמדת אותנו שהצדק בתורה אינו רק חוק יבש, אלא דרך חיים של חמלה, נתינה
כ"ז שבט ה'תשפ"ד
פברואר 6, 2024
אחד החוקים המעניינים והמפתיעים הוא העונש שחוקי התורה גוזרים על גנב ועל גזלן.
כ"ד שבט ה'תשפ"ג
פברואר 15, 2023
מוסר התורה איננו תועלתני בלבד, כזה הבא להסדיר את היחסים בין בני האדם ולגרום אושר ורווחה למירב האנושות. לא
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
מגמה זו באה לידי ביטוי בהקבלה שבין דיני העבד ל'עשרת הדיברות' אותם קראנו בפרשת הקודמת. הנחה רווחת בין פרשני
כ"א שבט ה'תש"פ
פברואר 16, 2020
לאחר שקראנו בשבוע שעבר על האירוע המשמעותי ביותר לעם היהודי – 'מעמד הר סיני', והתפעלנו מתיאור פסגות של אמונה
כ"ו סיון ה'תש"פ
יוני 18, 2020
אדם שגונב חפץ כלשהו מן הזולת עונשו על פי חוקי התורה הוא תשלום 'כפל'. כלומר, פי שניים משווי החפץ
כ"ה שבט ה'תשפ"א
פברואר 7, 2021
המקרה שבו עוסק החוק הוא מקרה של אדם שגנב שור או שה – בהמות הבית המצויות בתקופת המקרא –
כ"ז ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 14, 2026
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה הגיע שר החוץ של צ'כיה לביקור מרגש בכותל המערבי, הביע תמיכה חד־משמעית בישראל וקרא לעולם
כ"ט אדר ה'תשפ"ו
מרץ 18, 2026
שר החוץ של אסטוניה ביקר בכותל המערבי בעיצומו של מבצע "שאגת הארי", חתם בספר המבקרים והביע תמיכה מרגשת בישראל.
י"ד שבט ה'תשפ"ו
פברואר 1, 2026
שר החוץ של טוגו בביקורו בכותל המערבי: "אני מתפלל למען ישראל – טוגו מתפללת למען ישראל"
כ"ח אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 21, 2025
אבינו מלכנו – פתח שערי שמיים לתפילתנו! את הבקשה הזאת, האמיתית הזאת, אנחנו אומרים בימים האלה שוב ושוב ממש
י"ד אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 7, 2025
החגים היהודיים הם נקודות אור המאירות את מהלך השנה ומחברות אותנו לשרשרת הדורות הנצחית. בכל חג ומועד אנו זוכים
כ"ב טבת ה'תשפ"ו
ינואר 11, 2026
טקס השבעה לגדוד מגל ביום יום שלישי ב׳ בִּשְׁבָט תשפ״ו (20/1/2026) בשעה 14:30–17:00 בכותל המערבי.
ב' אייר ה'תשפ"ה
אפריל 30, 2025
במהלך התפילה, נשאו המתפללים תפילה מיוחדת לשלום לוחמי האש, כוחות ההצלה והביטחון
כ"א אייר ה'תשפ"ה
מאי 19, 2025
בס"ד הספד על  אייל חיימובסקי ז"ל ‏כ' אייר תשפ"ה הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים   אני
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
תתקיים ברחבת הכותל המערבי תפילה חגיגית מיוחדת לציון יום העצמאות, בהשתתפות מאות מתפללים הצפויים להגיע ולקחת חלק בתפילה החגיגית
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
היערכות ברחבת הכותל המערבי לאירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ויום העצמאות
כ"ז ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 14, 2026
מפרשת תזריע־מצורע עולה מסר חד לחיים: גם נגע רוחני אינו גזר דין, אלא קריאה לעצור, לתקן ולהפוך נפילה להזדמנות
כ"ה ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 12, 2026
להלן הסדרתי התנועה לרגל מרתון ירושלים שהתקיים בתאריך 04/04/2025 יום שישי

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .