אּתֶה סֽת־ר לֿי מֿצֶּר תֶֿצֶרֽנֿי, רנֶֽי פּלֶֽט תֶסו?בבֽנֿי ס־לה. תֶּסתֶֿירֽנֿי מֿסֶו?ד מרֽעֿים מֽרֿגשּת פֶ?עלֽי או־ן. כֶֿי יֿצפֶנֽנֿי בֶסכֶו? בֶיו?ם רעה יּסתֶֿרֽנֿי בֶסֽת־ר אהלו?, בֶצוֶר ירו?ממֽנֿי. י?שֽב בֶסֽת־ר ע־ליו?ן, בֶצֽל שּדֶּי יֿתלו?נן. מלֽא רּחמֿים, רחּם עּל עּמֶך יֿש?ראֽל וֶבֿפרט עּל כֶל עירו?ת יֿש?ראֽל, אש־ר הו?לכֿין וֶמסּבֶבֿין בֶה־ם מֿינֽי חלאֿים וֶמּכאו?בֿים רחמּנא לּצֶלן רּחֽם עלֽיה־ם למּעּן שמ־ך, ו־אמ?ר לּמֶּלאך ה־ר־ף יד־יך, וישֿיב חּרבֶו? א־ל נדנהֶ. חוֶס וּחמ?ל עלֽיה־ם ועּל כֶל שאֽרֿית עּמֶך בֶֽית יֿש?ראֽל, ול?א תֶֿתֶֽן הּמֶּשחֿית לבו?א א־ל בֶתֶֽיה־ם לֿנגֶ?ף, או? להּזֶֿיק וֶלהּחלֿיש חּס ושלו?ם. רּחֽם רּחֽם, הּצֶֽל הּצֶֽל, בֶּעּל הרּחמֿים בֶּעּל הּיֶשוֶעו?ת, בֶו?רֽא רפוֶאו?ת נו?רא תֶהֿלֶו?ת אדו?ן הּנֶֿפלאו?ת זכ?ר לּעבד־יך אבו?תֽינוֶ ורּבֶו?תֽינוֶ הּצֶּדֶֿיקֿים האמֿתֶֿיֶֿים ש־היוֶ בֶכל דֶו?ר ודו?ר, מֿיֶמֽי אּברהם אבֿינוֶ עּד הֽנֶה, למּענם וֶלמּעּן רּחמ־יך הרּבֶֿים, רּחֽם עלֽינוֶ ושמּרנוֶ והּצֶֿילֽנוֶ או?תנוֶ וכל עּמֶך בֶֽית יֿש?ראֽל מֿכֶל מֿינֽי חלאֿים וֶמּכאו?בֿים וֶמֽחו?שֿים ש־לֶ?א יבו?אוֶ עּל שוֶם א־חד מֿיֶֿש?ראֽל, ותֿשלּח מהֽרה רפוֶאה שלֽמה מֿן הּשֶמּיֿם לכל או?תם (מֿיֶֿש?ראֽל) אש־ר כֶבר הֿכֶֿית או?תם בֶאֽיז־ה ח?לֿי או? מּכאו?ב רּחֽם עלֽיה־ם וֶרפאֽם מהֽרה רפוֶאה שלֽמה רפוֶאּת הּנֶ־פ־ש וֶרפוֶאּת הּגֶוֶף. אֽל נא רפא נא לה־ם למּעּן שמ־ך כֶֿי אֽל מ־ל־ך רו?פֽא נ־אמן ורּחמן אתֶה. אֽל חּי וקּיֶם, מחּיֶ־ה חּיֶֿים, תֶֽן לנוֶ חּיֶֿים ונֿחי־ה ול?א נמוֶת גֶאלֽנוֶ מֿמֶו־ת פֶדֽנוֶ מֿשֶּחּת. רֿבֶו?נו? ש־ל עו?לם, שו?מֽר יֿש?ראֽל, אּתֶה לבּד יו?דֽעּ מֿי ומֿי או?רבֿים עלֽינוֶ בֶכל עֽת, וֶבֿפרט עּל מֿי ש־נֶֿגזּר עליו אֽיז־ה גֶֿזרה ל?א טו?בה חּס ושלו?ם, ורּק אּתֶה לבּד יו?דֽעּ אֽיך להּסתֶֿיר וֶלהּצפֶֿין א־ת כֶל א־חד וא־חד מֿיֶֿש?ראֽל מֽהאו?רבֿים הּמֶסּבֶבֿים עליו. רּחֽם עּל כֶל עּמֶך יֿש?ראֽל, וֶבֿפרט עּל כֶל מֿי ש־נֶֿגזּר עליו אֽיז־ה גֶזֽרה ל?א טו?בה רחמּנא לּצֶלן, ושמרֽם והּצֶֿילֽם בֶֿשמו?ת־יך הּקֶדו?שֿים והּצֶֿילֽם בֶרּחמ־יך הרּבֶֿים מֿכֶל צּר ואו?יֽב ואו?רֽב וֶמּסטֿין. רּחֽם עלֽינוֶ והגֽן בֶּעדֽנוֶ, והסֽר מֽעלֽינוֶ או?יֽב דֶבר וח־ר־ב ורעב ויגו?ן, והסֽר ש?טן מֿלֶפנֽינוֶ וֶמֽאּחרֽינוֶ, וֶבצֽל כֶנפ־יך תֶּסתֶֿירֽנוֶ כֶֿי א־ל שו?מרֽנוֶ וֶמּצֶֿילֽנוֶ אתֶה. חוֶסה ה' עּל עּמֶ־ך והּצֶֿילֽנוֶ מֿזֶּעמ־ך, והּסֶֽר מֿמֶ־נֶוֶ מּכֶּת הּמֶּגֶֽפה וֶגזֽרה קשה כֶֿי אּתֶה שו?מֽר יֿש?ראֽל. מרא דֶעּלֶמא כֶ?לא, "שו?מֽר פֶתאֿים ה'", אּתֶה לבּד יו?דֽעּ בֶאֽיז־ה דֶ־ר־ך, בֶאֽיז־ה שֽם, להּסתֶֿיר ולֿשמ?ר א־ת כֶל א־חד מֿיֶֿש?ראֽל מֿכֶ?ל פֶגעֿין וֶמּרעֿין בֶֿישֿין, וֶמֿכֶל מֿינֽי גֶזֽרו?ת רעו?ת, בֶֽין ק?ד־ם גֶזר דֶֿין וֶבֽין לאּחּר גֶזר דֶֿין, רּחֽם עלֽיה־ם ושמרֽם והּצֶֿילֽם בֶנֿפלאו?ת־יך הּנֶו?ראו?ת, בֶא?פ־ן ש־לֶ?א יֿהי־ה שוֶם כֶ?חּ להאו?רבֿים והּמֶּסטֿינֿים לֿכנ?ס וֶלהֿתאּחֽז חּס ושלו?ם תֶּחּת הּמֿסתֶּר והּמֶֿכס־ה אש־ר אּתֶה מכּסֶ־ה וֶמּסתֶֿיר בֶֿרחמ־יך וּחסד־יך בֶֿשמו?ת־יך הּקֶדו?שֿים הּטֶהו?רֿים והּנֶו?ראֿים. וקּיֶֽם בֶנוֶ וֶבכל עּמֶך יֿש?ראֽל מֿקרא ש־כֶתוֶב: "תֶּסתֶֿירֽם בֶסֽת־ר פֶנ־יך מֽרכסֽי אֿיש תֶֿצפֶנֽם בֶסכֶה מֽרֿיב לש?נו?ת. שמרֽנֿי כֶאֿישו?ן בֶּת עיֿן בֶצֽל כֶנפ־יך תֶּסתֶֿירֽנֿי. אגוֶרה באהלך עו?למֿים א־חס־ה בסֽת־ר כֶנפ־יך סֶ־לה. סֿתרֿי וֶמגֿנֶֿי אתֶה לֿדברך יֿחלתֶֿי. שמרה נּפשֿי והּצֶֿילֽנֿי אּל אֽבו?ש כֶֿי חסֿיתֿי בך". כֶֿי אֽין לנוֶ עּל מֿי להֿשֶעֽן כֶֿי אֿם עּל אבֿינוֶ ש־בֶש?מֿים. "וּאנּחנוֶ ל?א נֽדּע מּה נֶּעש?־ה כֶֿי על־יך עֽינֽינוֶ". יֿהיוֶ לרצו?ן אֿמרֽי פֿי וה־גיו?ן לֿבֶֿי לפנ־יך ה' צוֶרֿי וג?אלֿי, אמֽן ואמֽן. (רבי נחמן מברסלב זי"ע)
התפילה מול מקום קדש הקדשים במנהרות הכותל המערבי תוקדש לחולי קורונה בארץ ובעולם
