אל מי אלוקים מדבר?

יתרו – תש"פ
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת 'יתרו' אנו קוראים על האירוע הדרמטי והמשמעותי ביותר בתולדות העם היהודי: 'מעמד הר סיני'. באירוע זה, שהתרחש במדבר סיני לפני יותר מ-3000 שנה, חווה עם ישראל כולו התגלות אלוקית חד־פעמית, שבה נכרתה ברית ניצחית בין אלוקים ובין העם:

"אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי – והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ, ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי [-עם] קדוש."
(שמות יט, ה-ו)

בהתגלות זו נמסר לעם ישראל התפקיד אותו נשאו אבותינו ואבותיהם בגאווה ובמסירות: להיות נאמנים לערכיו של בורא העולם, ערכי המוסר והקדושה, באמצעות קיום המצוות המבטאות ערכים אלו במציאות האנושית. נאמנות זו, שבמקרים רבים גבתה מחיר לא קל כלל, היא תוצאה ישירה של המעמד עליו אנו קוראים בפרשת השבוע.

היסטוריונים מצביעים על המסגרת והצורה של 'מעמד הר סיני', ככזו שמזכירה את "שבועת הווסאלים" שהייתה נפוצה במזרח הקרוב בעת העתיקה. במסגרת שבועות אלו, היה שליט רב־עוצמה כורת ברית עם מלך חלש ממנו, כשהם מבטיחים בזה את האינטרסים של שני הצדדים. מסגרת זו מעניקה לנו הזדמנות לחדד משמעויות נוספות של 'מעמד הר סיני', כאלו שבדרך כלל פחות מבחינים בהן.

אל מול תיאורים רבים של כריתת ברית בין מלכים, ניצב תיאור 'מעמד הר סיני' יחיד, ייחודי ושונה. לא מתוארת בו ברית בין מלכים, ולא ברית בין א-ל למלך, אלא ברית בין אלוקים והמון העם. ב'מעמד הר סיני' עמדו למרגלות ההר ההמונים – גברים ונשים, צעירים ומבוגרים. אל כולם פנה אלוקים בשווה. יתרה מכך, חכמי המדרש לפני קרוב לאלפיים שנה, הבחינו ברמזים בפרשה זו המדגישים את מקומן של הנשים ב'מעמד הר סיני', ואמרו:

" 'כה תאמר לבית יעקב' – אלו הנשים; 'ותגד לבני ישראל' – אלו האנשים."
(מכילתא דרבי ישמעאל, מסכת 'בחודש' פרשה ב)

הדגשה זו באה דווקא על רקע מעמד האשה בעולם העתיק, שלא היה משופר כלל. חכמי המדרש ביקשו להדגיש כי ביחס לאלוקים אין כל משמעות למין, גזע או צבע. אלוקים פונה לכולם ומעוניין בשותפות עם כולם.

דבר זה בולט ביותר כאשר אנו קוראים את פנייתה של התורה אל האדם:

"הישמר לך ושמור נפשך מאוד, פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך… – והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב [-בהר סיני]."
(דברים ד, ט-י)

כאשר אנו חושבים על כך, נראה לנו מובן מאליו שקריאה זו מופנית אל כל אדם. אך שוב, היכרות עם העולם העתיק שבו ניתנה התורה, מגלה לנו כמה הצליחה התורה להשפיע על חיינו, על התפיסות הבסיסיות ביותר שלנו. מתוך יותר ממיליון כתובות שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בארצות המזרח הקרוב, באף אחת מהן (!) אין סיפור שעם מספר לעצמו – הורה לילדיו – על תולדותיו של העם, על ההיסטוריה הלאומית ועל תפקידים רוחניים כאלו ואחרים המוטלים על העם כולו. רוב הכתובות הללו עוסקות ביחסים שבין האלים והמלכים.

התורה איננה רק ספר הנחיות רוחני-מוסרי שניתן מאלוקים, וגם לא רק מסמך לאומי-היסטורי עתיק. התורה היא ספר שמכונן את מעמדו של האדם מן השורה, מעמיד אותו כבן־ברית של אלוקים, כמי שמעשיו הם בעלי משמעות חשובה. היהדות פנה אל כל אחד, אל כל אחת, ומציעה את ההזדמנות להיות שותף בתיקון עולם. בתגובה לקריאה זו אנו נקראים לאמץ את המענה של אבותינו, אותו נקרא בפרשת השבוע: "נעשה ונשמע".

 

 

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 12, 2025
משה רבנו מלמד אותנו: גאולה לא באה על חשבון כבודו של אף אחד – אפילו כשכל עם ישראל מחכה
כ׳ בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 1, 2024
במבט מעמיק, מסירות נפש אינה באה לידי ביטוי רק כאשר אדם מוסר את נפשו ממש במצב של סכנת חיים.
ט״ז בטבת ה׳תשפ״ג
ינואר 9, 2023
ומי הייתה זו שמצאה את התינוק בתיבה הצפה על המים? לא פחות מבתו של פרעה. הנסיכה המצרית ירדה לרחוץ
ט״ו בטבת ה׳תשפ״ב
דצמבר 19, 2021
פרעה ציווה על השלכה אכזרית של כל התינוקות ממין זָכָר ליאור – הוא הנילוס, ובאמצעות כך קיווה לקטוע את
ח׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 12, 2024
בגמר הצום (19:51) יחולק בכותל המערבי שתיה וכיבוד קל לאלו שמסיימים את הצום ברחבת הכותל המערבי.
כ״ו באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 30, 2024
לא לחינם נפטרה מהעולם בשבת שבה אנו קוראים בפרשת השבוע על מצוות הצדקה
ג׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 4, 2024
הבוקר (ב') הגיעו לרחבת הכותל המערבי חיילים ולוחמים יוצאי גדס"ר גולני מגדוד 224 בחטיבה 2 אשר נטלו חלק בתמרון
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
מאי 8, 2024
בסרטון זה תוכלו לראות את כל המהומה, מהרגע שהסיס נתקע ועד שחולץ בשלום
י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 20, 2024
טקס השבעת למשמר הגבול תתקיים בתאריך יום ג 20/02/2024 מהשעה 18:00 עד השעה 20:00 ‎
א׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 11, 2024
השחקן היהודי איאן זירינג בביקור בכותל המערבי ובמסלול החדש במנהרות הכותל, במסגרת ביקור סולידריות בישראל.
כ״ד באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 4, 2024
בתום הביקור המרגש המשיך בן עמי לבית החולים איכילוב להמשך תהליך השיקום, כשבליבו התקווה לשוב והגיד תודה נוספת בכותל
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
תחת כיפת השמים והגשם הירושלמי, בא"ח גבעתי בטקס השבעה ראשון במעמד אלפים מאז פרוץ המלחמה. השבעה באח גבעתי בתאריך
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט