ראשיתה של החירות

JA

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבוע שעבר פתחנו את ספר 'שמות' עם סיפור השיעבוד של עם ישראל במצרים, ועם תיאור התפתחותו של משה רבינו מנער הגדל בארמון המלך המצרי לרועה צאן הנקרא על ידי א-לוהים להנהיג את העם ולהוציא אותו לחירות. השבוע, בפרשת 'וארא', אנו מתחילים לקרוא על התהליך של היציאה ממצרים, כשאת עיקר הנפח בסיפור תופסות 'עשר המכות' – עשר תופעות על־טבעיות שפקדו את מצרים והובילו את העם המצרי ואת פרעה מלך מצרים לשחרר את העם המשועבד.

סיפור של 'עשר המכות'

סיפור זה של 'עשר המכות' מציף שאלה פשוטה ומתבקשת: מדוע היו נחוצות עשר מכות? הלוא אם א-לוהים רוצה, הוא היה יכול להוציא את עם ישראל ממצרים גם ללא המכות. אנו מבינים שמטרה מרכזית במכות הייתה להעניש את המצריים ששיעבדו באכזריות את עם ישראל במשך שנים ארוכות, אך גם לשם כך מספיקה, לכאורה, מכה אחת אנושה שתרסק את הגאווה המצרית. מדוע, אם כן, נדרשו עשר מכות?

נראה כי עשר המכות הובילו תהליך פנימי בעם ישראל. העם ששהה במשך מאות שנים בתוך תרבות זרה ואלילית; העם שחווה שיעבוד מנטלי ופיזי במשך שנים ארוכות; העם שאיבד כמעט לחלוטין את התקווה היה זקוק לתהליך שיאחה שברים, ירפא צלקות ויעמיד תשתית רוחנית להיותו עם עצמאי בעל ייעוד ניצחי.

נדגים זאת באמצעות שלוש המכות הראשונות. מכות אלו נעשו על ידי אהרון, אחיו של משה, שהיה כוהן דת כבר במצרים. מולו התמודדו ה'חרטומים' – כוהני הדת המצריים, שביקשו להראות באמצעות קסמים וכישופים כי מעשיו של אהרון הנעשים בשליחות א-לוהי ישראל, אינם אלא טכניקות מאגיות מוכרות. במכה הראשונה, מכת דם, החרטומים הצליחו להפוך גם הם מים לדם; במכה השנייה, מכת צפרדע, הצליחו גם החרטומים להביא צפרדעים, אך לא הצליחו להיפטר מהם; במכה השלישית, מכת כינים, לא הצליחו החרטומים להתמודד מול אהרון, ונאלצו להודות: "אצבע א-לוהים היא" (שמות ח, טו). המאבק בין א-לוהים לאלילי מצרים הוכרע בניצחון מוחץ, לטובת א-לוהים כמובן.

הנמענים של ניצחון זה לא היו המצריים, אלא דווקא עם ישראל. בשנות הגלות הארוכות נסחף העם אחר האלילות המצרית, ולא הצליח להתנתק ממנה. כך מתאר יחזקאל הנביא, לאחר כאלף שנים מיציאת מצרים:

"כה אמר ה': …ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים… ואומר אליהם: 'איש שיקוצי עיניו השליכו! ובגילולי מצרים אל תיטמאו! אני ה' א-לוהיכם!', וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי – איש את שיקוצי עיניהם לא השליכו, ואת גילולי מצרים לא עזבו."
(יחזקאל כ, ה-ח)

אם אנו שואלים לשם מה בחר א-לוהים בעם ישראל והוציא אותו ממצרים, התשובה לכך כתובה באותו מקור שממנו אנו יודעים את סיפור היציאה – בתורה:

"אני ה' א-לוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים – להיות לכם לא-לוהים."
(במדבר טו, מא)

ייעוד של עם ישראל

לעם ישראל נכון ייעוד רוחני שהתחיל אי אז בתקופת הברונזה ועודנו מתקיים עד ימינו. אך העם שהיה שקוע בשיעבוד מנטלי-רוחני ופיזי, היה צריך להשתחרר מן התפיסות האליליות המשחיתות, מהפיכתו של האדם לאל, מההיבריס המצרי שבא לידי ביטוי במנהגים החברתיים והדתיים שרווחו במצרים. הפירמידות המפורסמות שבמצרים, מהוות דוגמא מצוינת לעוצמתה של מצרים העתיקה ולריקבון הרוחני שפשה בה: הפירמידה הגדולה בנויה מכשלושה מיליון לבנים שכולן יוצרו באופן ידני, ולפי הערכות החוקרים נדרשו עשרת אלפים עבדים ועשרים שנה כדי לבנות אותה – כל זה בשביל קבר למלך המצרי!

החירות של עם ישראל

ראשית החירות הייתה רוחנית. העם למד להכיר באפסות כוחם של אלילי מצרים, התרגל לבוז לתפיסה שמובילה את האדם לרמיסת הזולת ולעיוותים מוסריים – ורק אז נעשה ראוי לצאת לחירות וללכת לקראת הייעוד: להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", סמל ומופת לאנושות כולה של אמונה, ערכי מוסר ואורחות חיים נעלים.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:06
יציאה:
20:28
תל אביב
כניסה:
19:31
יציאה:
20:30
חיפה
כניסה:
19:20
יציאה:
20:32
באר שבע
כניסה:
19:29
יציאה:
20:28

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
את עצרת התפילה יזמו נשים שכולות ששכלו את יקיריהם גם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וגם לאורך השנים האחרונות
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
בתפילה השתתפו גם ילנה טרופנוב ואמה, שהוחזקו במשך 54 ימים בשבי החמאס, בעלה ויטלי נרצח באכזריות, ובנה סשה עדיין
כ״ה בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 1, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 16, 2024
כי מדי חודש נשלחים בממוצע כ-3,000 פתקים דרך אתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל המערבי. זאת בנוסף למאות אלפי
ו׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 23, 2023
הרה"ג מלכיאל קוטלר שליט"א הגיע להתפלל בכותל המערבי
ד׳ במרחשון ה׳תשפ״ד
אוקטובר 19, 2023
אנו מתפללים לשלום עבור כל הקורבנות התמימים מההתקפה על העם היהודי
כ״ב בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 3, 2024
חיילי המילואים של גדס"ר 6828 שיצאו לאחר שלושה חודשי לחימה והגיעו הישר לכותל המערבי
י״ג באב ה׳תשפ״ג
יולי 31, 2023
אנחנו צריכים לוודא ולבדוק שכל ילד וילדה מאזרחי ישראל יבואו לראות את המורשת של עם ישראל, את הסיפור האמיתי
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
בשנת 2018 יצחק הגיע יחד עם נכדו לחגיגת חלאקה בכותל המערבי הוא לא הסתיר את התרגשותו מהמעמד
כ׳ בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 1, 2024
תפילת רבים לרפואתו של ראש ישיבת קול יעקוב שליט"א – והן קל כביר לא ימאס תפילת רבים
ח׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 18, 2024
מילים אחרי עצרת התפילה הגדולה ברחבת הכותל המערבי – ערב ראש חודש שבט
י״ב בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 18, 2024
הבוקר, עלו לירושלים 'נציגי' ילדי אשקלון מתוך 29 בתי ספר מאשקלון, כשהם מביאים איתם את פתקי התפילה בקופסאות מיוחדות
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
סיירה באתרים במנהרות הכותל, ובמיצג החדש 'שער השמיים' שנפתח לאחרונה לציבור המבקרים בכותל המערבי, ופותח צוהר להיסטוריה של העם
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
האדם ביסודו הוא בן אלמוות. המוות הוא תקלה. תקלה שאין דרך לברוח ממנה, אך גם לא נכון להשלים עימה.
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 6, 2024
נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, ואף התרגש לראות את המניין המרכזי של תפילת 'יום כיפור קטן'
כ״ח בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 4, 2024
No more articles to load

סיורים בירושלים