בט"ו בתמוז, אנו מציינים את יום פטירתו של רבנו חיים בן עטר המכונה אור החיים הקדוש, שהיה מפורסם כמקובל, פרשן ופוסק הלכה.
אור החיים נולד במרוקו, ובגיל 46 עלה לישראל עם משפחתו ותלמידיו. הוא בחר להתיישב בירושלים בה הוא פותח את הישיבה המפורסמת – ישיבת כנסת ישראל. ספריו התפרסמו בכל קהילות ישראל, ובפרט הספר שהפך גם לכינויו – "אור החיים".
מקום קבורתו בהר הזיתים הפך מוקד עליה לרגל, ואנשי ירושלים נהגו להתפלל על קברו בכל עת צרה.
מסופר כי כאשר אחד מתלמידיו היה זקוק להצלה ניסית, רבי חיים כתב פתק וביקש מתלמידו להטמינו בכותל המערבי. מעשה זה כנראה היה מה שהתחיל את המנהג המקובל היום – להטמין פתקים בכותל המערבי.