אבנים עתיקות ואבנים חדשות
הכותל המערבי הוא לא רק מונומנט קדום – אלא גם אתר דינמי, שהשתנה והותאם לאורך הדורות. לצד נדבכים הרודיאניים מסותתים היטב, קיימות גם אבנים מאוחרות שהונחו במקום אבנים שנפגעו – תוצאה של חורבן, רעידות אדמה, והתערבות אנושית.
רעידת האדמה של שנת 1033 – שיקום גדול
בשנת 1033 (ד'תשצ"ג) פקדה את ירושלים רעידת אדמה קשה. יהודי ירושלים פנו לקהילות מצרים בבקשת עזרה לשקם את "המערה" – חלל שער וורן. השיקום כלל קשת חדשה שנבנתה במקום המשקוף שנפגע.
תיקוני ממלוכים – המנג'כיה
במאה ה־14 נבנה מבנה המנג'כיה מעל הכותל. לצורך כך נפרץ פתח בקיר, ועם הזמן מולא באבנים חדשות – חלקן שונות באיכות ובעיבוד. זהו עדות לתיקון מוסלמי בכותל היהודי.
נדבך רבא והתיקון שמעליו
בקטע הכותל שבו מצויות האבנים הגדולות ביותר – נדבך רבא – נראים מעליו נדבכים של אבנים קטנות יותר, כנראה כתוצאה מהשיקום אחרי רעידת האדמה.
אבני מילוי וסתימות
במקומות שונים נראים תיקונים שנעשו באבני מילוי – שברי אבנים שהותאמו באופן חלקי, שימשו לסתום פתחים או להשלים נדבכים. לעיתים נעשה שימוש באבנים משימוש משני.
אבנים שלא סותתו – בנייה שנעצרה
בנקודות מסוימות נמצאו אבנים שהסיתות שלהן לא הושלם. ככל הנראה מדובר בבנייה שנקטעה, אולי עם פרוץ המרד הגדול. הן נותרו בגימור גס – עדות אילמת לקטיעה היסטורית.
סיכום
אבני הכותל הן כמו דפי ספר היסטוריה. חלקן עומדות כאן מראשית ימי הורדוס, אחרות נוספו במאות מאוחרות יותר. הכותל המערבי, בכל אחת מאבניו, מספר את סיפורו של העם היהודי בירושלים – חורבן, תקווה ושיקום מתמשך.
רוצים לראות את שכבות הכותל מקרוב? הזמינו סיור מודרך במנהרות הכותל
