שונים וביחד

סיפור הבריאה יכול להיקרא בפנים רבות. מזה אלפי שנים שהוא זוכה לפיענוחים, לפרשנויות, לדרשות מגוונות. אין זה פלא. הלוא סיפור הבריאה טומן בחובו את העושר של הבריאה כולה. במילים מועטות, בעשרות פסוקים שהתרגשות עצורה טבועה בהם, מספר לנו המקרא את הכול. את כל הסודות הגדולים, את כל התשובות הנעלמות – הכל נחבא באותו סיפור אפוף הוד קדומים: "ויאמר אלוהים: יהי אור! – ויהי אור".

המוטיב הבולט ביותר בסיפור הבריאה הוא חוות־הדעת שמעניק אלוקים על הבריאה. שבע פעמים חוזר על עצמו המשפט "וירא אלוקים כי טוב". אלוקים, בורא העולם, מעיד בפנינו כי הבריאה היא טובה. ייתכן שלעיתים עלינו להתאמץ כדי לחשוף את הטוב הזה, אך הוא קיים.

האם יש משהו "לא טוב" בבריאה? כן!

"ויאמר ה' אלוקים: לא טוב היות האדם לבדו; אעשה לו עזר כנגדו"

(בראשית ב, יח)

הבדידות – זה מה שלא טוב. את הבעיה הזו יש לפתור, ואכן, הפתרון נמצא בזוגיות שבין איש ואישה. ב"עזר כנגדו" שאלוקים בורא.

חשוב להבחין: אלוקים יכול היה למנוע את הבעיה מראש, אך לא כך היה רצונו. אלוקים ברא אדם עם בעיה, עם חוסר שלמות מהותי. כך למדנו שבעיה זו, בעיית הבדידות, נפתרת באמצעות הזוגיות.

מה הבעיה בבדידות? אין ספק, הבדידות היא גורם משמעותי לדיכאון, אך על זה אנו שואלים: מה יש בה, בחברה האנושית, שהיא כה נצרכת לאדם? מדוע אדם בודד הוא אדם חסר?

כאשר אנו מתעמקים במשמעותו של הביטוי "עזר כנגדו" אנו עשויים להיבהל לרגע. הפיתרון לבדידות היא הזוגיות שבין איש ואישה, כאשר העמדה הבסיסית שלהם איננה זהה, אלא אדרבה, אחת "כנגד" השני, אחד "כנגד" השנייה. האיש והאישה עומדים זה מול זה, ותופסים את המציאות באופן שונה זה מזו. הפיתרון איפוא, איננו למצוא מישהו כמוני ולחלוק איתו את חיי, אלא למצוא מישהו "כנגדי" ולחלוק איתו את חיי, ולחלוק איתה את חייה.

אדם שאיננו פתוח למבט אחר על החיים הוא אדם בודד, גם אם יש לו חברים רבים. אדם שלא מוכן לשמוע דעה שונה, מפסיד את עושר החיים, את הריבוי העצום של המחשבות והרגשות. הבדידות קשה לאדם מפני שהאדם נועד להיות פתוח לאחר, מוכן להכיר ולהכיל את השונה. האדם לא נברא לעצמו, אלא כדי להביט בעיניו של הזולת ולהיות איתו, ביחד, בחייו.

ובמילותיו של רבי יצחק עראמה (רב וראש ישיבה, ספרד 1420 – איטליה 1494):

"ולזה ראתה חכמתו יתברך שלא יהיה זיווג האדם ואשתו על היחס המיני ההוא לבד, כשאר בעלי החיים, אלא שיהיה להם יחס אישי מיוחד, הוא יחזק אהבתם וחברתם להיעזר זה מזה בכל ענייניהם עזר גמור ושלם כאשר יאות להם. והוא מה שאמר: 'לא טוב היות האדם לבדו', כלומר, שיהיה כל אחד מהזכר והנקבה בפני עצמו כשאר בעלי החיים שאינם צריכים לחברה זה לזה"

(עקידת יצחק, שער ח)

פרשת בראשית איננה עוסקת במצוות. היא עוסקת במה שקודם למצוות, ברקע האנושי של החוקים. כדי להתחייב במצוות עלינו להיות בני אדם. הזוגיות מייצרת בנו אנושיות, היא הופכת אותנו מחצי לשלם; ובלבד שנדע להוקיר ולכבד את השוני, את ה"כנגדו" המהותי שלשמו אנו חיים ביחד.