יסודות של טוב – פרשת בראשית

בס"ד

פרשת בראשית – תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

"עת צרה היא ליעקב – וממנה יוושע" (ירמיהו ל, ז). בפתחה של השנה ובתחילתו של מחזור חדש של הקריאה בתורה, נתקל העם היהודי במצב קשה במיוחד, כאשר טרוריסטים ברברים צמאי דם רצחו מאות רבות של יהודים וחטפו עשרות שגורלם אינו ידוע. עם ישראל בארץ ובתפוצות מתאחד בתפילה ובתקווה לניצחון והכרעת האויב, ובתפילה לשלומם של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון הפועלים במסירות נפש עילאית להגנת העם והארץ ושל אלפי הפצועים שה' ישלח להם רפואה שלמה במהרה.

כאשר אנו ניגשים לקריאת פרשת בראשית בסיטואציה קשה זו, אנו מבקשים למצוא בה עוגן כלשהו אל מול הכאוס הנורא שחווינו זה עתה. רצון זה הוא טבעי אצל כל יהודי המאמין שלא "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" אלא "ה' אלוקיך – הוא הנותן לך כוח לעשות חיל" (דברים ח, יז-יח). כיהודים מאמינים אנו בוטחים בא-לוקים שיעניק למנהיגי העם ולמפקדיו את ההצלחה לעמוד כנגד האויב ולהכריע אותו.

פרשת בראשית מניחה את היסודות לקיום האנושי האוניברסלי. לא מדובר בה על עם ישראל אלא על האנושות כולה ועל המציאות שבתוכה אנו מתקיימים. דווקא ברגעים כה קשים כמו אלו שבהם עם ישראל נמצא כעת, עולות השאלות: האם אנו חיים בעולם טוב או בעולם רע? האם יש סדר במציאות או כאוס? האם אלוקים משגיח על בני האדם או זונח אותם? אלו שאלות נוקבות שהתורה מתייחסת אליהן, במישרין או בעקיפין, במקומות רבים.

גם בפרשת בראשית נוכל למצוא התייחסות לשאלות אלו. הפרק הראשון בספר בראשית מספר את סיפור הבריאה. סיפורי בריאה קיימים בכל התרבויות. בעתיקות שבהן היו אלו אפוסים מיתולוגיים שתיארו את האלים בוראים עולם, או את האנושות, עבור סיפוק צורכיהם. בעידן המודרני-מדעי, רגילים לדבר על תיאוריית 'המפץ הגדול' ככזו שמתארת את היווצרות היקום. התורה מספרת סיפור – שאגב, במאמץ לא רב יכול להתאים גם לתיאוריות מדעיות – על בריאת העולם. פרטי הסיפור חשובים בפני עצמם וראוי לעיין בהם, אך אנו נבקש להצביע על מסגרת הסיפור ככזו שמבטאת תפיסה מסוימת על המציאות שאנו חיים בה.

ראשית, טוען סיפור הבריאה כי קיים סדר במציאות! בניגוד לנראה לנו לעיתים כאילו הכאוס הוא התכונה המרכזית של המציאות, התורה מלמדת כי המציאות נבראה בסדר מופתי. סדר זה יוצר תשתית שבתוכה האדם מוזמן לפעול – לעשות מעשים חיוביים ולהימנע ממעשים שליליים. הסדר הכרחי כדי שנאמין שקיים ערך לפעולותינו. איננו פועלים בתוך 'תוהו ובוהו' כאוטי ואקראי, אלא בעולם שנברא באופן מתוכנן. מכוח תפיסה זו אנו מסוגלים ליטול אחריות על העתיד ולפעול על מנת לקדם את עצמנו ואת המציאות הסובבת אותנו.

אך בכך לא די. גם אם המציאות נבראה ופועלת לפי סדר, מניין לנו שהיא טובה? לא מעטים מאיתנו נוטים לחשוב שהתנאים הבסיסיים של הקיום האנושי הם די גרועים, עמדה שמאומצת לעיתים בעקבות התנסויות שלא עלו יפה. אך כאשר אנו מביטים על סיפור הבריאה שבפרשת בראשית, אנו מוצאים היגד הפוך: המציאות טובה. שש פעמים חוזר הכתוב ואומר "וירא אלוקים כי טוב" ובפעם השביעית הוא מסכם ואומר: "וירא אלוקים את כל אשר עשה – והנה טוב מאוד". העולם הוא טוב. יש מקום להתקדמות, לאופטימיות, למתן אמון.

חכמי המדרש דורשים את המילים "והנה טוב מאוד" כאילו נכתב "והנה טוב – אדם" רק המציאות הסובבת אותה טובה בבסיסה, אלא גם האדם – אותו יצור שאנו מכירים מקרוב, אך לפעמים רחוקים מהבנתו העמוקה – הוא טוב. התורה נותנת אמון בעולם ובאדם ומתוך כך קוראת לאדם לפעול במציאות, להאמין בעצמו ולהאמין בה, להבין את הערך של הקיום האנושי – שלנו ושל הזולת – ושל מעשי האדם, להעניק חשיבות עצומה לכל מעשה ומכאן – להעניק חשיבות וערך לבחירה שלנו.

יסודות אלו נדרשים ללוות אותנו, ומלווים אותנו, בכל עת. גם כאשר אנו בוחנים את ההבדלים בינינו לאויבינו, את ההתנהגות ההומנית המרשימה של העם היהודי אל מול הברבריות האכזרית של אויבינו – חשוב שנזכור את היסודות שעליהם צמח העם היהודי והגיע למעלה מוסרית כה גבוהה. עלינו לשמוח בכך ולהיות גאים בערכים שהתורה מנחילה לנו, ולהמשיך להתפלל לבשורות טובות, ישועות ונחמות.

"חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו, וה' יעשה הטוב בעיניו" (שמואל ב' י, יב)