קרבן – מהות וטעם – פרשת ויקרא

פרשת ויקרא מלמדת שהקרבן האמיתי אינו בדם ובהמה, אלא בלב נשבר ובכמיהה להתקרב לה

בס"ד

פרשת ויקרא – תשפ"ה

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת נקרא את פרשת ויקרא, הראשונה שבחומש השלישי – ספר ויקרא.  פרשה זו שמצווה על  הקורבנות, פותחת בפסוק:

 " אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם"

כבר מההדגשה הזו; אדם כי יקריב "מכם", אנו מבינים שעניין הקרבת הקורבן אינו טקס פגאני של זביחת בעלי חיים כמתת וחנופה לאלים השולטים ביקום, כמנהג מאמיני הדתות הפנאטיות של ימי קדם.

ההדגשה היא שהאדם אמור להקריב מעצמו, מליבו ורגשותיו, ולהרגיש תוך כדי הקרבת הקורבן תחושה של קרבת אלוקים ואהבת ה'. קרבן הוא מלשון התקרבות. אדם שזובח קורבן ואינו מקריב את עצמו לאלוקים מתוך לב נשבר אין בקורבנו מאומה, ועל שכמותו אמר דוד המלך:

 "כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה, זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה"…
(תהילים נ"א)

בזמן שבית המקדש היה קיים, היה מקריב הקורבן נוכח בטקס רווי קדושה והתעלות, ולקול שירת הלוויים הטהורה שהילכה קסם על הלבבות היה מהרהר במצבו הרוחני ושב לאלוקיו בכל לב ונפש.

הכוח החיוני שמתנגד לאור הנשמה – מכונה בספרות היהודית: "הנפש הבהמית". בהקרבת מין בהמה מתחדד ההבדל הרצוי בין אדם לבהמה, והשב לאלוקיו מקבל על עצמו לחיות חיים רוחניים של עבודת הבורא ועבודת המידות, בניגוד לחיי בהמה שכל מהותה סיפוק תאוות ורצונות וחיזור בלתי פוסק אחרי הנאות הגוף.

האברבנאל, בהקדמתו לספר ויקרא, מסביר מדוע נקרא העלאת בהמה למזבח בשם: "קרבן":

"מפני שהמעשה ההוא יעשה קריבה רבה בין הבעלים המקריבים אותו ובין האלוקים"…

לפי הסבר זה, אנו מבינים מדוע אדם שחטא בזדון צריך להקריב קורבן  שהרי עליו להתקרב אחרי שרחק מאלוקים בחטאו. אך מדוע אדם שחטא בשגגה,  שלא התרחק ביודעין מאלוקים  צריך להביא קרבן לאלוקיו ולהתקרב אליו. ולא זו, אלא מי שחטא במזיד אינו כלל מביא קרבן ודווקא החוטא בשגגה הוא המביא קרבן?

עונה על כך הרבי מליובאוויטש, כי אשמתו של העובר עבירה בשוגג היא בכך שהניח לנפשו לסטות אחרי תאוות ורצונות גשמיות עוד בטרם נעשתה העבירה, שהן הביאוהו לכך שיוכל לעבור עבירה בשוגג.

הדברים הנעשים אצל אדם בדרך ממילא, שלא מדעתו ושלא בכוונה, מורים על מצבו של  האדם במה הוא שקוע, וממה הוא מתענג. מעשי הצדיק, הם פעולות של טוב וקדושה; ואילו זה שנכשל בעבירה, מוכיח במעשיו שעיסוקו בחול ובהנאות רגעיות. פעולה הנעשית אצל האדם מאליה, מלמדת על מהותו שבה קשור ה"אני" שלו, ולכן הוא נמשך, אינסטינקטיבית, לעשות פעולות אלו, עד שהוא בא לידי מעשה בפועל שהוא חוטא לאלוקיו.

משום כך צריך האדם להביא קרבן על השוגג, ודווקא על עבירה מסוג זה, כדי שהקרבן יביא אותו להתקרבות אל ה' ויוציא אותו ממצבו הרחוק שהוא אינו מודע אליו כל כך.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בהעלתך

ירושלים
כניסה:
19:05
יציאה:
20:28
תל אביב
כניסה:
19:30
יציאה:
20:31
חיפה
כניסה:
19:19
יציאה:
20:32
באר שבע
כניסה:
19:27
יציאה:
20:28

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 20, 2024
הקורבנות הם הביטוי העתיק לרצונו של האדם להתקרב אל הא-ל, לפגוש בו, לחוש בנוכחותו. אם נתרגם זאת לתרבות שלנו,
כ״ז באדר ה׳תשפ״ג
מרץ 20, 2023
בהסתכלות מעמיקה אנו עשויים לגלות שהקורבנות ייצגו בעת העתיקה מופעים אנושיים ונפשיים שרלוונטיים בכל תקופה ובכל תרבות, אלא שלאורך
ד׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ב
מרץ 7, 2022
מדוע התורה נזקקת לכפול גם 'קריאה' – "ויקרא אל משה", וגם 'דיבור' – "וידבר ה' אליו"?  ויותר מכך, מה
א׳ בניסן ה׳תשפ״א
מרץ 14, 2021
פרשת ויקרא תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת הקרובה נפתח את הקריאה בספר ויקרא. ספר
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת ויקרא – תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים לאחר שסיימנו בשבוע שעבר את קריאת ספר 'שמות',
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת ויקרא – תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבת הקרובה נתחיל לקרוא את הספר השלישי מחמישה
א׳ בניסן ה׳תשפ״א
מרץ 14, 2021
פרשת ויקרא תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בשבת הקרובה נפתח את הקריאה בספר ויקרא. ספר
ד׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ב
מרץ 7, 2022
מדוע התורה נזקקת לכפול גם 'קריאה' – "ויקרא אל משה", וגם 'דיבור' – "וידבר ה' אליו"?  ויותר מכך, מה
כ״ד באייר ה׳תשפ״ה
מאי 22, 2025
יום ירושלים בכותל המערבי תשפ״ה: שלושה אירועים בשידור חי פריסת דגל ישראל ענק, תפילת חג , וריקוד דגלים
כ׳ באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 20, 2025
עם חזרתינו לירושלים בשנת תשכ"ז – 1967 הוא נמנה על חברי וועדת ההלכה לענין הכותל המערבי לצד מרנן ורבנן
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 24, 2025
מחפשים מה לעשות ביום העצמאות של מדינת ישראל? נפתחה ההרשמה ליום העצמאות באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות
כ״א באייר ה׳תשפ״ה
מאי 19, 2025
מי מחליט שחיי אחד חשובים יותר משל חברו? פרשת בהר-בחוקותי מציבה דילמה כואבת – והרבי מגור מגיב בתשובה מפתיעה.
כ״ו באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 29, 2024
יום הבחירות לרבנות הראשית לישראל – הרבנים הגאונים שליט"א המתמודדים על התפקיד בתפילה במהלך היום בכותל המערבי להצלחתם
כ״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
אוגוסט 4, 2024
המונים במנין המרכזי של תפילת יום כיפור קטן המתקיימת מידי ערב ראש חודש בכותל המערבי. מאז שעות הצהריים המוקדמות,
כ״ז במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 28, 2024
כמדי שנה וכמיטב המסורת של הקהילה האתיופית, הקרן למורשת הכותל ועיריית ירושלים אירחו היום מאות מבני הקהילה בראשות מנהיגים
ח׳ בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 4, 2025
טקס השבעה לצנחנים ביום יום שלישי ט״ז בֶּאֱלוּל תשפ״ה (9/9/2025) בשעה 14:00–21:00 בכותל המערבי.
י״ג בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 19, 2024
השוטרים האמיצים והגיבורים שחירפו את נפשם בעוז ובגבורה בבוקרו של שמחת תורה, בירכו יחד בעיניים דומעות ובהתרגשות את ברכת
י׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 14, 2024
בסיום המעמד שרו האלפים את שירת ‘אני מאמין’ ו'אחינו כל בית ישראל' בתפילה לחזרתם של החטופים, לרפואת הפצועים ולשלום
כ״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 20, 2025
נשא תפילה ונגע בהיסטוריה – עם מסר של ידידות בלתי מעורערת לישראל.
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 25, 2024
אור לכ"ה כסלו 25/12/2024 "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך". כמה פשוט המשפט הזה, וכמה עמוק. כשאנחנו מספרים
י״ז בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 13, 2025
שעות טרם פתיחת מבצע 'עם כלביא': הפתק שהטמין ראש הממשלה בין אבני הכותל המערבי
י״ז בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 13, 2025
בהתאם להנחיות פיקוד העורף, מנייני התפילה מעתה ועד להודעה חדשה ייערכו במתכונת מצומצמת מאוד, אך ורק באולמות התפילה הממוגנים
ט״ז בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 12, 2025
בסיום הביקור המרגש הוענק לנשיא מיליי מטבע מקורי מתקופת המרד הגדול – משנת 70 לספירה
ט״ו בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 11, 2025
שר החוץ של זמביה ביקר בכותל המערבי והביע תמיכתו ביחסים הדיפלומטיים עם ישראל תוך תפילה אישית בין אבני הכותל.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .