תולדותיו של בית הכנסת 'אהל יצחק'

אין כמו ירושלים לחוש בה חורבן ובנייה. ויעידו החפירות שאינן נגמרות, איסוף הממצאים, כיסוי הבורות והתעלות, ושוב בנייה מעליהם. לירושלים היסטוריה רוויית רזים וסודות.

סודות משנים קרובות וסודות משנים רחוקות, סודות גלויים וסודות נסתרים. וכאשר נלך בעקבות אחד מהסודות נגיע תחילה לרחוב הגיא בכניסה לרובע המוסלמי מצד הכותל המערבי.
נפנה ימינה מיד לאחר עמדת הבידוק הביטחוני.

נעלה במדרגות הקרובות לעמדת הבידוק, ולאחר מכן נפנה שמאלה אל המדרגות המובילות אל חצר בית הכנסת 'אהל יצחק' (וזה בכלל לא מפחיד). בית הכנסת המפואר 'אהל יצחק' עלה לכותרות קצת באיחור. אולי בגלל מיקומו הקרוב לישמעאלים, ואולי משום שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיס, או משום שמי שהשיל מעליו עפר ואפר הגיע באיחור.

ולא תאמינו, אבל גם שמו של משיח היה גורם מעכב. בסופו של דבר, בית הכנסת שחרב, קם ומתנוסס לראווה, וקול תורה ותפילה מהדהד בהיכלו משך כל שעות היום. בית הכנסת 'אהל יצחק' הינו אחד מבתי הכנסת היפים ביותר בירושלים העתיקה, ודומה במראהו לבית הכנסת 'החורבה'.

הוא שוכן קרוב מאוד אל מקום המקדש ואל רחבת הכותל המערבי. הוא מרוהט בסגנון עתיק, כתליוות קרתו מעוצבים בקימורים, ואור החודר מחלונותיו הרבים מציף בהשראה ייחודית את המקום כולו. עזרת נשים ואולמות נוספים נמצאים בקומה העליונה.

חצרות ירושלים

לאחר שה'חתם סופר' עודד את תלמידיו לעלות לארץ ישראל, היה ר' משה אהרן בוימגרטן תלמידו הראשון שעזב את פרשבורג שבהונגריה ועלה ירושלימה. היה זה בתקצ"ד, ור' משה אהרן בוימגרטן, שלא חשש להתגורר יחידי בין הערבים, קבע את מגוריו ברובע המוסלמי, ואת החצר שבה התגורר כינו על שמו 'חצר ר' משה מפרשבורג'. תלמידי ה'חתם סופר' שהגיעו אחריו לירושלים כונו 'שומרי החומות'.

ר' משה אהרן בוימגרטן ייסד בחצר את בית המדרש 'אהל משה', ויהודים מהרובע היהודי שנמשכו לבית המדרש עברו גם הם להתגורר ברובע המוסלמי. בשנת תרי"ז הגיעוגם ר' משה (נובומסטה) המבורגר ומשפחתו מהונגריה, ור' משה בוימגרטן יצא לקראתו לקבל את פניו.

ר' משה המבורגר, מתלמידי ה'חתם סופר', הצטרף למתיישבים ברובע המוסלמי והפך לפעיל מרכזי וחשוב שסייע לתושבי ירושלים. כבר בשנת תרי"ח, זמן קצר לאחר בואו לירושלים, החלו השניים – ר' משה בוימגרטן ור' משה המבורגר – לפעול להקמת 'כולל שומרי החומות' שיסייע ליוצאי הונגריה בארץ ישראל.

הכולל, שהוקם בתרכ"ב וכונה גם 'כולל אונגרין', פעל בצורה מאורגנת בתחום הפרנסה, הכלכלה, הקמת בתי כנסת, מקוואות ורכישת בתי מגורים ועוד. מכיון שהחצר של פרשבורג הייתה בבעלות ערבית, הבינו אנשי כולל אונגרין שרכישת בתים וחצרות מידי הערבים תקל על מצוקת הדיור הרובצת על היהודים בירושלים.

החצר הראשונה שנרכשה (ולא זו שבה התגורר ר' משה בוימגרטן מפרשבורג), נרכשה בשנת תרכ"ז על ידי 'כולל שומרי החומות' מידי משפחת קילאדי, משפחה מוסלמית מכובדת. שטר הקניין המאושר והחתום על ידי הקאדי הועבר לידי הרוכשים רק בשנת תרל"ה והוא שמור כיום בידי הבעלים היהודים.

החצר שנרכשה הייתה גדולה, היו בה כמה בתי מגורים וכונתה 'חצר אונגרין'. מיקומה הקרוב אל מקום המקדש העמיד אותה בעדיפות עליונה מול חצרות אחרות, ועוד קודם שנרכשה התגוררו בה הרב והחוקר ר' יוסף שוורץ, וכן 'המספר' ר' שמואל לייזר גוטרמן.

באותה שנה שנרכשה החצר ייסדו בה הרב נתן יוסף גולדברגר והרב יצחק פראג, שניהם מיוצאי הונגריה, את ישיבת 'אור המאיר'. בראש הישיבה עמד הדיין הרב שלמה אהרן ורטהיימר, מחבר ספרים בכל מקצועות התורה, וראשון המפרסמים את כתבי גניזת קהיר. הלומדים בישיבה חילקו ביניהם לימוד בכל שעות היממה ב'שלושה משמורים' כדי שלימוד תורתם יגן על חומות הר הבית.

 

הקמת בית הכנסת

באביב תרנ"א הגיע הנגיד החשוב הרב יצחק צבי רטסרסדורפר (ראטצערסדארפער) לביקור בירושלים, ונכבדי העיר, בראשם רבי יוסף חיים זוננפלד, קיבלוהו בכבוד גדול.
הרב רטסרסדורפר, שהתגורר באנטוורפן שבבלגיה, העריץ מאוד את הרב זוננפלד וקרבה רבה שררה ביניהם, ולמרות שלהרב רטסרסדורפר לא היה מניע להתאכסן בבית מלון העדיף להתארח בבית הרב זוננפלד שבבתי מחסה. הרב רטסרסדורפר ראה את ביתו הצר והצנוע של הרב, והציע לבנות עבורו בית גדול שתנאי המגורים יהיו בו יותר נוחים.

לאחר שהרב זוננפלד סירב להצעה והמשיך בסירובו ולא נתרצה, הוא אחז ביד אורחו והובילו אל חלון הבית המשקיף אל פני העיר. שאל הרב זוננפלד את הרב רטסרסדורפר:

"האם המראה שהנך רואה מבעד לחלוני איננו שווה יותר מכל בית יפה ומרווח לדור בו?".

אלא שהרב רטסרסדורפר לא נחה דעתו, והמשיך בשלו לשכנע את רבו ולהביא עבורו מעט רווחה. כדי להניח את דעת אורחו, הציע הרב זוננפלד להשקיע את כספו בבנייה אחרת שתועיל לעניי ירושלים השרויים במצוקת דיור קשה.

רבי יצחק צבי רטסרסדורפר הרים את הכפפה, ייסד ותרם להקמת שכונת בתי אונגרין מחוץ לחומות. בביקורו בירושלים ראה הרב רטסרסדורפר גם את הצפיפות הרבה הקיימת בבתי הכנסת, ובאותה שנה (תרנ"א) תרם מכספו גם לכולל אונגרין כדי שיקימו בעיר העתיקה מבנה גדול ומרווח עבור שני בתי כנסת: האחד בקומה התחתונה למתפללים חסידים, והשני בקומה העליונה לקהל האשכנזים יוצאי הונגריה. המבנה הוקם ברחוב הגיא בחצר אונגרין של שומרי החומות, ושני בתי הכנסת נקראו על שם הנדבן הרב יצחק צבי רטסרסדורפר:
'בית יצחק' לקהל החסידים, ו'אהל יצחק' לקהל האשכנזים הפרושים יוצאי הונגריה.

הרב רטרסרדורפר נהג להתייעץ עם ר' נתן צבי (נטע הערש ב"ר משה) המבורגר שפעל רבות לסייע לעניי ירושלים, והכל לשם מצווה וללא שום גמול. כששב הרב רטסרסדורפר לאנטוורפן העביר את הכספים לבניית בית הכנסת בעזרתו של ר' נתן צבי המבורגר, שהוא ואחיו היו ממונים על הדואר האוסטרי, וכן היו הבעלים של 'בנק האחים המבורגר' בשוק הבאטראק. העוסקים במלאכת הקמת בית הכנסת היו הרב נתן גולדברגר והרב יצחק פראג, ממייסדי ישיבת 'אור המאיר' ששכנה בחצר עוד קודם לבניית בית הכנסת.

אולם הבנייה לא התנהלה בקצבה רצוי, משום שהכסף להוצאות הבנייה התעכב מעט, אך עיקר הבעיה הייתה נעוצה בסעיף החוק הטורקי שאסר בניית בתי כנסת חדשים בעיר העתיקה. רק בשנת תרס"ד, 13 שנים לאחרשהוחלט על בניית בית הכנסת 'אהל יצחק' (שבקומתו התחתונה בית הכנסת החסידי 'בית יצחק'), הוא עמד על תלו והיה לאחד מבתי הכנסת היפים ביותר שבין החומות. בית הכנסת 'אוהל יצחק' כונה 'די אונגערישע שוהל' – בית הכנסת של ההונגרים, ומגרעת אחת הייתה בו: שאת כיפת האבן העגולה שאמורה הייתה לכסותו החליף גג רעפים פשוט, משום שבאותה תקופה אסרו הטורקים לבנות מבנים גבוהים יותר מכיפת הסלע. בית הכנסת 'אהל יצחק' התנשא לגובה שלוש קומות. היו בו חלונות גדולים, נברשות וריהוט מסוגננים, ובקומה העליונה שכנה עזרת נשים שנבנתה כגלריה.

הקומה התחתונה נועדה לבית־כנסת חסידי וישיבת 'אור המאיר' שתלמידיה המשיכו לשקוד על תורתם ב'שלושה משמורים'. בקומה התחתונה היה מקווה ומעט בתי מגורים עבור לומדי התורה. הפעילות סביב חצר אונגרין ובית הכנסת 'אהל יצחק', וקרבתם למקום המקדש, הפכו את האזור למבוקש; ומכיון שהרובע היהודי היה צפוף, התרחב היישוב היהודי ברובע המוסלמי. בתים וחצרות נרכשו ברובע המוסלמי, הוקמו בתי־כנסת וישיבות, ובתקופת השיא התגוררו בו 5,000 יהודים.

מהווי החצר ובית הכנסת

אם לכל קהילה הווי משלה, הרי שגם לכל חצר ולכל בית כנסת הווי משלהם. החסיד הצדיק ר' שמואל הורביץ ז"ל (יליד תרס"ה) רשם את זיכרונותיו משנותשהותו עם חסידי ברסלב ביישוב הישן, וזו לשונו:

"והנה… עשינו בעבודת ה' בחודש אלול הנזכר לעיל, כי לנו ביחד בבית מדרשנו בעיר העתיקה ברחוב חברון כנזכר לעיל, והתפללנו יחד בבית המדרש האונגרי…".

בשנת תרפ"ה מנתה חסידות ברסלב בעיר העתיקה חסידים מעטים בלבד, ולא תמיד הצליחו לאסוף עשרה למניין משלהם, כפי שכתב ר' שמואל הורביץ בהמשך: "כל השבוע של ימי הסליחות אמרנו אני ורבי ישראל דב את הסליחות בבית המדרש האונגרי וגם התפללנו שמה, מפני שבבית המדרש שלנו בעיר העתיקה לא היה מנין במשך כל השבוע, חוץ מיום הראשון של הסליחות. וכן עשינו בעבודת ה'… כי בבית מדרשנו לא היה אז מנין בכל יום, רק בשבת ויום טוב.

"וגם אז סבלנו הרבה מהצימאון, כי היה אז עצירת גשמים נורא מאד", כותב הרב הורביץ, "ובסוף הקיץ שעבר כבר עמדו בשורה, בתור ארוך לזכות לקבל פח מים… ומי מאתנו יכול לבלות בכל יום כמה שעות עד שיזכה לקבל מעט מים… ועזר לנו ה' יתברך, כי בחצר הבית המדרש של האונגארים אשר בעיר העתיקה הייתה גרה שמה איזה אשה כשרה, והיתה נותנת לנו במתנה בכל יום טשייניק (קומקום) מים, ובזה החייתה אותי מאוד שלא אמות בצמא חס וחלילה… וגם בחצר בית המדרששל האונגרים היהשמה מקוה עם מים קרים, מקוה כשרה, והיינו יורדים וטובלים שמה, כי המקווה שהיתה אז במרתפי חצר הבית המדרש של רבי ניסן בק לא היו מחליפים מימיו, רק מערב שבת לערב שבת היו שואבים מעט מלמעלה מעל פני המים את הטיט הנרוק ולא יותר, מחמת חוסר ויוקר המים, והיו המים עכורים מאוד, ואנחנו עשינו בעבודתנו בחיות והתלהבות והתעוררות גדול".

ר' חיים המבורגר, נכדו של ר' משה המבורגר מיוצאי הונגריה, רשם גם הוא זיכרונות מבני היישוב הישן, ושני אירועים שאירעו בתרמ"ד מתוארים בלשונו זו:

"היהודים ההונגרים שעלו לארץ היו רובם מהונגריה העילית – אוברלנד, מתנגדים קיצוניים לחסידים ולמתפללי נוסח ספרד.

בבית־כנסת ההונגרים בעיר העתיקה של מתפללי נוסח אשכנז היו הרבה קנאים מדקדקים שלא תתערב בתפילתם, הנכנסת לשער השמים שלהם, שום אות של מתפללי נוסח ספרד, שיש להם משלהם. בין הקנאים היה איש אחד בשם רבי י. ב. איש קטן קומה ושתקן. אירע יום אחד בזמן תפילת מנחה, עבר דרך בית הכנסת רבי יעקב דוד שפקטר (אחי הרב יצחק אלחנן שפקטר מקובנה) שהיה דר בבתי מחסה וחשש שמא עד שיגיע לביתו ולבית הכנסת יעבור זמן מנחה. נכנס לבית הכנסת ההונגרי להתפלל בציבור.

הוא היה ממתפללי נוסח חב"ד, שאומרים בקדיש 'ויצמח פורקניה וכו" אחר אמירת עלינו. רבי יעקב דוד זה, שהיה לו חיוב לומר קדיש יתום, אמר קדיש ואמר 'ויצמח פורקניה'. התעוררה שיחה בין המתפללים האיך העז לחלל קדושת בית הכנסת לומר בנוסח ספרד. עד שקם רבי י. ב. ממקומו וניגש לרבי יעקב דוד ואחז אותו תחת אצילי ידיו אף שרבי יעקב דוד היה איש גבוה מאוד – והוציא אותו מחוץ לפתח בית הכנסת. ואמר לו: 'אצלנו האשכנזים אין אומרים 'ויצמח' ואין מתפללים נוסח ספרד. וסגר את הדלת אחריו".

ועוד בלשונו של ר' חיים המבורגר: "בחצר של כולל הונגריה שבעיר העתיקה היה חדר גדול שלא היה לו חלון קטן, שנשקף לבית הכנסת של מתפללי נוסח אשכנז. לפיכך היה החדר חשוך ולא היה בו שום תועלת להשתמש בו. נמלכו הציבור, מתפללי שני בתי הכנסיות, לעשותו לבית טבילה – מקווה – ולהעמיד בו דוד של נחושת לחמם בו את המים… החלון שהיה נשקף לבית הכנסת סתמו באבנים וטיח… ופתחו חלון למעלה מפתח החדר שייכנס אור. בנו את המקווה והכל היה בסדר. אחר כך כשהציבור באו להתפלל בבית הכנסת, ראו שאבנים קטנות נזרקות לבית הכנסת דרך הפתח ולא נראה מי הוא הזורק. לא השגיחו על זה. התחילו ליפול אבנים מן התקרה בשעת קריאת התורה, ועל ה'עמוד' בשעה שהעובר לפני התיבה התפלל, אף שהתקרה היתה שלמה והטיח שלם והסיד לא נתקלקל. אמרו: 'אלו האבנים זורקים השדים, משום שעברו על צוואת ר' יהודה החסיד שלא לסתום פתח או חלון לגמרי, שהשדים אין להם מקום להיכנס ולצאת. ובפרט בית טבילה שאין בו מזוזה, ישכנו שם השדים בלילות'… עשו נקבים קטנים מפולשים בחלון הסתום ונפסקה זריקת האבנים". הרב מנחם פרושז"ל סיפר על ימי צעירותו בהם התפלל בלילות שבת בבית הכנסת 'אהל יצחק', ועל פיוטי ה'לכה דודי' והריקודים בלילות שבת שם. הרב דוד גרוסמן סיפר על סבא שלו, וכן סבא רבא שלו שהיו ממתפללי בית הכנסת 'אהל יצחק'.

מדוע נעזב בית הכנסת?

פרעות הערבים גרמו ליהודים לנטוש את הרובע המוסלמי. בפרעות תרפ"א אולצו תלמידי ישיבת 'אור המאיר' לעבור מהרובע המוסלמי לבתי אונגרין הסמוכה למאה שערים. גם הבריטים נתנו ידם לעזיבת יהודים את הרובע המוסלמי, משום שסברו שהפרדה  בין הערבים לשכניהם היהודים תביא לרגיעה. היהודים שבו לרובע המוסלמי, ושוב נמלטו ועזבו אותו לצמיתות בפרעות תרפ"ט ובפרעות תרצ"ו-תרצ"ט, כאשר ארון הקודש של בית הכנסת 'אהל יצחק' הועבר גם הוא למאה שערים. לאחר שחצר כולל אונגרין ננטש ובית הכנסת 'אהל יצחק' עמד בשיממונו, הושכרה החצר לדיירים ערבים ששילמו דמי שכירות לכולל אונגרין עד שנת תש"ח. בשנת תש"ח, כאשר ירושלים העתיקה נשלטה בידי ירדן, הפסיקו הערבים לשלם. דבריו של ר' שמואל הורביץ יכולים להוות סיכום לעברו של בית הכנסת: "ועכשיו בעונותינו הרבים, נעשה חרב ונחרב לגמרי כל החצר עם הבתי מדרשים האונגרים הנזכר לעיל, שהיו שמה בית המדרש של חסידים ובית המדרש של פרושים, ולכל בית המדרש היה גם עזרת נשים, והיה בהם רעש גדול מלמוד ותפלה תמיד כמו במאה שערים בשטיבלעך, כי היו לומדים שם מחצות לילה, ומתפללים בו כמה מנינים בזה אחר זה, וגם מקווה היה שם בחצר, והיה ממש יופי והדר לראותם. ועכשיו בעונותינו הרבים החצר חרבה לגמרי, וזה כבר כמה שנים שגרים בהם ערבים, ועקרו את הבתי מדרשים עד היסוד, ועקרו והרסו את הרצפה והתקרה והדלתות והחלונות, וגם עושים שם מה שעושים, ה' יתברך ינקם בהם". צילומי אוויר שנעשו בשנת תש"ח לאחר גירוש היהודים מהרובע מתעדים את 'אהל יצחק' עומד עדיין שלם. מאוחר יותר נבזז בית הכנסת, הושחת והופצץ בידי הלגיון הירדני. בשנת תשכ"ז, לאחר מלחמת ששת הימים צולם בית הכנסת 'אהל יצחק' שהיה מחוסר גג ושרידי קירותיו עמדו בעלבונם כמטים ליפול.

'ידידי אוורסט האמריקאים' בהנהלתו של ארווין מוסקוביץ. העמותה ביקשה לרכוש מידי כולל אונגרין – שומרי החומות, את החצר ההונגרית שבה חורבות בית הכנסת 'אהל יצחק', אולם הכולל לא שש למכור את הנכס. בסופו של משא ומתן שוכנעה הנהלת הכולל שאם בית הכנסת עומד בחורבנו ללא שום תועלת עדיף להעבירו לידי עמותת 'ידידי אוורסט האמריקאים'. עם זאת, הנהלת הכולל דרשה שבחוזה הרכישה יירשם כי הנכס יושב לכולל עם ביאת המשיח. בית המשפט בארץ סירב לאשר חוזה בניסוח וזה, בטענה שהניסוח איננו מעוגן משפטית. ארווין מוסקוביץ לא ויתר על הרכישה ופנה יחד עם נציג כולל שומרי החומות לבית משפט בארצות הברית שלא התנגד לניסוח שבו נשמע קולו של משיח… החוזה בין שני הצדדים נחתם על פי חוק בשנת תשנ"ג בבית המשפט האמריקאי, מבלי לוותר על הסעיף המחייב להחזיר את הנכס לבעליו עם בואו של גואל צדק. לאחר שהבניין נמכר בנתה הנהלת 'כולל שומרי החומות' בית כנסת חדש בשכונת רמת שלמה, ושמו 'אהל יצחק צבי' על שם ר' יצחק צבי רטסרסדורפר שהיה היוזם והתורם לבניית בית הכסת 'אהל יצחק' הראשון בעיר העתיקה.

 

מעפר יקום

לאחר רכישת הנכס החלו ד"ר ארווין מוסקוביץ ורעייתו צ'רנה לפעול לשחזור בית הכנסת 'אהל יצחק'. לשם כך הופעלו אמצעי צילום פנים וחוץ של הבניין המקורי, וצורפו מסמכים ושרטוטים ישנים עם פירוט המבנה.

ריהוט וחפצים שונים שהועברו מבית הכנסת 'אהל יצחק' בעיר העתיקה אל מאה שערים והיו משך השנים בידי הנהלת כולל שומרי החומות, הועברו לידי המומחים לשחזור, וכך שוחזרו בדיוק רב החלונות, הספסלים, הנברשות המסוגננות, ארון הקודש, הבימה והמעקה המעוצב סביבה – וכולם כמו חזרו לחיים חדשים. השחזור שהתנהל במשך יותר מעשר שנים הצליח להשאיר במקומם את שרידי הקירות שלא נהרסו בידי הירדנים.

השינוי היחיד בשחזור הוא הכיפה המפוארת שמחליפה את גג הרעפים שהיה בעבר מעל בית הכנסת עד שנחרב. הכיפה החדשה נבנתה כפישנראתה בתכנית הבנייה המקורית בתרס"ד, אלא שהיא לא מומשה אז בגלל החוק הטורקי. בשנת תשס"ח הושלם השחזור ובית הכנסת 'אהל יצחק' הועבר לניהולה של 'הקרן למורשת הכותל המערבי'.

מאז פתוח בית הכנסת לציבור, מתקיימות בו תפילות, ומדי יום יושבים בו יהודים השוקדים על לימוד התורה. במקביל לשחזור בית הכנסת ערכה רשות העתיקות חפירות ארכיאולוגיות מתחת למתחמו, כאשר עמותת 'ידידי אוורסט האמריקאים' מממנת גם את עלות החפירות, ומתאמת עמה את פעילות שחזור בית הכנסת.

בקומת הכניסה לבית הכנסת 'אהל יצחק' נפרץ פתח ונבנו מדרגות המובילות אל מעברים תת־קרקעיים המתחברים אל מנהרות הכותל. העדויות המוקדמות ביותר שנמצאו בחפירות מתחת למתחם בית הכנסת ובהמשכו הינן מימי בית המקדש הראשון, וכן התגלו שרידים רבים מתקופות שונות. החפירות עדיין נמשכות, ועם השלמתן יחובר אתר החפירות התת־קרקעי אל אתר בית הכנסת באמצעות מעלית.

היהודים אינם רוצים לכבוש את הר הבית

מאז שנת תשס"ד, משהחלו החפירות מתחת לאתר בית הכנסת, מעלים המוסלמים טענות שקריות שמדינת ישראל מסתירה קיום חפירות מתחת למסגד אל אקצא, כשכל מטרתן להקים את בית המקדש השלישי בהר הבית… בשנת תשס"ח הציג השייח' ראיד סלאח, ראש התנועה האסלאמית בישראל, צילומים המראים שהיהודים ב'אהל יצחק' הניחו פח אשפה בגומחה שבה התפללו המוסלמים בתקופה המוסלמית.

תמונה שקרית אחרת שהציגו הערבים מראה ציור התלוי כביכול בבית הכנסת, ובציור חייל יהודי יורה לתוך בית מוסלמי… אל טענות השייח' מצטרפים דברי הסתה מפי ראשי מוסלמים נוספים הטוענים שהיהודים חותרים לפגוע בהר הבית.

טענות אלו אינן חדשות, למרות שהן הוכחשו בידי גורמים מוסמכים. מחאות הערבים נגד החפירות אינן מציאות חדשה, והן הושמעו גם בשנת תרס"ח-תרע"א כלפי משלחת ארכיאולוגית מבריטניה שחפרה בירושלים. בשמועה שהפיצו אז הערבים נאמר שהמשלחת חופרת וחודרת דרך מנהרות סודיות אל חדרים נסתרים מתחת להר הבית, ומוציאה משם אוצרות של המוסלמים.

בשעה שנחנך בית הכנסת 'אהל יצחק' המחודש הצהיר הרב רבינוביץ': "בית כנסת זה אינו מתקרב למתחם הר הבית, בראש ובראשונה כי ההלכה היהודית אוסרת עלינו לעלות להר הבית בעת הזו שאין בכוחנו להיטהר. כל טענה שכביכול בית כנסת זה נושק להר הבית או במתחמו הוא שקר ועיוות בצורה קיצונית ביותר. לא ייתכן שאנשי דת יעזו להוציא לעז ושקר בראש כל חוצות ואין פוצה פה ומצפצף…". כבר כעת מתאפשרת יציאה מאתר החפירות, שתחילתו

 

מתחת לבית הכנסת 'אהל יצחק', אל רחבת הכותל המערבי, וכל מי שמבקר באתר יכול להיווכח שהאתר רחוק מהר הבית, ונמצא מתחת לרובע המוסלמי בכיוון הנגדי לכותל המערבי, בקצה הרחבה ורחוק מהכותל המערבי.

 

המאמר עלה בעיתון המבשר בתאריך י"ג בתמוז תשפ"ב 

מקורות: פ. גרייבסקי. ר' חיים המבורגר. 'אור הצפון' – ר' משה אהרון רינגל. ותודה ל'קרן למורשת הכותל המערבי' על הסיעו הנדיב

כתיבה: חווה בורשטין

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

לתרומה

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת כי תשא

ירושלים
כניסה:
16:57
יציאה:
18:14
תל אביב
כניסה:
17:20
יציאה:
18:16
חיפה
כניסה:
17:07
יציאה:
18:15
באר שבע
כניסה:
17:21
יציאה:
18:16

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב במרחשון ה׳תשפ״ג
נובמבר 6, 2022
בואו להיות בין הראשונים לחוות מסע מרגש מהעבר אל העתיד, ולנווט את דרככם חזרה לירושלים!
כ״ח בתשרי ה׳תשפ״ג
אוקטובר 23, 2022
הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם לחוויה חדשנית ייחודית ומרתקת – ביקור וירטואלי בבית המקדש השני. אתם מוזמנים להצטרף
י״א באייר ה׳תשפ״ב
מאי 12, 2022
במשך חודשים, פעלו המהנדסים והקבלנים לבסס מחדש את קירוי המנהרה, עד שבימים אלו הושלמה המלאכה.
כ״ג בניסן ה׳תשפ״ב
אפריל 24, 2022
סיפורו של הגשר הוא גם סיפור פארה וחורבנה של ירושלים כולה. אמת המים שעל הגשר היא פלא הנדסי. כדי
ט״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 25, 2024
הבוקר (א) ברחבת הכותל המערבי עבודת תחזוקה של משטרת ישראל בתיאום הקרן למורשת הכותל המערבי לטובת בטיחות ובטחון המתפללים.
י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 22, 2024
"הכותל הוא המקום הכי מתאים להודות על החיים" כך הגיבו הפצועים שנפגעו בלחימה בעזה בביקור מיוחד
ג׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 12, 2024
הלוחמים הגיעו ליום חינוך ומסורת, והפוגה בכותל המערבי, בכדי לשאוב כוחות מהשורשים והמקורות של העם היהודי, ולהתרענן להמשך הלחימה.
ה׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 14, 2024
היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון, אשר עובדים סביב השעון מאז תחילת המלחמה בהנצחה, קבורה ואזכרה לכל חללי צה"ל
כ״א באדר ה׳תשפ״ג
מרץ 14, 2023
להלן הסדרתי התנועה לרגל מרתון ירושלים שהתקיים בתאריך 17/03/2023 יום שישי
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ג
יולי 4, 2023
הקרן למורשת הכותל המערבי בשיתוף עיריית ראשון לציון חגגו בר ובת מצוה מאוחרת לניצולי שואה בכותל המערבי
ח׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 25, 2023
  "אנו קוראים לציבור לבוא ולהקדים את הגעתו לאמירת סליחות במהלך חודש אלול כולו, ולא רק בימי הסליחות האחרונים
כ״ט בסיון ה׳תשפ״ג
יוני 18, 2023
השחקנים הניחו תפילין ונשאו תפילה מרגשת להצלחת המשחק מחר, ולאחר מכן ערכו סיור במסלול החדש במנהרות הכותל.
י״ב באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 21, 2024
הטקס התקיים בתאריך יום ד 21/02/2024 18:00-20:00‎
י״ב באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 21, 2024
מידע למגישים מועמדות לקורס ההכשרה להדרכת סיורים ותכניות חינוכיות- אביב תשפ"ד
י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 20, 2024
טקס השבעת למשמר הגבול תתקיים בתאריך יום ג 20/02/2024 מהשעה 18:00 עד השעה 20:00 ‎
י׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 19, 2024
בין פרטי בגדיו של הכוהן הגדול, ישנן מספר אבנים יקרות המשובצות בבגדים. על חזהו של הכוהן מונח ה'חושן', מדוע
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

חדש – מסלול הגשר הגדול

חדש – מרכז שרשרת הדורות

מבט אל העבר

המסע לירושלים

מנהרות הכותל – מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)