רקע היסטורי
תנופת ההתיישבות היהודית בירושלים במאה ה-19 הרחיבה את ריכוזי האוכלוסייה אל מחוץ לגבולות הרובע היהודי. המתיישבים קנו אדמות בעיקר בשטחי הרובע המוסלמי של היום והקימו בהן חצרות לעדותיהם. אחד האזורים המבוקשים ביותר הוא ׳רובע חברון׳ – אזור קרוב לכותל ולהר הבית אשר בתקופת השיא גרו בו 5,000 יהודים מקהילות שונות.
על רקע זה, בשנת 1867, רוכשת קהילת ׳שומרי החומות׳ חצר גדולה בקצה הרובע. הקהילה שחבריה יוצאי הונגריה ומייסדיה הרב נתן יוסף גאלדבערגער והרב יצחק פראג, תלמידיו של החתם סופר, הייתה מאורגנת כמו קהילות אשכנזיות אחרות בצורה של ‘כולל’ – התאגדות כלכלית של חברי הקהילה שמתארגנים לקנות חצרות ודירות ולבנות מוסדות כמו בתי כנסת, מקוואות ובתי מדרש.
“זכינו ורכשנו חצר גדולה ורחבה לחזקת הכולל סמוך למקום המקדש, בין שני השערים להר הבית שער החנויות ושער השלשלת, פחות משמונים מטר מחומת הר הבית…” (אהרון ביר, הישוב היהודי בין החומות, 1993).
הרעיון להקים בחצר בית כנסת עולה לראשונה ב-1891, בעקבות ביקורו של הרב יצחק רטסדורפר, מראשי חסידות בעלז, בארץ ישראל. במהלך ביקורו בירושלים, הוא מבקר בחצר ומביע משאלה כי יוקם בה בית כנסת. ‘כולל שומרי החומות’ מתגייס למשימה ומחליט כי בית הכנסת ייקרא ‘אוהל יצחק’ על שמו של רטסדורפר. הבניה מתחילה אך בגלל איסורים של החוק העות׳ומאני ובשל קשיים כלכליים של הכולל, היא נמשכת שנים ארוכות.
בשנת 1904 הושלמה בניית בית הכנסת אוהל יצחק. הוא היה אחד מבתי הכנסת המפוארים ביותר בעיר העתיקה והתנשא לגובה של שתי קומות כאשר בקומה התחתונה דירות לאברכים, מקווה ששימש את תושבי הרובע ובית מדרש ‘אור המאיר’ אשר פעל 24 שעות ביממה על מנת לשמור על חומות הר הבית באמצעות לימוד תורה. מספרים שלא נבנה גג וכיפה לבית הכנסת כפי שהיה מקובל באותה תקופה מחשש שהמוסלמים ירגישו שהגג גבוה מכיפת הסלע בהר הבית ויהרסו אותו. בעקבות זאת נאלצו לבנות את בית הכנסת עם גג רעפים פשוט.
פרעות שנת תרפ”א (1921) אילצו את תלמידי ישיבת אור המאיר לעזוב את המקום ולהתיישב בבתי האונגרין הסמוך לשכונת מאה שערים שבירושלים החדשה. הם חוזרים למקום לאחר מספר שנים אך נאלצים לעזוב בשנית בפרעות תרצ”ו-תרצ”ט (1936-1939), הפעם לצמיתות. הדירות הושכרו לערבים שהתגוררו במקום עד 1948 ובמלחמת העצמאות נחרב בית הכנסת על ידי הלגיון הירדני, יחד עם כל בתי הכנסת המפוארים ברובע היהודי.
שיחזור וחידוש בית הכנסת
עם שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים הוחזרה הבעלות על אוהל יצחק לידי הקהילה ההונגרית. בית הכנסת היה במצב של חורבן כללי אך לקהילה לא היו האמצעים הדרושים לשקמו. בקומת הקרקע נפתחה חנות לספרי קודש ׳ראשון לציון העתיקה׳, החנות הראשונה בבעלות יהודית בעיר העתיקה מאז מלחמת העצמאות.
בשנת 2008 עוברת החזקה על המבנה לידי הקרן למורשת הכותל המערבי אשר מתחילה בחפירות ארכיאולוגיות ובבניה מחדש של בית הכנסת.
ב-2008 הושלם שיחזור בית הכנסת, שחזור המשקף במדויק את בית הכנסת שהוחרב ב-1948 ואף ניתן לראות את הפינה הצפון מזרחית המקורית של המבנה. רק גג הבניין שונה וניבנה על פי התוכנית המקורית, עם כיפה בראשו. בית הכנסת פתוח למתפללים ומבקרים המסיירים באתרי הקרן למורשת הכותל המערבי. בביקור לא כדאי לפספס את תמונות בית הכנסת משנות השלושים, הנמצאים במבואת הכניסה.
הקרן למורשת הכותל המערבי מודה למשפחת פאליק ממיאמי ופנמה אשר תרמו לבית כנסת אוהל יצחק ספר תורה מהודר לזכות הוריהם ר’ חיים (פמה) ונילי פאליק לאורך ימים ושנים טובות.
.jpg)
