סיפורו של בית כנסת אוהל יצחק

ברחוב הגיא, במרחק כ-50 מטרים מרחבת הכותל המערבי, בגבול הדרומי של הרובע המוסלמי, נמצא בית הכנסת אוהל יצחק. בית הכנסת אוהל יצחק הינו שחזור מדויק של בית הכנסת המקורי, שהוקם לראשונה ב-1904 על ידי ׳קהילת שומרי החומות׳ של יוצאי הונגריה. בית הכנסת חווה לא מעט קשיים, ננטש בפרעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-1939) והוחרב במהלך מלחמת העצמאות ב-1948 כחלק מהרס שיטתי של רוב בתי הכנסת בעיר העתיקה על ידי הצבא הירדני. בית הכנסת נבנה מחדש ב-2008 על ידי הקרן למורשת הכותל המערבי ומשמש כיום לתפילה בימי קודש וחול.
ohel itzhak

רקע היסטורי

תנופת ההתיישבות היהודית בירושלים במאה ה-19 הרחיבה את ריכוזי האוכלוסייה אל מחוץ לגבולות הרובע היהודי. המתיישבים קנו אדמות בעיקר בשטחי הרובע המוסלמי של היום והקימו בהן חצרות לעדותיהם. אחד האזורים המבוקשים ביותר הוא ׳רובע חברון׳ – אזור קרוב לכותל ולהר הבית אשר בתקופת השיא גרו בו 5,000 יהודים מקהילות שונות.
על רקע זה, בשנת 1867, רוכשת קהילת ׳שומרי החומות׳ חצר גדולה בקצה הרובע. הקהילה שחבריה יוצאי הונגריה ומייסדיה הרב נתן יוסף גאלדבערגער והרב יצחק פראג, תלמידיו של החתם סופר, הייתה מאורגנת כמו קהילות אשכנזיות אחרות בצורה של 'כולל' – התאגדות כלכלית של חברי הקהילה שמתארגנים לקנות חצרות ודירות ולבנות מוסדות כמו בתי כנסת, מקוואות ובתי מדרש.
"זכינו ורכשנו חצר גדולה ורחבה לחזקת הכולל סמוך למקום המקדש, בין שני השערים להר הבית שער החנויות ושער השלשלת, פחות משמונים מטר מחומת הר הבית…" (אהרון ביר, הישוב היהודי בין החומות, 1993).
הרעיון להקים בחצר בית כנסת עולה לראשונה ב-1891, בעקבות ביקורו של הרב יצחק רטסדורפר, מראשי חסידות בעלז, בארץ ישראל. במהלך ביקורו בירושלים, הוא מבקר בחצר ומביע משאלה כי יוקם בה בית כנסת. 'כולל שומרי החומות' מתגייס למשימה ומחליט כי בית הכנסת ייקרא 'אוהל יצחק' על שמו של רטסדורפר. הבניה מתחילה אך בגלל איסורים של החוק העות׳ומאני ובשל קשיים כלכליים של הכולל, היא נמשכת שנים ארוכות.
בשנת 1904 הושלמה בניית בית הכנסת אוהל יצחק. הוא היה אחד מבתי הכנסת המפוארים ביותר בעיר העתיקה והתנשא לגובה של שתי קומות כאשר בקומה התחתונה דירות לאברכים, מקווה ששימש את תושבי הרובע ובית מדרש 'אור המאיר' אשר פעל 24 שעות ביממה על מנת לשמור על חומות הר הבית באמצעות לימוד תורה. מספרים שלא נבנה גג וכיפה לבית הכנסת כפי שהיה מקובל באותה תקופה מחשש שהמוסלמים ירגישו שהגג גבוה מכיפת הסלע בהר הבית ויהרסו אותו. בעקבות זאת נאלצו לבנות את בית הכנסת עם גג רעפים פשוט.
פרעות שנת תרפ"א (1921) אילצו את תלמידי ישיבת אור המאיר לעזוב את המקום ולהתיישב בבתי האונגרין הסמוך לשכונת מאה שערים שבירושלים החדשה. הם חוזרים למקום לאחר מספר שנים אך נאלצים לעזוב בשנית בפרעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-1939), הפעם לצמיתות. הדירות הושכרו לערבים שהתגוררו במקום עד 1948 ובמלחמת העצמאות נחרב בית הכנסת על ידי הלגיון הירדני, יחד עם כל בתי הכנסת המפוארים ברובע היהודי.

שיחזור וחידוש בית הכנסת

עם שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים הוחזרה הבעלות על אוהל יצחק לידי הקהילה ההונגרית. בית הכנסת היה במצב של חורבן כללי אך לקהילה לא היו האמצעים הדרושים לשקמו. בקומת הקרקע נפתחה חנות לספרי קודש ׳ראשון לציון העתיקה׳, החנות הראשונה בבעלות יהודית בעיר העתיקה מאז מלחמת העצמאות.
בשנת 2008 עוברת החזקה על המבנה לידי הקרן למורשת הכותל המערבי אשר מתחילה בחפירות ארכיאולוגיות ובבניה מחדש של בית הכנסת.
ב-2008 הושלם שיחזור בית הכנסת, שחזור המשקף במדויק את בית הכנסת שהוחרב ב-1948 ואף ניתן לראות את הפינה הצפון מזרחית המקורית של המבנה. רק גג הבניין שונה וניבנה על פי התוכנית המקורית, עם כיפה בראשו. בית הכנסת פתוח למתפללים ומבקרים המסיירים באתרי הקרן למורשת הכותל המערבי. בביקור לא כדאי לפספס את תמונות בית הכנסת משנות השלושים, הנמצאים במבואת הכניסה.
הקרן למורשת הכותל המערבי מודה למשפחת פאליק ממיאמי ופנמה אשר תרמו לבית כנסת אוהל יצחק ספר תורה מהודר לזכות הוריהם ר' חיים (פמה) ונילי פאליק לאורך ימים ושנים טובות.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת שמיני

ירושלים
כניסה:
18:35
יציאה:
19:54
תל אביב
כניסה:
18:59
יציאה:
19:56
חיפה
כניסה:
18:47
יציאה:
19:57
באר שבע
כניסה:
18:58
יציאה:
19:55

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב במרחשון ה׳תשפ״ג
נובמבר 6, 2022
בואו להיות בין הראשונים לחוות מסע מרגש מהעבר אל העתיד, ולנווט את דרככם חזרה לירושלים!
י״ב במרחשון ה׳תשפ״ג
נובמבר 6, 2022
אין כמו ירושלים לחוש בה חורבן ובנייה. ויעידו החפירות שאינן נגמרות, איסוף הממצאים, כיסוי הבורות והתעלות, ושוב בנייה מעליהם.
כ״ח בתשרי ה׳תשפ״ג
אוקטובר 23, 2022
הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם לחוויה חדשנית ייחודית ומרתקת – ביקור וירטואלי בבית המקדש השני. אתם מוזמנים להצטרף
י״א באייר ה׳תשפ״ב
מאי 12, 2022
במשך חודשים, פעלו המהנדסים והקבלנים לבסס מחדש את קירוי המנהרה, עד שבימים אלו הושלמה המלאכה.
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
מאי 7, 2024
נלחם בכפר עזה בקרב נועז מול מחבלים במשך מספר שעות והציל חיים רבים, לצערינו יוסף נהרג בשכונת הצעירים בכפר
י״ב בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 14, 2024
לקראת חג הסוכות תשפ"ה (2024), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
ז׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 10, 2024
את הבדיקה עורך צוות בודקים בראשות מהנדסים, בפיקוחו ההלכתי של רב הכותל המערבי ובשיתוף רשות העתיקות.
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
רבבות משתתפים לאורך הערב בעצרת התפילה לרגל יום ירושלים ה-57 ברחבת הכותל המערבי. במהלך היום רבבות פקדו את רחבת
כ״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
אוגוסט 4, 2024
המונים במנין המרכזי של תפילת יום כיפור קטן המתקיימת מידי ערב ראש חודש בכותל המערבי. מאז שעות הצהריים המוקדמות,
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
סיפורו המרגש של לירון, על גבורתו הצנועה, שנבעה מנתינה ואהבת החיים, מוכיח שאפשר לבחור באור על פני החושך גם
כ׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 18, 2025
שגריר ארה"ב בישראל הנכנס, מר מייק האקבי, פתח את שליחותו הדיפלומטית בביקור מרגש ותפילה בכותל המערבי
י״ז בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 15, 2025
בהשתתפות משפחות החטופים: מעל 50 אלף איש השתתפו הבוקר במעמד ברכת הכהנים הראשון
י״ז בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 15, 2025
בין עוצמתה המתנשאת של מצרים לענוותה הנשגבת של ארץ ישראל — סיפור יציאת מצרים הוא מסע מהכוחי ועוצם ידי
ט״ז בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 14, 2025
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .