חג של שמחה וביטחון

סוכות תש"פ

הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

חג הסוכות שאנו עומדים בפתחו, הוא חג בעל אופי ייחודי, חג שבו אנו יוצאים אל הטבע ומבלים שבעה ימים בתוך סוכה מחוץ לבית

סוכות בכותל

(לפני שמתחילים לאכול בסוכה את סעודת החג, מברכים ברכה מיוחדת: "ברוך אתה ה' א-לוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה"). מצוה נוספת הייחודית לשבעת ימי החג היא "ארבעה מינים" ? אתרוג, לולב, הדס וערבה, שאנו נוטלים מדי יום בשעת התפילה או לאחריה. מלבד כל אלו, קיימת בחג הסוכות מצווה מעניינת ומפתיעה:

"חג הסוכות תעשה לך… ושמחת בחגך ? אתה ובנך ובתך, ועבדך ואמתך, והלוי, והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך… והיית אך שמח!"

(דברים טז, יג-טו)

מצוה מפורשת בתורה לשמוח בימי החג. בזמן שבית המקדש עמד על תילו בהר הבית, התקיימה המצווה בירושלים, כלשון הפסוק: "שבעת ימים תחוג לה' א-לוהיך במקום אשר יבחר". בכל לילה מלילות חג הסוכות, הייתה נערכת בבית המקדש ? מקום בעל אופי מאופק וסולידי בדרך כלל ? חגיגת "שמחת בית השואבה", ובה היו גדולי החכמים והכוהנים רוקדים ומנגנים ואף מבצעים פעלולים שונים בכדי להרבות את השמחה. "מי שלא ראה שמחת בית השואבה", אמרו חכמים, "לא ראה שמחה מימיו" (מסכת סוכה, פרק ה משנה א).

ואילו בתקופות שבית המקדש איננו עומד על תילו מתקיימת מצוות השמחה במגוון דרכים: אנו יושבים בסוכות מקושטות, נפגשים עם חברים, ידידים וקרובי משפחה, מפגש המלווה בדרך כלל בלגימת "לחיים"… כמו כן, נפוץ המנהג בקהילות רבות לערוך "זכר לשמחת בית השואבה" שהתקיימה בבית המקדש, ולצאת בריקוד לצלילי מוסיקה משמחת.

השמחה נובעת משום שבחג הסוכות אנו מבטאים את ההישענות שלנו על טובו של א-לוהים. באופן סמלי, אנו יוצאים מהבתים הקבועים, המגוננים והבטוחים, ועוברים אל הסוכה ? דירת ארעי ? שתקרתה העשויה מענפים ועלים אינה מגינה מפני הגשם והקור. בכך אנו יוצרים מצב מלאכותי, אך כזה המבטא הלך-נפש פנימי ואמיתי, של ביטחון בבורא העולם.

בתפילת ה'הלל' הנאמרת לאחר תפילת שחרית, בכל בוקר מימי חג הסוכות, אנו אומרים:

"מי כה' א-לוהינו המגביהי לשבת, המשפילי לראות בשמים ובארץ" ? א-לוהים הנשגב, הטרסצנדנטי, שכלשון הרמב"ם "לא ישיגוהו משיגי הגוף"  במה הוא עוסק? מה מעניין אותו? מה חשוב לו? "מקימי מעפר דל, מאשפות ירים אביון".

זה מה שחשוב לא-לוהים, להושיט יד אל ערימת האשפה ולחלץ ממנה את האומלל. זה גם מה שהוא מצפה מאיתנו.

הפסוק הבא מהווה את אחד משיאי ה'הלל': "אבן מאסו הבונים ? הייתה לראש פינה!". המשורר משתמש במשל מעולם הבנייה. כאשר הבונים בוחנים את האבנים עבור הבניין העתיד להיבנות, יש אבנים יפות ומסותתות שהם נוטלים כדי להשתמש בהן, אבנים אחרות מונחות בצד לשימוש במידת הצורך. אך יש אבן שהיא כה מכוערת, שהבונים מואסים בה ומשליכים אותה לאשפה. והנה, לפתע מתברר כי אבן זו אינה מכוערת כלל. להיפך, היא מוצגת בזווית הבניין, במקום הבולט ביותר. הבונים לא ידעו לזהות את יופייה והשליכו אותה, אך היה מי שזיהה מתחת שכבות הלכלוך והכיעור את היופי המיוחד של האבן.

הנמשל הוא, כמובן, עם ישראל. שנים רבות כל כך נמשל עמנו לאבן מאוסה שאין בה כל חפץ. עם נרדף, מבוזה ומושמץ, עם שהואשם בהפצת מגיפות ובעלילות דם מזוויעות. האם לעם הזה היה סיכוי לשרוד? האם מישהו במהלך ההיסטוריה היה מוכן להבטיח שהעם הזה יחזור וימלא ביום מן הימים את ייעודו לשמש סמל ומופת לחכמה ומוסר? איך כיום אנו מצליחים לחוש ביטחון מלא בקיומה של ההבטחה האלוהית, שאבן מאוסה זו תהיה ל"ראש פינה"?

על כך משיב הפסוק: "מאת ה' הייתה זאת! היא נפלאת בעינינו!" ? אין כאן מקום לטפיחה על השכם. עם ישראל שורד ואף משגשג אך ורק בזכות ההשגחה העליונה שייעדה לו תפקיד רוחני. בחג הסוכות אנו שבים ומצהירים, במילים ובמעשים, כי הבסיס היציב שלנו כעם, כקהילות וכיחידים, הוא מה שאמרנו לפני ימים ספורים, בתפילת יום כיפור: "כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים, ועל צידקותיך אנו נשענים".

הסוכה מכונה בספר הזוהר "צילא דמהימנותא" ? צל האמונה. כאשר אנו מסתופפים בצל הסוכה, אנו רוכשים קניין נצחי של אמונה וביטחון בא-לוהים, שיש בהם כדי לרומם את האדם אל מחוזות נפשיים של שלווה ושמחה, ומכאן מקור השמחה של חג הסוכות.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
סיפורו המרגש של לירון, על גבורתו הצנועה, שנבעה מנתינה ואהבת החיים, מוכיח שאפשר לבחור באור על פני החושך גם
י״ב בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 18, 2024
הבוקר, עלו לירושלים 'נציגי' ילדי אשקלון מתוך 29 בתי ספר מאשקלון, כשהם מביאים איתם את פתקי התפילה בקופסאות מיוחדות
א׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 11, 2024
השחקן היהודי איאן זירינג בביקור בכותל המערבי ובמסלול החדש במנהרות הכותל, במסגרת ביקור סולידריות בישראל.
ח׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 17, 2024
"כל יהודי שגר בארץ שלי, בארה"ב, חייב לבא לפה" צפו והקשיבו למסר של מייקל רפפורט שהגיע במסגרת ביקור סולידריות
כ״ט באלול ה׳תשפ״ג
ספטמבר 15, 2023
רבבות השתתפו הלילה במעמד הסליחות של ערב ראש השנה בכותל המערבי
כ״ח באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 15, 2023
השבעת בא"ח צנחנים בתאריך 07/02/2024 בין השעות  18:30 עד לשעה 20:00
י׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 22, 2023
עם ישראל נדרש אז לתעצומות נפש אדירות. למרות הבכי וההספד על נהרות בבל – זכרנו את ציון, את מקור
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
האדם ביסודו הוא בן אלמוות. המוות הוא תקלה. תקלה שאין דרך לברוח ממנה, אך גם לא נכון להשלים עימה.
כ״ו בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 2, 2024
הבעיה במחלוקת אינה בכך שאנשים שונים מחזיקים בדעות ובגישות שונות. זה דווקא טבעי ומבורך. הבעיה במחלוקת היא מה אני
י״ח בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 24, 2024
נעשה כאן מבחן למשה – האם הוא מנהיג שמתמסר אל העם ורוצה בטובתו, או שהוא מעדיף את טובת עצמו.
No more articles to load

סיורים בירושלים