בית הדין ובית המקדש

פרשת שופטים הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבוע שעבר קראנו את פרשת 'ראה', שבה למדנו על חשיבותו של "המקום אשר יבחר ה' " ? המקדש ? אשר רק בו מותר להקריב קורבנות, אליו יש לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה ובו יש לאכול את המעשר מיבול השדה.
 
jerusalem sheli tiul shnati du yomi

רוב פרשת 'ראה' עסקה בהיבטים השונים של אותו מקום מיוחד: "המקום אשר יבחר ה' ". בשבוע הנוכחי אנו קוראים את פרשת 'שופטים', העוסקת בסדרי השלטון הראויים בישראל: מערכת המשפט, החקיקה, המלוכה, השיטור ועוד, ולפתע אנו נתקלים שוב באותו מקום  "המקום אשר יבחר ה' ":

"כי יפלא ממך דבר למשפט… דברי ריבות בשעריך, וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' א-לוהיך בו, ובאת אל הכוהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה', ושמרת לעשות ככל אשר יורוך."

(דברים יז, ח-י)

מתברר, כי במדינה היהודית שקווי המתאר שלה משורטטים בתורה, 'בית הדין העליון' אליו מגיעים סכסוכים משפטיים סבוכים, נמצא במקום מיוחד מאוד: בבית המקדש!
ואכן, כאשר המשנה מתארת את מבנה בית המקדש, חלק ממנו הוא בית הדין, שבתקופות מסוימות כונה 'סנהדרין' (מושג השאול מן השפה היוונית):

"שש לשכות היו בעזרה [שבבית המקדש], שלוש בצפון ושלוש בדרום. שבצפון… ושבדרום: לשכת העץ, לשכת הגולה, לשכת הגזית… לשכת הגזית ? שם הייתה סנהדרין גדולה של ישראל יושבת ודנה."
(משנה, מסכת תמיד פרק ה)

במשנה אחרת אנו לומדים כי בשטחו של הר הבית, שבמרכזו היה בנוי בית המקדש, שכנו שלושה בתי דין:
"שלשה בתי דינין היו שם, אחד יושב על פתח הר הבית, ואחד יושב על פתח העזרה, ואחד יושב בלשכת הגזית… בית דין הגדול שבלשכת הגזית שממנו יוצאת תורה לכל ישראל."
(משנה, מסכת סנהדרין פרק יא)

בית המקדש, אם כן, על פי הכתוב בפרשת השבוע ועל פי המתואר במשניות, היה מרכז משפטי לא פחות ממה שהיה מרכז פולחני שבו הקריבו קורבנות. עובדה היסטורית זו, הקושרת בין בית המקדש ובית הדין, מלמדת אותנו הן על אופיו של בית המקדש והן על אופיו של בית הדין.

אנו רגילים לראות את החקיקה המשפטית כנוהג חברתי גרידא. בכדי להסתדר ביניהם, בני אדם חייבים לחוקק חוקים ולשפוט על פי חוקים אלו. אך היהדות מביטה על התחום המשפטי כעל עניין דתי השייך במהותו אל בית המקדש. הצדק מקורו אצל בורא העולם, ולפיכך נדרשים החוקים להיות חוקי צדק, והשופטים עוסקים במימוש של עקרונות הצדק הא-לוהי בחיי האדם. בפתיחת ספר דברים (א, יז) נאמר: "כי המשפט לא-לוהים הוא", ועל פי הפרשנות של הרמב"ן על אתר, כוונת הדברים היא שהשופט האמיתי בכל סכסוך הוא א-לוהים, והשופטים אינם אלא ממלאי מקומו!

מאידך, הקשר בין בית הדין לבית המקדש הוא גם לכיוון ההפוך. ללא עשיית משפט, בחברה נטולת צדק ? אין כל ערך לבית המקדש. כך לימדו אותנו הנביאים החוזרים שוב ושוב על המסר הנוקב. אם נפנה להאזין לדבריו של ישעיהו: "למה לי רוב זבחיכם, יאמר ה'!… מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי!… רחצו! היזכו!… חידלו הרע!… דירשו משפט!" (ישעיהו א, יא-יז); או אם נקשיב לתוחכתו של ירמיהו: "הגנוב, רצוח ונאוף… ובאתם ועמדתם לפניי בבית הזה… ואמרתם 'ניצלנו'?!" (ירמיהו ז, ט-יא). עשיית המשפט והצדק היא, ורק היא, מאפשרת את העבודה בבית המקדש!

נמצא כי בית המקדש הוא שמעניק תוקף לבית הדין; ובית הדין השופט צדק הוא שמאפשר את העבודה במקדש!
אכן, היהדות שוללת הפרדה בין ערכי הצדק והמשפט ובין ערכי הקדושה ועבודת ה'. אדרבה, השילוב בין עשיית חברתית צודקת ובין הקרבת הקורבנות במקדש ? זהו המצב האידאלי אליו מכוונת אותנו התורה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת אמור

ירושלים
כניסה:
18:49
יציאה:
20:11
תל אביב
כניסה:
19:14
יציאה:
20:13
חיפה
כניסה:
19:02
יציאה:
20:15
באר שבע
כניסה:
19:12
יציאה:
20:11

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ט באב ה׳תשפ״ד
ספטמבר 2, 2024
כאשר יש לאדם טובת הנאה מפסיקה מסוימת, זה יכול להוביל אותו בשני מסלולים ששניהם פסולים
כ״ח באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 15, 2023
התפיסה השלטונית במקרא אינה דמוקרטית אלא מונרכית. האם המקרא תומך במונרכיה כשיטת שלטון רצויה, או שהמקרא פעל בעולם שבו
א׳ באלול ה׳תשפ״א
אוגוסט 9, 2021
פרשת שופטים- תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'שופטים', אותה נקרא השבוע בבית הכנסת, עוסקת
כ״ח באב ה׳תש״פ
אוגוסט 18, 2020
פרשת שופטים
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'שופטים' עוסקת, כפי ששמה מרמז, בסדרי השלטון הראויים בישראל:
ט׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 7, 2025
בהשתתפות מאות מתפללים שיבואו לקחת חלק בהדלקה המסורתית, כאשר מעמד ההדלקה ילוו בתזמורת.
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
שר החוץ והרמטכ"ל של תאילנד ביקרו בכותל המערבי, הביעו תודה על שחרור החטופים והתפללו לשובם של שלושת התאילנדים שנותרו
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 3, 2024
הטקס ההתקיים בתאריך 28/10/2024 מהשעה 15:30 עד השעה 20:00
כ״ז באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 30, 2024
באירוע הסליחות נשאו המשתתפים תפילות לשלום ולהחלמה של פצועי צה"ל ולשלומם של כל חיילי וכוחות הביטחון אשר מגינים על
כ׳ באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 20, 2025
עם חזרתינו לירושלים בשנת תשכ"ז – 1967 הוא נמנה על חברי וועדת ההלכה לענין הכותל המערבי לצד מרנן ורבנן
ח׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 12, 2024
בגמר הצום (19:51) יחולק בכותל המערבי שתיה וכיבוד קל לאלו שמסיימים את הצום ברחבת הכותל המערבי.
כ״א באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 25, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
י״ג באייר ה׳תשפ״ה
מאי 11, 2025
באמצע חגי השנה, פתאום – מצוות פאה: שיבולת אחת שמשאירה אותנו מחוברים לשורש. כי מי שמקדיש את ההתחלה
ז׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 5, 2025
  מאת: הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" – אמירה זו
ו׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 4, 2025
התפלל, הטמין פתק והצהיר על תמיכה בלתי מסויגת בישראל ובמאבקה בטרור.
ו׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 4, 2025
הקדושה ביהדות איננה ניתוק מהעולם – אלא חיים של משמעות, שמחה ונתינה בתוך ההוויה האנושית. כך הופך שולחן האוכל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .