פרשת וישלח – תשפ"ב
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
ויאמר עשיו: יש לי רב! אחי, יהי לך אשר לך!
(בראשית לג, ט)
יעקב לעומתו מפציר בו לקבל את המתנות הללו, ופונה אליו במילים הבאות:
ויאמר יעקב, אל נא! אם נא מצאתי חן בעיניך, ולקחת מנחתי מידי… כי חנני א-לוהים, וכי יש לי כל…
(שם שם, י-יא)
ישנו הבדל קטן בין הניסוח בו משתמש עשיו לתאר את נכסיו המרובים, לבין הניסוח בו משתמש יעקב; עשיו משתמש במילים: "יש לי רב", ואילו יעקב אומר: "יש לי כל". אם היינו באים להקביל את הגישה של יעקב לזו של עשיו ממבט ראשון, היינו בוודאי מתארים את אמירתו של יעקב כמתרברבת במידת מה, בכך שיש לו את הכל, ואילו מאמירתו של עשיו נשקפת צניעות מסוימת: הוא מכיר בכך שיש לו נכסים רבים, אך הוא איננו מתיימר לומר שיש לו את הכל.
אולם פרשני המקרא מצאו דווקא בהקבלה זו את ההיפך הגמור; אחד ומיוחד שבין אותם הפרשנים הוא רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (רב וראש ישיבה בפראג של המאה ה-17), בפירושו לתורה 'כלי יקר' מפרש: שכשנעמיק בביטוי של עשיו – "יש לי רב", נגלה כי הוא מבטא חסר. עשיו, שהיה הונו גדול מאוד, אינו חש כי יש לו את כל צרכיו, אלא שיש לו הרבה מצרכיו. יעקב לעומתו, רואה בהונו את סיפוק מלוא-צרכיו, ולא חסר לו עוד דבר.
שתי דרכים אלו של יעקב ושל עשיו מבטאות שתי גישות ביחס למה שאדם צובר בחיים. אדם יכול להביט על מה שיש לו ולראות תמיד את 'חצי הכוס הריקה' – את מה שעדיין חסר לו. גישה זו גורמת לאדם שלא יחוש לעולם תחושה של שביעות רצון ושמחה, שכן גם כאשר הוא צובר רווח או חווה אירועים משמחים בחייו, תמיד מתלווה אליהם תחושה של חסר.
דרכו של יעקב לעומת זאת היא לראות בהון שצבר, במעמד שרכש ובמשפחה לה זכה, מתנת א-לוקים, וביטוי של כל צרכיו בנקודת הזמן הזו בחייו, ובמילותיו של יעקב: "כי חנני א-לוקים, וכי יש לי כל!" גישה זו מביאה שמחה ושביעות רצון גדולה לחייו של האדם, ומעבר לכך: היא מביאה לאדם את היכולת לחוות את האירועים והאנשים המשמחים בחייו באופן מלא.
בסיומה של 'ברכת המזון', הנהוגה אחר כל ארוחה שיש בה לחם, נוהגים לבקש מא-לוקים את הבקשה הבאה:
הרחמן הוא יברך… כמו שנתברכו אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב, 'בכל' 'מכל' 'כל' – כן יברך אותנו יחד ברכה שלמה…
המילים "בכל, מכל, כל" מופיעות בהקבלה אצל שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב, שאצל שלושתם נאמרה בווריאציות שונות המילה "כל", ביחס לשפע שהיה להם בחייהם. לאור ההבחנה בין גישתו של יעקב לזו של עשיו, ניתן להבין רובד נוסף בבקשה זו: אנו מבקשים מא-לוקים שיעזור לנו לחיות את חיינו מתוך גישה של "יש לי כל", ובכך למצוא אושר של ממש.
