מסורת משפחתית או חוק אלוקי?

הסיבה שאיננו אוכלים את גיד הנשה היא זכר לאותו מאבק שהסתיים בנכות של יעקב אבינו. מדובר אפוא בחוק קדום ביותר מימי אבות האומה.

פרשת וישלח תשפ"ג

הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 

בפרשת 'וישלח' אנו קוראים סיפור חריג באופיו משאר סיפורי ספר בראשית:
מאבק של אדם עם יצור על-אנושי, המכונה בפי חז"ל 'מלאך' או 'שרו של עשיו'. האדם הוא יעקב אבינו שהיה יחד עם משפחתו הגדולה, בדרכו מחרן שבארם-נהריים אל חברון שבארץ כנען, מקום מגורי רבקה ויצחק הוריו.
לאחר שנפרד מלבן חמיו, המשיך יעקב במסעו האיטי כשמלווה אותו חשש כבד מפני המפגש בינו ובין עשיו אחיו התאום. כזכור, הסיבה שיעקב הלך לחרן הייתה מחמת כעסו של עשיו על לקיחת הברכות על ידי יעקב במרמה. "ויאמר עשיו בליבו: יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי".

עתה, לאחר שחלפו עשרים ושתיים שנים, שב יעקב אל ארץ כנען והוא עתיד לפגוש את עשיו, ומי יודע מה תהיינה תוצאות המפגש הגורלי.

 

באחד הלילות חצו יעקב ומשפחתו את נחל יבוק שבעבר הירדן המזרחי, ושם, כאשר יעקב נותר לבדו בעבר הצפוני של הנחל, מתואר המאבק הדרמטי שבו פתחנו:

ויוותר יעקב לבדו, ויאבק איש עימו עד עלות השחר. וירא כי לא יכול לו, ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עימו… והוא צולע על ירכו
(בראשית לב, כה-לב)

באותו מאבק מיסתורי נלחם יעקב בכל כוחו והצליח לעמוד אל מול המלאך שביקש לפגוע בו. אך למאבק היה מחיר: יעקב נקע את ירכו ונותר צולע. למאבק זה נותר שריד עד ימינו, כפי שמעיר הפסוק הבא:

על כן לא יאכלו בני ישראל את 'גיד הנשה' אשר על כף הירך, עד היום הזה, כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה
(שם שם, לג)

ואכן, אחד מחוקי הכשרות הוא שאין לאכול את 'גיד הנשה' – העצב המרכזי של רגלה האחורית של הבהמה (Nervus ischiadicus). בפשטות, הסיבה שאיננו אוכלים את גיד הנשה היא זכר לאותו מאבק שהסתיים בנכות של יעקב אבינו. מדובר אפוא בחוק קדום ביותר מימי אבות האומה. אך על כך קיימת מחלוקת בין חכמי ישראל במאה השניה לספירה, בהקשר לשאלה באלו בהמות נאסר לאכול את גיד הנשה:

אמר רבי יהודה: והלוא מבני יעקב נאסר גיד הנשה…  אמרו לו: בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו
(משנה, מסכת חולין, פרק ז משנה ו)

לדעת החכמים שהשיבו לרבי יהודה, החוק האוסר על אכילת גיד הנשה איננו מימי האבות אלא ניתן בסיני יחד עם שאר מצוות התורה. כאשר כתב משה את התורה הוא שילב את החוק במקומו המתאים, בסיפור על מאבק יעקב ונכותו.

הרמב"ם, בפירושו למשנה זו, מרחיב על העיקרון המבוטא בדעתם של חכמים:

שים לבך לכלל הגדול הזה המובא במשנה זו… אתה צריך לדעת שכל מה שאנו נזהרים ממנו או עושים אותו היום, אין אנו עושים זאת אלא מפני ציווי ה' על ידי משה, לא מפני שה' ציווה בכך לנביאים שקדמוהו… אין אנו מלים בגלל שאברהם מל את עצמו ואנשי ביתו, אלא מפני שה' ציונו על ידי משה למול כמו שמל אברהם עליו השלום; וכן גיד הנשה – אין אנו נמשכים בו אחרי איסור יעקב אבינו אלא ציווי משה רבינו
(פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת חולין שם)

לדברי הרמב"ם, מחלוקתם של רבי יהודה וחכמים אינה בשאלה ההיסטורית מתי נחקק חוק זה אלא בשאלה אידאולוגית. החוק האוסר על אכילת גיד הנשה נהג גם במשפחתו של יעקב שנים רבות לפני מעמד הר סיני, ובמעמד הר סיני הוא קיבל תוקף על ידי אלוקים. השאלה היא האם אנו מקפידים על חוק זה בגלל המסורת המשפחתית או בגלל הציווי האלוקי.

בדברים אלו מעמיד הרמב"ם את חוקי התורה מעל למסורות אחרות. בכל משפחה, חוג ולאום קיימים מנהגים שונים. אך מצוות התורה אינן שוות בערכן למסורות ומנהגים שנוצרו על ידי בני אדם, לעיתים מסיבות ראויות בהחלט. מצוות התורה מקורן בציווי אלוקי, ומשכך יש להן תוקף ניצחי בכל תקופה, בכל תרבות ועבור כל יהודי.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:03
יציאה:
20:24
תל אביב
כניסה:
19:28
יציאה:
20:27
חיפה
כניסה:
19:17
יציאה:
20:28
באר שבע
כניסה:
19:26
יציאה:
20:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
ט״ו באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 2, 2023
ילדי קייטנת 'איתנים' לילדים בעלי צרכים מיוחדים הגיעו לתפילה וביקור בכותל המערבי ויחד נשאו תפילה לעם ישראל
י״ד בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 24, 2024
הטקס התקיים בתאריך 28/03/2024 בין השעה 18:00 עד השעה 20:00
ג׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 16, 2023
הבוקר, חמישי ג' כסלו תשפ"ד, ה- 16.11.2023, הוקראו שמותם של 38 הילדים החטופים אל מול 38 כסאות ריקים לצד
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
גיא הונצח גם במרכז מבקרים החדש הסוקר את סיפרו של העם היהודי 'שער השמיים' שנפתח לציבור
י״ט בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 4, 2023
כמיטב המסורת, מעמד "הקפות שניות" המסורתי ברחבת הכותל המערבי יתקיים אי"ה במוצ"ש מוצאי שמחת תורה, אור לכ"ג תשרי ה-
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 30, 2024
רבי שלום שמואלי זצ"ל היה נוהג לפקוד את שריד בית מקדשנו 'הכותל המערבי' לעיתים תכופות במשך כל ימות השנה
א׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 11, 2024
מתוך קושי וכאב ניתן לצמוח, לשם כך אנו זקוקים לסוג של עזות להאמין, לראות את העתיד, לפעול להגשמתו, ולא
כ״ב באלול ה׳תשפ״ג
ספטמבר 8, 2023
  כמידי שנה בשנה הגיע הבוקר מר דוד לרון, מנכ"ל דואר ישראל, לרחבת הכותל המערבי ומסר לידי רב הכותל
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים