רחל איננה היחידה שעל מותה אנו קוראים בפרשה זו. שתי דמויות נוספות מתות במקביל למסעו של יעקב. דמות אחת מוכרת, הלא הוא יצחק אביו של יעקב שמת בשיבה טובה ונקבר באחוזת הקבורה המשפחתית – 'מערת המכפלה'. הדמות הנוספת שמתה במהלך המסע, היא אשה מסתורית ובלתי מוכרת. כך אנו קוראים:
"ותמת דבורה מינקת רבקה ותיקבר מתחת לבית-אל, תחת האלון, ויקרא שמו 'אלון-בכות'."(בראשית לה, ח)
לא ידוע לנו דבר נוסף על חייה של אשה זו, למעט שדבורה הייתה מינקת רבקה ? כלומר, המחנכת הצמודה שלה בילדותה. לפיכך, ציון מותה וקבורתה, ואף קריאת שם מקום קבורתה, הוא מעשה חריג שאיננו מצוי במקרא. מי הייתה דבורה ומדוע חשוב לציין את מותה?
עיון נוסף מלמד כי דבורה הוזכרה פעם נוספת בתורה, אך ללא ציון שמה. היה זה כאשר רבקה נפרדה מבית הוריה ויצאה אל ארץ כנען במטרה להינשא ליצחק. שם נאמר: "וישלחו את רבקה אחותם ואת מיניקתה." (בראשית כד, נט). דבורה, אם כן, הייתה זו שליוותה את רבקה בתהליך הצטרפותה אל משפחת אברהם, מה שהופך אותה לדמות משמעותית בעיצוב הרוחני של רבקה וממילא של ילדיה.
ומה עושה רבקה בבית-אל, שם היא מתה ונקברת? מספר לנו פרשן התורה הנודע, רש"י: "לפי שאמרה רבקה ליעקב 'ושלחתי ולקחתיך משם', שלחה את דבורה אצלו לפדן-ארם (- חרן) להוציאו משם, ומתה בדרך."
שהותו של יעקב בחרן התחילה באילוץ. יעקב נמלט מזעמו של עשיו אחיו הגדול, ומצא מקלט אצל לבן אחי-אמו. לאחר מכן, נאלץ יעקב להתעכב ארבע-עשרה שנים בחרן, כדי שלבן יאפשר לו לשאת את רחל בתו לאשה. בתום ארבע-עשרה שנים אלו היינו מצפים שיעקב ישוב לבית הוריו, לארץ כנען, אך יעקב האריך את שהותו בחרן כדי להתבסס כלכלית. כפי שאנו היינו מצפים שיעקב ישוב למולדתו, כך גם רבקה אמו ציפתה שישוב, אך ציפייתה נכזבה. לאחר מספר שנים היא שלחה את דבורה להשיב את יעקב לארצו, ובדרכה היא פגשה את יעקב החוזר עם משפחתו, כשהם חונים בבית-אל, שם סיימה דבורה את שליחותה ומתה.
דבורה הייתה עבור יעקב דמות שסימלה את הקשר לדורות הקודמים. לכן היא נבחרה ללכת ולהשיב את יעקב לארצו. מותם של אנשים מסוימים מהווה עבור האדם הזדמנות להיזכר בחייהם ובמה שסימלו עבורו. רגע לפני שיעקב שב ומתאחד עם הוריו, מספרת לנו התורה באמצעות הסיפור על מותה של דבורה, כי הוא לא התנתק מן המורשת של בית הוריו. להיפך, הוא הגה בה והיה מחובר אליה, מה שבא לידי ביטוי בהתייחסותו למותה של דבורה כאירוע בעל משמעות עד כדי קריאת שם מקום קבורתה "אלון-בכות", שם המבטא את הבכי והצער שהיו במותה של דבורה.