מדוע תולדות עשיו אמורים לעניין את לומד התנ"ך? הפרשנים הציעו לכך מגוון נימוקים. אנו נסתפק בכך שהתורה מעמידה את "תולדות עשיו" אל מול "תולדות יעקב", כשתולדותיו של עשיו מסוכמים בפרק אחד, ואילו תולדותיו של יעקב משתרעים לפחות על עשרה פרקים, ואנו נבין על ידי כך את היחס והטבעת החותם שבין שרשרת הדורות של יעקב לתולדותיו של עשיו.
ברשימת תולדותיו של עשיו, בולט שמה של אישה אלמונית: תמנע. אישה זו מופיעה פעמיים בפרק זה. בפעם הראשונה מסופר: "ותמנע הייתה פילגש לאליפז בן עשיו, ותלד לאליפז את עמלק" (בראשית לו, יב). מכך למדנו שתמנע הייתה אישה חוקית-למחצה הנשואה לבנו של עשיו, ובנה, עמלק, ישמש בהמשך הדרך כדמות שלילית בולטת כשהעם המכונה על שמו 'עמלק' ייצא להילחם עם העם היוצא ממצרים, ובעקבות כך יזכה לגינוי חריף ביותר, עד שנצטוה למחות אותו מעל פני היקום. בפעם השנייה מופיע פרט ביוגרפי חשוב על אותה תמנע. כאשר התורה מספרת על המלכים שמלכו בארץ אדום לפני שעשיו כבש את הארץ, אנו קוראים:
"אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ: לוטן… ואחות לוטן תמנע"
(שם שם, כ-כב).
מתברר כי פילגשו של אליפז ואימו של עמלק איננה כה אלמונית. למעשה, מדובר בבתו של השליט המקומי בארץ אדום. בשלב זה החושים הבלשיים של הקורא מתחילים להתחדד: מה הסיפור המסתתר מאחורי אישה זו, ומדוע חשוב שנדע אותו?
בתלמוד הבבלי מופיעים פרטים נוספים בסיפור, החושפים את סיפור חייה של תמנע ואף מפיקים ממנו לקח חשוב. כך מסופר בתלמוד:
תמנע בת מלכים הייתה, ורצתה להתגייר. באה אצל אברהם יצחק ויעקב, ולא קיבלוה. מה עשתה? הלכה והייתה פילגש לאליפז בן עשיו. אמרה: "מוטב אהיה שפחה לאומה זו, ולא אהיה גבירה לאומה אחרת". לבסוף, יצא ממנה עמלק שציער את ישראל. ומדוע יצא ממנה עמלק? משום שאברהם יצחק ויעקב לא היו צריכים להרחיקה.
(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין דף צט, בתרגום)
האור שנשפך עתה על דמותה של תמנע, הופך אותה לסמל של התמסרות למען האמונה. אישה זו שהייתה בת מלכים ויכולה הייתה למלוך בעצמה, הוקסמה מאמונתם ומהליכות חייהם של האבות, אברהם יצחק ויעקב, ובחרה לדבוק בהם. אלא שהאבות דחו אותה. אך היא לא התייאשה, ובחרה לחיות חיים קשים של פילגש אצל אליפז בן עשיו, ובלבד שתצליח להצטרף בדרך כלשהי למשפחת אברהם.
אך דחיית האבות את תמנע עלתה ביוקר. צאצאיו של בנה, עמלק, מיררו את חייהם של ישראל לאחר מאות שנים, לאחר יציאת מצרים. עד ימינו אנו, 'עמלק' הוא סמל של שנאת ישראל, של הצקות ורדיפות מהן סבלו יהודים לאורך דורות.
ומהו הלקח שאנו נקראים להפיק מסיפור כואב זה? כל דחייה של אדם, בפרט אם מדובר בדחייה שיש לה משמעות רוחנית עמוקה, אסור לה שתיעשה בפזיזות. עלינו להעמיק ולהביט אל כוונותיו הטובות והטהורות של העומד מולינו, לבחון האם הוא כנה, אמיץ ומבקש להתמסר לחיי אמונה עמוקה כתמנע שהייתה מוכנה לוותר על מעמדה החברתי למען ההצטרפות לאמונת אברהם; ובמידה ואכן כן ? לסייע בידו להתקדם ולהתעלות.
-q42lp1jtpbwff35uj4h5dqrjy95bqobqxzbw6ilxck.jpg "המסע-לירושלים-1")
-q42lp1jtpbwff35uj4h5dqrjy95bqobqxzbw6ilxck.jpg "המסע-לירושלים-9")
