הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל והמקומות הקדושים
אחד הנידונים בפרשת השבוע 'שלח', הוא מקרה שבו בית-הדין הגדול של העם היהודי, הסנהדרין, טעה בפסיקת ההלכה, והעם ציית להוראה שגויה זו. במקרה כזה על העם כולו להביא קרבן לבית המקדש ולכפר על החטא. אנו משתמשים בכינויים "בית-דין הגדול" ו"סנהדרין", אולם בתורה הכינוי שונה: "והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה…" (במדבר טו, כד)
בית הדין הגדול מכונה כאן "עיני העדה". משמעותו של כינוי זה היא הקבלה בין תפקיד המחוקק היהודי על פי התורה ביחס לעם כולו, ובין תפקידם של העיניים בתוך המכלול של גוף האדם.
בסיפור היסטורי המופיע בתלמוד הבבלי, מסופר על הורדוס, המלך בן-החסות הרומי במאה הראשונה, שכעס על חכמי ישראל שלימדו כי הוא איננו ראוי לכהן כמלך, והרג את כל החכמים שחיו בתחום שליטתו מלבד חכם אחד, בבא בן בוטא, שנודע בפיקחותו המופלגת, אותו הותיר הורדוס כדי להתייעץ עימו בענייני המלוכה. בשלב מסוים ביקש הורדוס לכפר על מעשי הטירוף והרציחות שעשה, ושאל את אותו זקן מה עליו לעשות. תשובתו של החכם הייתה: "הוא סימא 'עינו של עולם', ילך ויתעסק ב'עינו של עולם' [-יעסוק בשיפוץ המקדש]" (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא דף ג-ד)
חכמי התורה הם 'עיני העדה' וגם 'עינו של עולם'. העיניים אינן בוחרות עבור האדם להיכן ללכת, אך הן מספקות לו את המידע היכן ישנה דרך משובשת; העיניים אינן מאמצות תפיסת עולם, ערכים ועמדות בנושאים שונים, אך הן מאפשרות לאדם לקרוא ולצפות בתכנים שבאמצעותם יוכל לגבש עמדות ולאמץ ערכים.
זהו הבסיס עליו נשען המושג 'דעת תורה'. דעתם של חכמי התורה היא דעה שמשמשת עבור העם כולו ועבור האדם הפרטי, כ'עיניים'. חשוב לדייק בהבהרת הדברים. טענה שלעיתים נשמעת, כאילו אדם הלומד ומלמד תורה רוכש באופן אוטומטי הבנה ויכולות ייעוץ וטיפול בכל תחומי החיים, היא טענה שאיננה נכונה. התורה מלמדת את האדם ערכים ואמונות, מצוות ומידות טובות, אך איננה הופכת את האדם לרופא או לפסיכולוג, ובטח שלא לפוליטיקאי…
אז מהי 'דעת תורה'? בכל מצב מורכב, בכל דילמה שבפניה אנו עומדים כבני אדם וכיהודים, ישנם צדדים שונים והיבטים מגוונים. יכולה להיות דילמה שיש לה היבט כלכלי, חברתי, משפחתי, ביטחוני ועוד. לעיתים קרובות, במכלול ההיבטים קיים גם היבט ערכי-רוחני שמשפיע על התמונה.
אדם מבוגר ומפוכח יודע שאין כל בושה בהתייעצות עם מקצוענים. אם לפנינו דילמה כלכלית, נפנה לכלכלן הטוב ביותר, נפרוש בפניו את הצדדים השונים ונקבל את חוות דעתו. אם נציית לחוות דעתו של הכלכלן או לא ? הבחירה נתונה בידינו. אך המידע המקצועי חשוב כדי שנוכל להכריע בתנאים הטובים ביותר. כך גם אם ניצבת בפנינו דילמה משפחתית ? התייעצות עם מומחה לענייני זוגיות ומשפחה היא צעד מתבקש וחכם. כאמור, הבחירה תמיד בידינו, אך חוות הדעת המקצועית היא דבר שלא כדאי לוותר עליו.
הדבר נכון גם כאשר אנו עוסקים בדילמה שיש בה היבט ערכי-רוחני. יהודי מאמין יודע שהמקור ממנו אנו שואבים את הערכים שלנו היא התורה. אם לא ברור לנו כיצד להכריע בדילמה רוחנית, זהו השלב שעלינו להתייעץ עם המומחה, עם אדם שהגה בתורה שנים רבות ורכש את היכולת ללמוד ולהסיק מסקנות גם למצבים שלא נכתבו בתורה במפורש. רק לאחר שנקבל את המידע, נוכל להכריע ולבחור בדרך שבה אנו מאמינים.
זוהי 'דעת תורה'. כשאנו מבינים את ערכה של התייעצות עם חכמי התורה בדילמות ערכיות ורוחניות, אנו מיישמים את ההגדרות 'עיני העדה' ו'עינו של עולם'.
לחץ כאן לקריאת ההנחיות התנהלות בכותל המערבי לפי התו הסגול
תפריט
תפריט
