צלילות ובהירות של מורה רוחני – פרשת שמיני

צלילותובהירותשלמורהרוחני פרשתשמיני

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

את פרשת השבוע 'שמיני' לא נשמע, לצערנו, בבתי הכנסת. האנושות כולה מתכנסת בחרדה ובדאגה ועוקבת אחר קורבנות המגיפה. זהו זמן קשה עבור כולנו. בחג הפסח שזה עתה עבר עלינו, השתדלנו לשמוח ולחוות את המסרים והערכים הנצחיים שהחג מלמד אותנו, ועתה אנו שבים אל ימי החול, בתפילה שיחזרו לשגרה. אנו משתתפים בצערם העמוק של אלו שאיבדו את יקיריהם, מאחלים החלמה מהירה וקלה לחולים, ומייחלים בתפילה מעומק הלב לבריאות, לשלווה ולגאולה שלמה.

בפרשת השבוע אנו קוראים על טרגדיה שאירעה באחד הרגעים המכוננים של העם היהודי. ביום הקמת המשכן – המקדש הזמני שליווה את עם ישראל בנדודיו במדבר, לאחר שאהרון הכוהן הקריב את הקורבנות המיוחדים ליום זה, ובירך את העם – אירע אסון. שני בניו חטאו, הם נכנסו לקודש הקודשים – מקום האסור בכניסה – והעלו בו קטורת. התגובה הייתה קשה: שני בניו של אהרון מתו מייד. העם שזה עתה התרונן בשמחה, עבר ברגע לבכי וליגון כבד.

מייד לאחר תיאור אסון מיתת בני אהרון, אנו קוראים את הציווי הבא:

"וידבר ה' אל אהרון לאמור: יין ושכר אל תשת, אתה ובניך איתך, בבואכם אל אוהל מועד (=המשכן) – ולא תמותו… ולהבדיל בין הקודש ובין החול, ובין הטמא ובין הטהור; ולהורות את בני ישראל את כל החוקים…"

(ויקרא י, ח-יא)

הקשר בין האסון המתואר ובין הציווי הבא אחריו, ברור. בני אהרון לא הבדילו כראוי בין הקודש ובין החול. הם נכנסו למקום קדוש ועשו בו מעשים כרצונם. אומנם רצונם היה חיובי, אך במעשיהם הם חיללו את הקודש. עתה נצרך ציווי מיוחד לכוהנים שלא לגרום לחילול הקודש. על הכוהנים מוטל תפקיד משמעותי, והם חייבים להבדיל בין הקודש ובין החול, בין הטמא ובין הטהור.

במבנה החברתי הקדום של עם ישראל, לכוהנים יועדו שני תפקידים. תפקיד אחד ידוע: לשרת במקדש ולהקריב קורבנות עבור העם. התפקיד השני מוכר פחות, והוא מוזכר בפסוקים אותם ציטטנו למעלה: "להורות את בני ישראל את כל החוקים אשר דיבר ה' אליהם ביד משה". ואכן, בסיום ספר דברים, בציטוט ברכות הפרידה של משה משבטי ישראל, תיאר משה את שני התפקידים הללו: "יורו משפטיך ליעקב, ותורתך לישראל; ישימו קטורה באפך, וכליל על מזבחך".

כדי להבדיל בין הקודש ובין החול נדרשת צלילות, מחשבה בהירה ויכולת הכרעה. כך נדרש גם כאשר לומדים לימוד כלשהו, ובפרט כאשר באים ללמוד את חוקי התורה. לעיתים נדרשת שליטה על הרגשות כדי לבחון מקרה ולהכריע כיצד לנהוג בו; לעיתים להיפך: ראוי לשקול את ההשלכות הריגשיות ולהכריע בהתאם. פסיקת הלכה היא מקצוע שאיננו דורש מיומנות בלבד, אלא גם ובעיקר צלילות הדעת ובהירות המחשבה.

הכוהנים, אם נגדיר זאת במילה עדכנית, הם מורים רוחניים. ולא רק הכוהנים. כולנו מורים של ילדינו, של חניכינו. אנו מהווים דוגמא אישית, וזה מטיל עלינו אחריות. בפרט בימים אלו, בהם משפחות שוהות ביחד בבית. כולנו משתדלים לעבור את הימים הללו בשלום, בבריאות וברוגע. את הזמן הזה ניתן גם למנף ולהטעין אותו בערך חיובי. זהו זמן טוב ליצירת קשרי עומק בין בני המשפחה, בין בני זוג, בין הורים לילדיהם. זהו זמן שבו אפשר ללמוד ולשוחח עם הילדים. לשם כך דרוש יישוב הדעת.

חובתינו הראשונה בימים אלו, מלבד הזהירות והשמירה על הנחיות הרשויות, היא להיות מנהיגים, ליטול אחריות ולהוביל את המשפחה ברגעי המשבר הללו. הספינה של כולנו נעה כעת באופן שאיננו בטוח דיו, עלינו להוביל אותה בזהירות ובנאמנות עד שנגיע, בעזרת ה' בקרוב, אל חוף מבטחים.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת שמיני

ירושלים
כניסה:
18:35
יציאה:
19:54
תל אביב
כניסה:
18:59
יציאה:
19:56
חיפה
כניסה:
18:47
יציאה:
19:57
באר שבע
כניסה:
18:58
יציאה:
19:55

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 2, 2024
אהרון נרתע מהכניסה אל התפקיד החשוב של הכהונה. הוא חש עצמו בלתי ראוי, והתבייש ופחד מביצוע הוראותיו של משה.
י״ח בניסן ה׳תשפ״ג
אפריל 9, 2023
היהדות מאמינה בא-ל שאיננו גשמי כלל, וכל התיאורים על נוכחות א-לוקית הם משל להשראה רוחנית. השראה זו שהופיעה לראשונה
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ב
מרץ 22, 2022
אמר רבי יהושע בן לוי, בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה. שבשעה שבית המקדש קיים אדם מקריב
כ״ה בניסן ה׳תשפ״א
אפריל 7, 2021
פרשת שמיני תשפ"א
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
חלקים נרחבים מספר 'ויקרא' שאת פרשיותיו אנו קוראים בתקופה
כ״ה בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 27, 2024
במלאת שנה לטבח הנורא ולמתקפת החמאס בישראל בבוקרו של חג שמחת תורה השבעה באוקטובר, מציינים ברחבת הכותל את יום
כ״ז במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 28, 2024
כמדי שנה וכמיטב המסורת של הקהילה האתיופית, הקרן למורשת הכותל ועיריית ירושלים אירחו היום מאות מבני הקהילה בראשות מנהיגים
כ״ג בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 24, 2024
זמני הדלקת נרות חנוכה כל יום בשעה 16:30 (למעט שישי ומוצאי שבת)
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
פעמים רבות אנו מביטים על התורה בהערכה, אך מרחוק. וודאי, התורה יקרה לנו, אך היא מדברת אל אנשים מרוממים
י״ב באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 12, 2025
לראשונה בחייהם, נערים ונערות מאירופה נגעו באבני הכותל, צעדו בתהלוכה מוזיקלית, הניחו תפילין, עלו לתורה וקיבלו פמוטים בטקס מרגש
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
לקראת נישואי נכדתו, הגיע כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א לרחבת הכותל המערבי, מלווה בחסידיו, ונשא תפילה נרגשת עבור כלל
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
סיפורו המרגש של לירון, על גבורתו הצנועה, שנבעה מנתינה ואהבת החיים, מוכיח שאפשר לבחור באור על פני החושך גם
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 20, 2025
ההשבעה תתקיים בתאריך 07/05/2025 מהשעה 14:00 עד לשעה 20:00
כ׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 18, 2025
שגריר ארה"ב בישראל הנכנס, מר מייק האקבי, פתח את שליחותו הדיפלומטית בביקור מרגש ותפילה בכותל המערבי
י״ז בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 15, 2025
בהשתתפות משפחות החטופים: מעל 50 אלף איש השתתפו הבוקר במעמד ברכת הכהנים הראשון
י״ז בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 15, 2025
בין עוצמתה המתנשאת של מצרים לענוותה הנשגבת של ארץ ישראל — סיפור יציאת מצרים הוא מסע מהכוחי ועוצם ידי

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .