הנתונים נטענים…

מגמה אחת, דרכים מגוונות – פרשת תצווה

תצוה–תש"פהרבשמואלרבינוביץ–רבהכותלהמערביוהמקומותהקדושיםבפרשת'תצוה'אותהנקראהשבוע,אנוממשיכיםלעסוקבהכנותלקראתבנייתה'משכן'–המקדשהזמנישלעםישראל.בפירוטנרחבמתארתהתורהאתבגדיהכוהנים,בהםהםאמוריםלשרתבמשכן.אחדהבגדיםהייחודייםלכוהןהגדולהוא'חושןהמשפט'–אותונושאהכוהןעלליבו.בבגדזהנקבעושתיםעשרהאבניםיקרותשעליהןנחרתושמותשניםעשרשבטיישראל:"אודם,פיטדהוברקת–הטורהאחד;והטורהשני:נופך,ספירויהלום;והטורהשלישי:לשם,שבוואחלמה;והטורהרביעי:תרשיש,שוהםוישפה...והאבניםתהיינהעלשמותבניישראל,שתיםעשרהעלשמותם,פיתוחיחותם–אישעלשמותהיינהלשני־עשרשבט."(שמותכח,יז כא)היינויכוליםלחשובכיהאבניםהמייצגותאתהשבטיםהשוניםבעם,תהיינהזהותזולזו.כדילבטאאתחתירתנולמטרהאחתמשותפת!אךבמכווןנבחרושתיםעשרהאבניםשונות,שתשמשנהסמליםלשבטיםהשוניםזהמזהבאופייםובעיסוקיהם.עיקרוןזה,אותולמדנולקראתסיוםספרבראשית,מברכותיוהמגוונותשליעקבאבינולבניו,באעתהלידיביטויב'חושןהמשפט'.הכוהןהגדולמתחייבלשאתעלליבוולייצגנאמנהאתהעםכולו,עלגווניוהשוניםותתיהקבוצותשבו.אךאבניםיקרותאלואינןהאבניםהיחידותהקבועותבבגדיהכוהןהגדול,ואףלאהאבניםהיחידותשעליהןחרותיםשמותשניםעשרשבטיישראל!עלכתפיו,נושאהכהןהגדולשתיאבניםנוספות,שעלכלאחתמהןחרותיםשמותיהםשלשישהשבטים:"ולקחתאתשתיאבנישוהם,ופיתחתעליהםשמותבניישראל:שישהמשמותםעלהאבןהאחת,ואתשמותהשישההנותריםעלהאבןהשנית...ושמתאתשתיהאבניםעלכיתפותהאפוד,אבניזיכרוןלבניישראל.ונשאאהרוןאתשמותםלפניה'עלשתיכתפיולזיכרון."(שםשם,ט יב)ההבדלביןשתיהאבניםשעלהכתפייםוביןשתיםעשרההאבניםשעלהלב,מזמיןהסבר.מדועבאבניםשעלהכתפייםחרותיםכלהשבטיםיחדעלשתיאבניםזהות,ואילובאבניםשעלהלבחרותכלשבטלעצמועלאבןנפרדתוייחודית?האבניםשעלכתפיושלהכוהןהגדולמבטאותאתהעםהמשרתלפניא לוקים.כאשרהכוהןמייצגאתהעםלפניא לוקים,הואמציגיחידהאחתשמכוונתלמטרההמוגדרתשלעםישראל עםהנושאתפקידאחראיבתולדותהאנושות,והכוהןהגדולמשרתבמקדשכנציגהעםכולו.ככזההואמייצגאתהפןהאחדותישלהעםהחותרלמטרהנעלהומשותפת.גםבאבניםשעלליבושלהכוהןקייםהיבטזהשל"זיכרוןלפניה'",אךזיכרוןזהנושאאופימורכב:"ונשאאהרוןאתמשפטבניישראלעלליבולפניה'תמיד."(שםשם,ל)הויאומר,הנושאהעיקריאותומייצגותאבניםאלוהוא"משפטבניישראל".כדישהכוהןהגדוליוכללייצגאתהמקדשאלמולהעם,הואאיננויכוללהתייחסאלהעםכיחידהאחת.הואחייבלהכירבעובדהשהעםמורכבמגווניםשונים.האבניםהשונותמזכירותלובכלעת,כיהעםמורכבמשבטים,מקבוצותותתיקבוצות,שלכלאחתמהןמאפייניםייחודייםודרכיםמגוונותכיצדלהביעאתהטובואתהמגמההמשותפת.אםכן,מלמדתאותנוהפרשה:הנהגהראוייהמכירהבשונישביןהקבוצותהשונותבעם.אךקבוצותשונותעלולותלהיפרדזומזו.ניכורוזרות,שלאלומרשנאהוהסתה,יכוליםלהשתלטעלהשיחהציבורי.דברזהלאיקרהאםהעםכולו,עלגווניוהשונים,יעמודמולהא לוקיםכיחידהאחת,למעןמגמהאחתהבאהלידיביטויבדרכיםמגוונות.

תצוה – תש"פ

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת 'תצוה' אותה נקרא השבוע, אנו ממשיכים לעסוק בהכנות לקראת בניית ה'משכן' – המקדש הזמני של עם ישראל. בפירוט נרחב מתארת התורה את בגדי הכוהנים, בהם הם אמורים לשרת במשכן. אחד הבגדים הייחודיים לכוהן הגדול הוא 'חושן המשפט' – אותו נושא הכוהן על ליבו. בבגד זה נקבעו שתים עשרה אבנים יקרות שעליהן נחרתו שמות שנים עשר שבטי ישראל:

"אודם, פיטדה וברקת – הטור האחד; והטור השני: נופך, ספיר ויהלום; והטור השלישי: לשם, שבו ואחלמה; והטור הרביעי: תרשיש, שוהם וישפה… והאבנים תהיינה על שמות בני ישראל, שתים עשרה על שמותם, פיתוחי חותם – איש על שמו תהיינה לשני־עשר שבט."
(שמות כח, יז-כא)

היינו יכולים לחשוב כי האבנים המייצגות את השבטים השונים בעם, תהיינה זהות זו לזו. כדי לבטא את חתירתנו למטרה אחת משותפת! אך במכוון נבחרו שתים עשרה אבנים שונות, שתשמשנה סמלים לשבטים השונים זה מזה באופיים ובעיסוקיהם. עיקרון זה, אותו למדנו לקראת סיום ספר בראשית, מברכותיו המגוונות של יעקב אבינו לבניו, בא עתה לידי ביטוי ב'חושן המשפט'.

הכוהן הגדול מתחייב לשאת על ליבו ולייצג נאמנה את העם כולו, על גווניו השונים ותתי הקבוצות שבו.

אך אבנים יקרות אלו אינן האבנים היחידות הקבועות בבגדי הכוהן הגדול, ואף לא האבנים היחידות שעליהן חרותים שמות שנים עשר שבטי ישראל! על כתפיו, נושא הכהן הגדול שתי אבנים נוספות, שעל כל אחת מהן חרותים שמותיהם של שישה שבטים:

"ולקחת את שתי אבני שוהם, ופיתחת עליהם שמות בני ישראל: שישה משמותם על האבן האחת, ואת שמות השישה הנותרים על האבן השנית… ושמת את שתי האבנים על כיתפות האפוד, אבני זיכרון לבני ישראל. ונשא אהרון את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזיכרון."
(שם שם, ט-יב)

ההבדל בין שתי האבנים שעל הכתפיים ובין שתים עשרה האבנים שעל הלב, מזמין הסבר. מדוע באבנים שעל הכתפיים חרותים כל השבטים יחד על שתי אבנים זהות, ואילו באבנים שעל הלב חרות כל שבט לעצמו על אבן נפרדת וייחודית?

האבנים שעל כתפיו של הכוהן הגדול מבטאות את העם המשרת לפני א-לוקים. כאשר הכוהן מייצג את העם לפני א-לוקים, הוא מציג יחידה אחת שמכוונת למטרה המוגדרת של עם ישראל – עם הנושא תפקיד אחראי בתולדות האנושות, והכוהן הגדול משרת במקדש כנציג העם כולו. ככזה הוא מייצג את הפן האחדותי של העם החותר למטרה נעלה ומשותפת.

גם באבנים שעל ליבו של הכוהן קיים היבט זה של "זיכרון לפני ה' ", אך זיכרון זה נושא אופי מורכב:

"ונשא אהרון את משפט בני ישראל על ליבו לפני ה' תמיד."
(שם שם, ל)

הוי אומר, הנושא העיקרי אותו מייצגות אבנים אלו הוא "משפט בני ישראל". כדי שהכוהן הגדול יוכל לייצג את המקדש אל מול העם, הוא איננו יכול להתייחס אל העם כיחידה אחת. הוא חייב להכיר בעובדה שהעם מורכב מגוונים שונים. האבנים השונות מזכירות לו בכל עת, כי העם מורכב משבטים, מקבוצות ותתי קבוצות, שלכל אחת מהן מאפיינים ייחודיים ודרכים מגוונות כיצד להביע את הטוב ואת המגמה המשותפת.

אם כן, מלמדת אותנו הפרשה: הנהגה ראוייה מכירה בשוני שבין הקבוצות השונות בעם. אך קבוצות שונות עלולות להיפרד זו מזו. ניכור וזרות, שלא לומר שנאה והסתה, יכולים להשתלט על השיח הציבורי. דבר זה לא יקרה אם העם כולו, על גווניו השונים, יעמוד מול הא-לוקים כיחידה אחת, למען מגמה אחת הבאה לידי ביטוי בדרכים מגוונות.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת ואתחנן

ירושלים
כניסה:
19:01
יציאה:
20:21
תל אביב
כניסה:
19:23
יציאה:
20:24
חיפה
כניסה:
19:14
יציאה:
20:25
באר שבע
כניסה:
19:21
יציאה:
20:21

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ה' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 22, 2026
פרשת זכור היא לא רק זיכרון היסטורי—היא אזעקה שקטה: ברגע של “רפיון ידיים”, מגיע מי שמקרר את האמבטיה. השנה,
ג' אדר ה'תשפ"ה
מרץ 3, 2025
פרשת תצווה מלמדת אותנו על כוחו של האדם לממש את חכמתו וכישוריו – כשמכירים ביכולות, אפשר להפוך את העולם
י' אדר א' ה'תשפ"ד
פברואר 19, 2024
בין פרטי בגדיו של הכוהן הגדול, ישנן מספר אבנים יקרות המשובצות בבגדים. על חזהו של הכוהן מונח ה'חושן', מדוע
ו' אדר ה'תשפ"ג
פברואר 27, 2023
נושא זה של הדלקת הנרות במשכן, ולאחריו במקדש, עורר תשומת לב רבה אצל חכמי המדרש. הם מתעמקים בסיבות ובמטרות
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
בשעה שהעם היה ניצב בפני דילמה משמעותית והיה צורך בתשובה והכרעה, היו מציגים בפני הכהן הגדול את הבעיה, והתשובה
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
מעמד הכהונה איננו ייחודי לעם ישראל. בכל חברה בעולם העתיק היו כוהנים שקיימו פולחן במקדשים השונים. אך מבט אל
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פירוט נרחב זה אינו מקרי. במשך אלפי שנים עסקו חכמי ישראל בביאור המשמעות של כל פרט מבגדי הכהונה ?
י' אדר ה'תשפ"א
פברואר 22, 2021
מטרת הבגדים המיוחדים של הכוהנים מוגדרת במפורש בתורה. א-לוקים מורה למשה: "ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך – לכבוד ולתפארת"
ז' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 22, 2026
טקס השבעה לחטיבת הנחל ביום חמישי י״א בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (22/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ג סיון ה'תשפ"ו
יוני 8, 2026
בס"ד נאום בר מצווה לילדי שב"כ מיום  כ"ג סיון תשפו 8.6.205 אנחנו עומדים יחד היום מול שריד בית מקדשנו,
י"ז אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 11, 2025

סיורי סליחות בעקבות הפיוטים בשעות המיוחדות של הלילה

סיור סליחות מוזיקאלי, פתח לנו שער, סליחות בעתיקות , ממעמקים קראתיך ,

כ"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 14, 2026
בתפילה, שירה, ריקודים והודיה: רבבות השתתפו ברחבת הכותל המערבי לציון 59 שנים לאיחודה ושחרורה של ירושלים
י"ג חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 4, 2025
במהלך ביקורו הרשמי בישראל, סגן שר האוצר האמריקני לענייני טרור ומודיעין פיננסי ג׳ון ק. הארלי הגיע לכותל, נפגש עם
ט' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 26, 2026
ההדלקה המסורתית, בליווי תזמורת ובהשתתפות מאות מתפללים
ה' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 22, 2026
טקס השבעה להגנת הגבולות ביום חמישי ו׳ בְּאִיָיר תשפ״ו (23/4/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ג טבת ה'תשפ"ו
ינואר 12, 2026
טקס השבעה למחנה שמונים ביום ראשון כ״א בִּשְׁבָט תשפ״ו (8/2/2026) בשעה 13:00–15:30 בכותל המערבי.
ה' אב ה'תשפ"ו
יולי 19, 2026
גם בימי מחלוקת וכאב, אהבת ישראל היא המפתח לפתיחת שערי שמים ולבניין העתיד. מסר אקטואלי לתשעה באב על אחדות,
א' אב ה'תשפ"ו
יולי 15, 2026
מה מרגיש ארכאולוג שעומד לראשונה מול אבני הכותל שנחשפו לאחר מאות שנים מתחת לאדמה?
כ"ט תמוז ה'תשפ"ו
יולי 14, 2026
פרשת דברים מלמדת כי התורה אינה שייכת רק לעבר, אלא מדברת אל כל דור בשפתו ומעניקה דרך חיים נצחית
כ"ח תמוז ה'תשפ"ו
יולי 13, 2026
חבר הפרלמנט הגרמני סטפן מאייר הגיע לתפילה בכותל המערבי במהלך ביקורו בישראל, הביע תמיכה בעם היהודי ואיחל לישראל ולכל

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .