‘שלום’ – פרשת נשא

הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
השבוע נקרא בבית הכנסת את פרשת 'נשא'. בין השאר נקרא בה על ברכת הכוהנים: א-לוקים מצווה את הכוהנים לברך את בני ישראל. עד ימינו מתקיים טקס מיוחד זה בבתי הכנסת, כאשר הכוהנים נושאים את ידיהם ומברכים את עם ישראל בשמו של ה'. בארץ ישראל הטקס נערך בכל יום, ובחוץ לארץ – במועדי ישראל, בתפילת מוסף.
יונה

במילים אלו מצווים הכוהנים לברך את בני ישראל:

יברכך ה’ וישמרך. יאר ה’ פניו אליך ויחונך. יישא ה’ פניו אליך, וישם לך שלום.

(במדבר ו, כד-כו)

ברכה א-לוקית קצרה זו, חותמת במילה: ‘שלום’. אנו מוצאים כי השלום הוא מוטיב מרכזי המופיע שוב ושוב בסדר יומו של היהודי, ותמיד לו ניתנת המילה האחרונה: תפילת העמידה חותמת בברכת השלום, תפילת ה’קדיש’ מסתיימת באמירת “עושה שלום במרומיו…”, וכך גם ברכת המזון.

על פי חכמי התלמוד, המילה ‘שלום’ היא לא פחות מאשר אחד משמותיו של א-לוקים. מאז ימי המקרא, כששני יהודים נפגשים הם קוראים במילה ‘שלום’ אחד לרעהו, ועד היום כך נוהגים יהודים דוברי עברית. על פי המסורת הקדומה, גם שמה של העיר ‘ירושלים’ נגזר מן המילה שלום. הד למסורת זו אנו מוצאים בספר התהילים:

שאלו שלום ירושלים, ישליו אוהבייך

יהי שלום בחילך, שלווה בארמנותייך

למען אחיי ורעיי, אדברה נא שלום בך

(תהילים קכב, ו-ח)

אנו מחויבים אם כך לנסות להעמיק בהבנת המושג ‘שלום’. מדוע השלום הוא מרכיב כה בסיסי בעולמו של היהודי? ומהו השלום האידיאלי אליו אנו כוספים?

בתפיסה הפשוטה, שלום הוא מצב של חוסר מלחמה והיעדר מריבה. אולם לאור החשיבות הניתנת לשלום, קשה להקטין אותו רק לכדי תיאור השולל מריבה. עלינו למצוא בו תוכן חיובי, כזה שמצדיק את היות השלום שמו של א-לוקים. נראה, כי לא פחות משהשלום מתאר מצב פסיבי של חוסר ריב, הוא מתאר מצב אקטיבי של הרמוניה, מציאות אשר כל מרכיביה תורמים אחד לשני. מן המילה שלום, נגזרת המילה: ‘שלם’; כאשר כל המרכיבים משתלבים במקומם המדויק נוצרת ‘שלמות’. נוכל לקחת את המוזיקה כמשל: כשכל נגן בלהקה מנגן את התווים הנכונים, בזמן הנכון ובסדר הנכון, נשמעת יצירה שיש בה הרמוניה ושלמות.

השלום שבו העם היהודי מתברך, אין ספק שהוא נושא בתוכו שלום מן האויבים מסביב וחוסר פילוג בתוך העם. אך הוא נושא בתוכו גם הרבה מעבר לכך: מציאות בה כל חלקי האומה תורמים האחד לשני וניזונים האחד מהשני. מצב השלום האידיאלי הוא, שאין כל פלג בעם מתכנס בתוך עצמו, וגם אין הוא משתנה ומתמזג בתוך הפלגים האחרים, אלא כל קבוצה וכל מגזר תורמים מן הייחודיות שלהם לקבוצות ולמגזרים שלצידם, וכל בעל מקצוע תורם מן המומחיות המיוחדת רק לו. אין אדם שאין לו רעיונות שיש בהם תועלת עבור אדם אחר, וכשכל רעיון מגיע ליעדו, זהו ‘שלום’. דווקא מתוקף היות חזון השלום כה מרומם וכה פנטסטי, אנו חוזרים עליו שוב ושוב בכל הזדמנות, בבית הכנסת ומחוצה לו.

לפני כמעט אלפיים שנה, חיבר רבי יהודה הנשיא בארץ ישראל את המשנה, מפעל עצום שמטרתו הייתה לאסוף, לסדר ולכתוב את כל הפירושים וההלכות שנאמרו בימי הבית השני ואחריו, שעד ימיו עברו בעל פה מאדם לאדם. המשנה חותמת באמירה:

אמר רבי שמעון בן חלפתא: לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום, שנאמר: “ה’ עוז לעמו ייתן, ה’ יברך את עמו בשלום”.

(מסכת עוקצין פרק ג)

המשנה ממשילה את השלום לכלי, אותו אפשר למלא בברכות ובשפע. לעיתים האדם מוצא בחייו את כל המרכיבים שאמורים להוביל אותו לאושר: רווחה כלכלית, עבודה מתגמלת, חברה תומכת ובני זוג אוהבים, אך עדיין הוא איננו מאושר. זאת משום שחסר לו בחייו שלום, שהוא הכלי שמאפשר לברכה ולשפע לבוא לידי ביטוי. כשהאדם מוצא את מקומו הנכון בתוך עצמו, בעבודה ובזוגיות, ומתוך כך מפרה את הסובבים אותו, הוא מוצא את השלום, המאפשר לו להנות ולשמוח בכל הטוב המקיף אותו.

 

 

מזכרות מהכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לא׳ בתמוז ה׳תשפ״ב

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:

לתרומה

זמני כניסת השבת

פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:08
יציאה:
20:31
תל אביב
כניסה:
19:33
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:34
יציאה:
20:35
באר שבע
כניסה:
19:31
יציאה:
20:31

עובדות מעניינות

רחבת הכותל שאנו מכירים כיום מכילה כ-60 אלף מתפללים. הרחבה משמשת מספר צורות של ביטוי קשר לירושלים כבית כנסת הקרוב ביותר לשרידי בית המקדש הראשון והשני, טקסים רשמיים של מדינת ישראל, השבעות מעמדי הקהל ועוד..
אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ל׳ בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 29, 2022
המילים “כל בית ישראל” באות להדגיש שהבכי לא היה  רק של קבוצה מסוימת בעם. העם כולו נסחף אחר האבל
כ״ט בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 28, 2022
“המשך חשיפת ערש הולדתו, תרבותו ומורשתו של העם היהודי. מפעים ומרגש. יישר כוח!” כך סיכם האלוף (מיל’) אמיר אשל,
כ״ט בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 28, 2022
התרגשנו ללוות אותם בתפילתם המרגשת שריתקה את כלל המתפללים כולם
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 23, 2022
התרגשנו ללוות את שגב רז,לציין הבר המצוה מאחלים הרבה נחת ושלא תדעו עוד צער!
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מרכז שרשרת הדורות

חדש – מסלול הגשר הגדול

מבט אל העבר

מנהרות הכותל – מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

המסע לירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור