'שלום' – פרשת נשא

הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
השבוע נקרא בבית הכנסת את פרשת 'נשא'. בין השאר נקרא בה על ברכת הכוהנים: א-לוקים מצווה את הכוהנים לברך את בני ישראל. עד ימינו מתקיים טקס מיוחד זה בבתי הכנסת, כאשר הכוהנים נושאים את ידיהם ומברכים את עם ישראל בשמו של ה'. בארץ ישראל הטקס נערך בכל יום, ובחוץ לארץ – במועדי ישראל, בתפילת מוסף.
יונה

במילים אלו מצווים הכוהנים לברך את בני ישראל:

יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. יישא ה' פניו אליך, וישם לך שלום.

(במדבר ו, כד-כו)

ברכה א-לוקית קצרה זו, חותמת במילה: 'שלום'. אנו מוצאים כי השלום הוא מוטיב מרכזי המופיע שוב ושוב בסדר יומו של היהודי, ותמיד לו ניתנת המילה האחרונה: תפילת העמידה חותמת בברכת השלום, תפילת ה'קדיש' מסתיימת באמירת "עושה שלום במרומיו…", וכך גם ברכת המזון.

על פי חכמי התלמוד, המילה 'שלום' היא לא פחות מאשר אחד משמותיו של א-לוקים. מאז ימי המקרא, כששני יהודים נפגשים הם קוראים במילה 'שלום' אחד לרעהו, ועד היום כך נוהגים יהודים דוברי עברית. על פי המסורת הקדומה, גם שמה של העיר 'ירושלים' נגזר מן המילה שלום. הד למסורת זו אנו מוצאים בספר התהילים:

שאלו שלום ירושלים, ישליו אוהבייך

יהי שלום בחילך, שלווה בארמנותייך

למען אחיי ורעיי, אדברה נא שלום בך

(תהילים קכב, ו-ח)

אנו מחויבים אם כך לנסות להעמיק בהבנת המושג 'שלום'. מדוע השלום הוא מרכיב כה בסיסי בעולמו של היהודי? ומהו השלום האידיאלי אליו אנו כוספים?

בתפיסה הפשוטה, שלום הוא מצב של חוסר מלחמה והיעדר מריבה. אולם לאור החשיבות הניתנת לשלום, קשה להקטין אותו רק לכדי תיאור השולל מריבה. עלינו למצוא בו תוכן חיובי, כזה שמצדיק את היות השלום שמו של א-לוקים. נראה, כי לא פחות משהשלום מתאר מצב פסיבי של חוסר ריב, הוא מתאר מצב אקטיבי של הרמוניה, מציאות אשר כל מרכיביה תורמים אחד לשני. מן המילה שלום, נגזרת המילה: 'שלם'; כאשר כל המרכיבים משתלבים במקומם המדויק נוצרת 'שלמות'. נוכל לקחת את המוזיקה כמשל: כשכל נגן בלהקה מנגן את התווים הנכונים, בזמן הנכון ובסדר הנכון, נשמעת יצירה שיש בה הרמוניה ושלמות.

השלום שבו העם היהודי מתברך, אין ספק שהוא נושא בתוכו שלום מן האויבים מסביב וחוסר פילוג בתוך העם. אך הוא נושא בתוכו גם הרבה מעבר לכך: מציאות בה כל חלקי האומה תורמים האחד לשני וניזונים האחד מהשני. מצב השלום האידיאלי הוא, שאין כל פלג בעם מתכנס בתוך עצמו, וגם אין הוא משתנה ומתמזג בתוך הפלגים האחרים, אלא כל קבוצה וכל מגזר תורמים מן הייחודיות שלהם לקבוצות ולמגזרים שלצידם, וכל בעל מקצוע תורם מן המומחיות המיוחדת רק לו. אין אדם שאין לו רעיונות שיש בהם תועלת עבור אדם אחר, וכשכל רעיון מגיע ליעדו, זהו 'שלום'. דווקא מתוקף היות חזון השלום כה מרומם וכה פנטסטי, אנו חוזרים עליו שוב ושוב בכל הזדמנות, בבית הכנסת ומחוצה לו.

לפני כמעט אלפיים שנה, חיבר רבי יהודה הנשיא בארץ ישראל את המשנה, מפעל עצום שמטרתו הייתה לאסוף, לסדר ולכתוב את כל הפירושים וההלכות שנאמרו בימי הבית השני ואחריו, שעד ימיו עברו בעל פה מאדם לאדם. המשנה חותמת באמירה:

אמר רבי שמעון בן חלפתא: לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום, שנאמר: "ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום".

(מסכת עוקצין פרק ג)

המשנה ממשילה את השלום לכלי, אותו אפשר למלא בברכות ובשפע. לעיתים האדם מוצא בחייו את כל המרכיבים שאמורים להוביל אותו לאושר: רווחה כלכלית, עבודה מתגמלת, חברה תומכת ובני זוג אוהבים, אך עדיין הוא איננו מאושר. זאת משום שחסר לו בחייו שלום, שהוא הכלי שמאפשר לברכה ולשפע לבוא לידי ביטוי. כשהאדם מוצא את מקומו הנכון בתוך עצמו, בעבודה ובזוגיות, ומתוך כך מפרה את הסובבים אותו, הוא מוצא את השלום, המאפשר לו להנות ולשמוח בכל הטוב המקיף אותו.

 

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:03
יציאה:
20:24
תל אביב
כניסה:
19:28
יציאה:
20:27
חיפה
כניסה:
19:17
יציאה:
20:28
באר שבע
כניסה:
19:26
יציאה:
20:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ב בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 3, 2024
חיילי המילואים של גדס"ר 6828 שיצאו לאחר שלושה חודשי לחימה והגיעו הישר לכותל המערבי
י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 20, 2024
טקס השבעת למשמר הגבול תתקיים בתאריך יום ג 20/02/2024 מהשעה 18:00 עד השעה 20:00 ‎
ט״ו בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 21, 2024
טקס השבעת מחזור מרץ 24 בא"ח הגנת הגבולות ברחבת הכותל המערבי
א׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 11, 2024
צפו: גלריה ראש חודש אדר ב' תשפ"ד בכותל המערבי
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
קשה לתאר במילים את עוצמת המעמד שזכינו בתוך רבבות עם ישראל להיות חלק ממנו במוצאי תענית אסתר השנה בכותל
כ״ט במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 13, 2023
התגשמות חלומה של קהילת יהודי אתיופיה מספרת את סיפורו של העם היהודי כולו. עם שגלה מארצו, קמו עלינו לכלותינו,
א׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 11, 2024
מתוך קושי וכאב ניתן לצמוח, לשם כך אנו זקוקים לסוג של עזות להאמין, לראות את העתיד, לפעול להגשמתו, ולא
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 14, 2024
ערב יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל בכותל המערבי: אלפים השתתפו הערב בתפילה חגיגית ומיוחדת שהתקיימה ברחבת הכותל בהשתתפות רבנים,
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים