מעגלים של שלום

השלום שבין איש לאשתו, היחסים הזוגיים התקינים, חשובים כל כך עד שלמענם הותר למחוק את שמו של א-לוקים. זוהי אמירה סמלית שבאה להמחיש לבני הזוג המתוחים, ואולי דווקא לבעל החשדן והקפדן, את הערך החשוב של הזוגיות הבריאה

פרשת נשא – תשפ"ב

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמרומות הקדושים

אחד הנושאים הנידונים בפרשת השבוע 'נשוא', נראה די זר לאדם בן ימינו שפוגש בו לראשונה: פרשת סוטה. התורה מתארת מצב שבו אדם חושד באשתו שבגדה בו ומקיימת מערכת יחסים אינטימית עם גבר אחר. הסכסוך בין בני הזוג אינו נרגע, ולתורה יש פיתרון מפתיע כיצד להרגיע את הרוחות: יבואו שני בני הזוג אל המקדש, שם יבררו את החשד באמצעי מיוחד, על ידי כתיבת טקסט מן התורה שבו הכוהן משביע את האישה שלא בגדה בבעלה. לאחר מכן יטול הכוהן את פיסת הקלף שעליו כתב וימחוק את הטקסט אל מים מקודשים והאישה תשתה את המים – אם החשד היה מוצדק והיא אכן בגדה בבעלה, המים יזיקו לבריאותה, אך אם בעלה חשד בה לחינם, האישה תתברך ממים אלו.

 

בכנות, קשה להבין כיצד שתיית המים עשוייה לגרום לנזק או לברכה לאישה זו. כבר הרמב"ן, מגדולי פרשני המקרא במאה ה-13 כתב על טקס זה את הדברים הבאים: "אין בכל משפטי התורה דבר תלוי בנס מלבד העניין הזה, שהוא פלא ונס קבוע שייעשה בישראל בהיותם רובם עושים רצונו של מקום." במילים אחרות, מדובר בטקס על-טבעי שאיננו מתיימרים להבין כיצד הוא פועל.

 

יש להודות כי בתרבות שאנו חיים בה אנו עשויים להתקשות בקריאת תיאור שכזה. אולי אנו מסוגלים להבין כי בתרבות של העת העתיקה, שבה גורל האישה היה נתון בדרך-כלל בידיו של הגבר, טקס זה נועד בעצם להגן על האישה מזעמו של הגבר החשדן.

 

חכמי ישראל הבחינו בפרט אחד שאולי חמק מעיניכם בתיאור הקצר שקראתם זה עתה. הכוהן מוחק טקסט אל תוך המים, אך בטקסט הזה מופיע שם השם המפורש של א-לוקים, וגם הוא נמחק! בדרך-כלל, מחיקת שמו המקודש של א-לוקים אסורה באיסור חמור. זהו מעשה המביע זלזול, חלילה, בא-לוקים. אך כאן מוטל על הכוהן למחוק את שמו של א-לוקים. מדוע?

"תני [=למד] רבי ישמעאל: גדול השלום, שהשם הגדול שנכתב בקדושה – אמר הקדוש ברוך הוא שיימחה במים, כדי להטיל שלום בין איש לאשתו"
(ויקרא רבה פרשה ט)

השלום שבין איש לאשתו, היחסים הזוגיים התקינים, חשובים כל כך עד שלמענם הותר למחוק את שמו של א-לוקים. זוהי אמירה סמלית שבאה להמחיש לבני הזוג המתוחים, ואולי דווקא לבעל החשדן והקפדן, את הערך החשוב של הזוגיות הבריאה, זו שהחשדנות והקנאה אינה שולטים בה, אלא אווירה של פיוס והשלמה, קירבה רגשית ואהבה, שוררת בין בני הזוג.

 

בהמשך הפרשה אנו קוראים על הנזיר – אדם שמבקש להתעלות מבחינה רוחנית ונודר לפרוש משתיית יין למשך תקופה קצובה. מדובר בתקופה שבה האדם מנסה להגיע לאיזון רוחני מול יצריו. אחד מפרשני המקרא, רלב"ג (רבי לוי בן גרשום, פילוסוף ואסטרונום, המאה ה-14, דרום צרפת), כותב על מצוות הנזירות שהיא המשך ישיר לפרשת הסוטה: אם בפרשת הסוטה נעשה ניסיון להביא את בני הזוג לנהל יחסים תקינים, הרי שבפרשת הנזיר מדובר על שלום פנימי. האדם שהתנהל בסכסוך פנימי בין תשוקות לערכים, מוצא את הדרך להגיע לידי איזון וחיים שלווים באמצעות הנזירות הזמנית.

 

לאחר מכן אנו פוגשים במצוות 'ברכת כוהנים' שבה הכוהנים מברכים את עם ישראל, מצווה המתקיימת עד ימינו, בארץ ישראל מידי יום; ובארצות אחרות בחגים ובמועדים. שיאה של ברכת הכוהנים הוא המשפט: "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". כאן מדובר על השלום הלאומי – הכוהנים מברכים את העם כולו שיחיה בשלום, שהגוונים השונים של העם יהפכו לתמונה רבגונית מרהיבה ולא יהיו מקור למתח, לסכסוכים ולפילוגים.

 

השלום מתפשט במעגלים. אדם שחי בשלום עם ערכיו ותשוקותיו, בתוכו פנימה, יכול לנהל מערכת יחסים זוגית בריאה, ולהשפיע גם על המעגל הרחב, הלאומי, שיתנהל גם הוא לאור ערך השלום ומתוך שאיפה להרמוניה בין הזרמים השונים שבעם.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:06
יציאה:
20:28
תל אביב
כניסה:
19:31
יציאה:
20:30
חיפה
כניסה:
19:20
יציאה:
20:32
באר שבע
כניסה:
19:29
יציאה:
20:28

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
את עצרת התפילה יזמו נשים שכולות ששכלו את יקיריהם גם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וגם לאורך השנים האחרונות
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
בתפילה השתתפו גם ילנה טרופנוב ואמה, שהוחזקו במשך 54 ימים בשבי החמאס, בעלה ויטלי נרצח באכזריות, ובנה סשה עדיין
כ״ה בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 1, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 16, 2024
כי מדי חודש נשלחים בממוצע כ-3,000 פתקים דרך אתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל המערבי. זאת בנוסף למאות אלפי
ה׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 22, 2023
ראש עיריית ניו יורק, אריק אדמס, בביקור בכותל המערבי: "כותל התפילות הזה הוא סמל לתקווה."
ה׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 17, 2023
האב של הלוחם בחטיבת גולני שנרצח בשמחת תורה על ידי מחבלי החמאס ימ"ש
י״א בתשרי ה׳תשפ״ד
ספטמבר 26, 2023
מצוות חג הסוכות הייחודיות של חג הסוכות מגיעה מהמצוות המיוחדות כפי שהן מוזכרות בתורה: ישיבה בסוכה. נטילת 4 המינים
כ״א במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 5, 2023
יום ההפגה שאנו מקיימים למשפחות מעצים אותן ומחזק את תחושת הערבות ההדדית במקום המסמל יותר מכל את אחדותנו: הכותל
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
כניסת מתפללים תתאפשר כל העת לאזור התפילה המקורה ברחבת הכותל – הכניסה דרך רחוב הגיא למנהרות הכותל המערבי.
כ״ד באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 4, 2024
לאחר שלחמו ברצועת עזה מול מחבלי החמאס ויצאו בחיים. יחד הם נשאו תפילה להצלחת חיילי צה"ל ולהחזרת החטופים
ח׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 18, 2024
"לך כנוס את כל היהודים"- תענית אסתר בצל מלחמת חרבות ברזל העצרת התפילה תועבר בשידור ישיר לעשרות אלפי אנשים
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
סיירה באתרים במנהרות הכותל, ובמיצג החדש 'שער השמיים' שנפתח לאחרונה לציבור המבקרים בכותל המערבי, ופותח צוהר להיסטוריה של העם
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
בשנת 2018 יצחק הגיע יחד עם נכדו לחגיגת חלאקה בכותל המערבי הוא לא הסתיר את התרגשותו מהמעמד
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
האדם ביסודו הוא בן אלמוות. המוות הוא תקלה. תקלה שאין דרך לברוח ממנה, אך גם לא נכון להשלים עימה.
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 6, 2024
נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, ואף התרגש לראות את המניין המרכזי של תפילת 'יום כיפור קטן'
No more articles to load

סיורים בירושלים