יש מי ששומע את הבכי שלך

שם פגש את יעקב אתגר מורכב: ההתמודדות עם חמיו הרמאי. התמודדות זו שוזרת את עשרים השנים שבהן שהה יעקב בבית לבן. בעשרים שנים אלו רומה יעקב על ידי חמיו פעם אחר פעם, כשהרמאות הקשה ביותר והבלתי־נתפסת היא החלפת הנשים: יעקב אהב את רחל וביקש לשאת אותה לאשה, אך לבן רימה אותו והשיאו עם לאה, אחותה הגדולה של רחל. תוצאות רמאות זו תלווה את חייו של יעקב עוד שנים ארוכות. המתח ששרר בביתו הביא בסופו של דבר גם למכירת יוסף, בנה של רחל, לעבדות על ידי אחיו, בני לאה.

ברור לחלוטין כי לבן הוא הדמות השלילית בסיפור. יעקב מנוצל על ידו בצורה מחפירה. רחל האומללה, שרצתה להינשא ליעקב, נאלצה לוותר לאחותה על חלום חייה ולהינשא לו לאחר מכן כאישה שנייה. טרגדיה של ממש. אך כיצד קשורה לאה לסיפור? מדוע זכתה לאה ביעקב?

בתלמוד הבבלי מסופר הסיפור הבא:

" 'ועיני לאה רכות' … רב אמר: לעולם רכות ממש, ולא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה; שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים: 'שני בנים יש לה לרבקה, שתי בנות יש לו ללבן – גדולה לגדול וקטנה לקטן', והיתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת: 'גדול מה מעשיו?' [והשיבו לה:] איש רע הוא מלסטם בריות; 'קטן מה מעשיו?' איש תם יושב אוהלים. היתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה."

(תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קכג)

התלמוד מברר את משמעות הפסוק "ועיני לאה רכות; ורחל הייתה יפת תואר ויפת מראה" (בראשית כט, יז). בפשטות, מסופר כאן כי עיניה של לאה היו מכוערות ואילו רחל הצעירה הייתה יפהפייה נחשקת. חכמי התלמוד לא אהבו פרשנות זו שמתמקדת בכיעורה של לאה והעדיפו לדרוש את הפסוק בדרך אחרת. אך רב, בן הדור הראשון של האמוראים, התעקש לפרש את הפסוק כפשוטו. אכן, אומר רב, עיני לאה היו מכוערות, אך "לא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה". המקרא איננו מתכוון לספר על כיעורה של לאה, אלא לרמוז לנו מדוע זכתה לאה ביעקב.

לאה שמעה את השמועות על בני־דודתה, עשיו ויעקב. היא ידעה שהיא מיועדת להינשא לעשיו ואחותה הצעירה מיועדת להינשא ליעקב. במבנה החברתי השבטי שנהג בתקופת האבות, לא הייתה לנערה ברירה אחרת מלבד הנישואים המסורתיים המותנים בהסכמת אביה. לאה שהייתה מודעת למעלליו של עשיו, לא השלימה עם גורלה, אך לא ראתה שום סיכוי לשנות את הגורל. אז היא בכתה. מעומק ליבה היא בכתה. הצער העמוק, הייאוש מהעתיד המר כאשתו של עשיו, הביאו אותה לבכי בלתי פוסק "עד שנשרו ריסי עיניה".

האם מישהו התעניין בבכייה של לאה? איננו יודעים. היא הפכה למכוערת בעקבות הבכי ומן הסתם ייאושה גבר. אך א-לוקים הוא "שומע קול בכיות" – כלשונו של אמיתי, הפייטן האיטלקי בן המאה השמינית, בפיוט הסליחות שנאמר בקהילות רבות ביום כיפור. בכייה של לאה קרע את הרקיע, הבכי של הנערה המיואשת שינה את מהלך ההיסטוריה. גורלה נהפך.

אכן, הייתה זו טרגדיה עבור יעקב, נוכלות מצדו של לבן, וויתור אצילי מצדה של רחל. אך עבור לאה הייתה זו הצלה של ממש, הצלה שלה זכתה בזכות הדמעות הרבות ששפכה בתפילתה.