סדר הדלקת נרות שבת
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיות: וְעָרְבָה לה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם. כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיות:
אחר כך
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי (וְאֶת אִישִׁי וְאֶת בני וְאֶת אמי וְאֶת אבי) וְאֶת כֹּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא, שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן.
זמני כניסת השבת
לבדיקת קריא בתורה לפי תאריך
דבר תורה לפרשת השבוע
מצב אוֹרֵחַ – פרשת אמור
פרשת אמור – תשפ"ה
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת אמור יש 63 מצוות, והן מופיעות לפי סדר מסוים.
יוצאת מהכלל היא מצוות "פאה" שבאופן תמוה נכתבה באמצע פרשת ה"מועדים" –חגי ישראל במעגל השנה. "פאה" היא מעט מן השיבולים; הקצה האחרון של השדה שאותו אסור לקצור. הוא מיועד לעניים.
מן התורה מי שמשאיר לעניים אפילו שיבולת אחת מהיבול שבשדהו, כבר קיים את מצוות פאה. העיקר להשאיר משהו. אלא שחז"ל, בתורה שבעל פה, קבעו כמות מינימלית למצווה זו, כדי שלעניים תנתן מתנה משמעותית ביד.
מדוע נכתבה המצווה הזו דווקא בין חג השבועות לראש השנה? וכי לא מתאים יותר לצוות על מצווה זו בצד מצוות הצדקה?
כשנתבונן במצוות פאה, נשאל: אם העניין הוא צדקה לעניים, ההיגיון אומר להשאיר משהו יותר תועלתי. מה הטעם בהשארת שיבולת חיטה לעני? יתירה מזו, פאה היא הפעולה האחרונה אותה צריך החקלאי לעשות עם תוצרתו טרם הכנסתה לביתו. קודמת לה בהרבה, מצוות ביכורים – לקטוף את הפרי הראשון ולהעלות אותו לבית המקדש בירושלים, ולמרבה ההפתעה, גם ביכורים אין להם שיעור. מן התורה יכול החקלאי להביא כביכורים אפילו תאנה אחת בלבד.
ההסבר הוא כך: מצוות פאה וביכורים יש להם מכנה משותף. הביכורים היא הפותחת, והפאה היא המסיימת. ובשניהם הרעיון הוא שהחקלאי יקבע בליבו את התובנה: העולם הזה הוא לא שלי. הוא היה לפניי ויהיה גם אחריי. אני חלק ממערכת הבריאה המופלאה של הקדוש ברוך הוא, ומנסה לבצע את החלק שלי באמונה ובישרות, מתוך הכרה שאני בטל כולי לאלוקים שהכל שלו והכל מתרחש ברצונו ובכוחו. נכנסתי כאורח למערכת מושלמת שמנוהלת בידי אלוקים, וכדי לבטא זאת אני מגיש לאלוקים את הפרי הראשון ואת הפרי האחרון.
כשאדם נותן את הראשית ואת האחרית לאלוקים, ומתהלך בתווך באמונה והכנעה – זו צורת החיים הנכונה. חיי המעשה הופכים אז להיות טובים יותר ונכונים יותר.
לא רק החקלאי, אלא כל אדם שקם בבוקר, פוקח עיניים, הוא אומר "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי". הפעולה הראשונה שאדם עושה בבוקר היא תפילת שחרית. לפני זה הוא לא עושה כלום, זו מצוות ה'ביכורים' היומית. ומה היא מצוות 'פאה' היומית – קריאת שמע שעל המיטה. רגע לפני השינה, מתייחד האדם עם קונו, קורא קריאת שמע ועושה את חשבון נפשו עם אלוקים.
זו גם צורת האכילה של היהודי: מברך ברכה שלפניה, ברכה שלאחריה, ובתווך, אוכל מתוך שלווה ואמונה.
בפרשתנו, בעיצומה של פרשת חגי ישראל, בין ציווי התורה על "חג הקציר" הקיצי שמבטא סיום פרק, לבין ציווי התורה על ראש השנה, בתחילתה של שנה חדשה- היום שמבטא יותר מכול את ה"ראשית" שבו מתייחדים מבוקר עד ערב בבית הכנסת בתפילה ובתקיעת שופר, נותנת התורה מקום מרכזי לתפקיד המרכזי שמוטל על עובד האדמה, הקוצר ברינה את פרי עמלו: מצוות הפאה!- ההכרה שהכל של הקב"ה, וההצלחה היא מברכתו.
לכן, דווקא בין חג השבועות לראש השנה, באה מצוות הפאה שכל תכליתה הוא להזכיר: אני ה' אלוקיכם:
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם…"
(ויקרא כ"ג, כ"ב)
ספר בראשית
ספר בראשית מכיל את: פרשת בראשית , פרשת נח ,פרשת לך לך , פרשת וירא , פרשת חיי שרה , פרשת תולדות , פרשת ויצא , פרשת וישלח , פרשת וישב , פרשת מקץ , פרשת ויגש , פרשת ויחי
ספר שמות
ספר שמות מכיל את: פרשת שמות , פרשת וארא , פרשת בא , פרשת בשלח , פרשת יתרו , פרשת משפטים , פרשת תרומה , פרשת תצוה , פרשת כי תשא , פרשת ויקהל , פרשת פקודי
ספר ויקרא
ספר ויקרא מכיל את: פרשת ויקרא, פרשת צו, פרשת שמיני, פרשת תזריע, פרשת מצרע, פרשת אחרי מות, פרשת קדושים, פרשת אמור, פרשת בהר בחקתי
ספר במדבר
ספר במדבר מכיל את:
פרשת במדבר • פרשת נשא • פרשת בהעלותך • פרשת שלח • פרשת קרח • פרשת חקת • פרשת בלק • פרשת פינחס • פרשת מטות • פרשת מסעי
ספר דברים
פרשת דברים, פרשת ואתחנן, פרשת עקב, פרשת ראה, פרשת שופטים, פרשת כי תצא, פרשת כי תבוא, פרשת נצבים, פרשת וילך, פרשת האזינו, פרשת וזאת הברכה
תגיות:
אולי יעניין אותך
-q42lp1jtpbwff35uj4h5dqrjy95bqobqxzbw6ilxck.jpg "המסע-לירושלים-2")
