הנתונים נטענים…

סדר הדלקת נרות שבת

סדר הדלקת נרות שבת

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיות: וְעָרְבָה לה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם. כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיות:

אחר כך

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי (וְאֶת אִישִׁי וְאֶת בני וְאֶת אמי וְאֶת אבי) וְאֶת כֹּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא, שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן.

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת נשא

ירושלים
כניסה:
18:53
יציאה:
20:15
תל אביב
כניסה:
19:18
יציאה:
20:18
חיפה
כניסה:
19:06
יציאה:
20:19
באר שבע
כניסה:
19:16
יציאה:
20:15

לבדיקת קריא בתורה לפי תאריך

.

דבר תורה לפרשת השבוע

כל אחד הוא מיוחד – פרשת נשא

פרשת נשא תשפ"ו

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה, והיא כוללת 176 פסוקים. אולם מה שמייחד את הפרשה אינו רק אורכה, אלא דווקא חלק מסוים ומפתיע בתוכה. מיד לאחר ברכת הכהנים – הברכה בה הם מברכים את העם בשלום, חסד ושמירה אלוקית, התורה מתארת בהרחבה את הקרבנות שהקריבו שנים עשר נשיאי שבטי ישראל בעת חנוכת המזבח במדבר.

התיאור הזה תופס חלק נכבד מן הפרשה: 78 פסוקים, כמעט מחצית ממנה. אך מה שמפליא במיוחד הוא שהתורה חוזרת מילה במילה, ללא שינוי כמעט, על תיאור הקרבן של כל נשיא ונשיא.

תורת ישראל מדויקת היא עד למאוד, ואין אות, תג או טעם שאינם באים בחשבון, בשל כך ההשתאות היא מרובה, מדוע מאריכה התורה וחוזרת פעם אחר פעם על אותם המילים, הלא יכלו לומר את שמות כל הנשיאים ולתאר את הקרבן שהביאו כולם, הלא דבר הוא.

על כך כתב רבי שלמה אפרים מלונטשיץ, מפרשני התורה הידועים מן המאה ה-16 :

"אחר שהזכיר חותם כל הברכות והוא השלום, היינו ברכת כהנים, מיד התחיל בפרשה אשר בה רמוז גם כן השלום, כי מטעם זה נאמר כבר בנשיא הראשון 'וקרבנו' – כאילו קדמו אחר, שלא יהיה תפארתו לומר אני הקרבתי ראשון, גם לא הזכיר בו שם נשיא, שלא יתנשא לומר אני אמלוך והגאוה סיבה לכל ריב ולכל נגע. ואמרו במדרש (שמות רבה טו, ו), שכל שנים עשר שבטים אלו נמשלו לשנים עשר מזלות שהולכים כמי שהולך בסולם לאחוריו, שכל אחד סובר אני ראשון. ומטעם זה האריכה התורה בזכרון כל הקרבנות בכל שנים עשר נשיאים, כדי שלא לעשות שום אחד טפל לחבירו, וכל זה סיבת השלום"
(כלי יקר במדבר ז יב)

לדבריו, התורה מבקשת למנוע תחרות סמויה. אמנם הנשיאים היו נבחרי העם ומנהיגיו, אנשי מעלה מבחינה רוחנית ואישיותית, אך גם אנשים גדולים עלולים לחוש צורך בהכרה נ   ברגעים חגיגיים וציבוריים. לכן התורה מקפידה על כך שכל אחד מהם יזכה לאותו מקום, לאותו תיאור, ולאותה חשיבות בדיוק.

בעולם של אמת רוחנית, מחשבות של עליונות, קנאה או תחרות אינן אמורות לתפוס מקום. בעיני הבורא כל בני האדם שווים בערכם וכל אחד מהם הוא חלק בלתי נפרד מן הבריאה. משום כך, דווקא באירוע כה מרכזי וציבורי, היה חשוב להשרות אווירה של שלום ואחדות, ולא לאפשר מקום למאבקי יוקרה סמויים. לכן התורה חוזרת ומתארת בפירוט את קרבנו של כל נשיא ונשיא, כדי להדגיש שאיש מהם לא היה חשוב יותר מחברו, ושלא היה יתרון לאחד על פני האחר.

אלא שהסבר זה עדיין מותיר שאלה פתוחה. אם המטרה הייתה להעניק מקום שווה לכל נשיא, ניתן היה להזכיר את שמותיהם ולאחר מכן לציין שכולם הביאו את אותו הקרבן. מדוע, אם כן, החזרה המלאה והמפורטת? כאן נכנסת תובנה עמוקה נוספת.

האדמו"ר מסלונים, בעל הספר "נתיבות שלום", מתעכב על פסוק החוזר שוב ושוב בתיאור הקרבנות:

"אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה"

הוא שואל מדוע מופיע המספר חמש פעמים רבות כל כך, ומסביר שהדבר רומז לחמשת החושים של האדם – ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש – שבאמצעותם האדם חווה ומפרש את העולם.

כל אדם רואה את המציאות דרך עולמו הפנימי. שני אנשים עשויים לראות את אותו אירוע בדיוק – אך אחד יראה בו תקווה והשני יראה בו איום. אדם אחד ישמע ביקורת כהזדמנות לצמיחה, ואחר ישמע בה דחייה ועלבון. אותו ריח, אותו טעם ואותה חוויה, יכולים להתפרש באופן שונה לחלוטין אצל אנשים שונים.

לפי רעיון זה, גם אם הקרבנות נראו זהים מבחינה חיצונית, המשמעות הפנימית שלהם הייתה שונה לחלוטין. בעולם היהודי, פעולה רוחנית שעושים כמה אנשים, אף שכלפי חוץ היא נראית אותו דבר, אין זו רק פעולה טקסית, אלא ביטוי לעולמו הפנימי של האדם ולכוונה שהוא מביא עמו.

לכן, אף שהתורה משתמשת באותן מילים בדיוק, אין כאן חזרה אמיתית. הקרבן של נשיא אחד איננו זהה לקרבן של חברו, משום שכל אחד מהם הביא אל המעשה עולם פנימי אחר, מחשבות אחרות, רגשות אחרים, ותודעה רוחנית ייחודית.

המסר הזה רלוונטי מאוד גם לחיים המודרניים. לעיתים נדמה שאנשים חיים בשגרה דומה: עובדים, מתפללים, מקימים משפחה, עושים מעשים טובים. מבחוץ הכול נראה כמעט זהה. אך התורה מבקשת להזכיר לנו שהמשמעות האמיתית של מעשה איננה רק במה שנראה לעין, אלא במה שמתרחש בלבו של האדם. אותה פעולה בדיוק יכולה להיות טכנית וריקה, או מלאה עומק, כוונה ומשמעות.

זהו אחד המסרים העמוקים ביותר של פרשת נשא: בני אדם יכולים לבצע את אותם המעשים כלפי חוץ, אך איש מהם איננו זהה באמת לחברו. לכל אדם עולם פנימי משלו, דרך ייחודית לחשוב, להרגיש ולפעול, וזווית ראייה שאין לאיש אחר. כאשר מפנימים רעיון זה, גם המעשים היומיומיים מקבלים משמעות חדשה.

על האדם להבין כי הייחודיות שלו איננה מקרית, אלא מורכבת ממכלול התכונות והבחירות שמעצבות רק אותו. משום כך, יש אחריות אישית עמוקה לכל אחד למלא את תפקידו בעולם, גם כאשר נדמה לו שאחרים עושים בדיוק את אותו הדבר. כי אכן אנחנו עם אחד, אך כל אחד הוא מיוחד.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת נשא

ירושלים
כניסה:
18:53
יציאה:
20:15
תל אביב
כניסה:
19:18
יציאה:
20:18
חיפה
כניסה:
19:06
יציאה:
20:19
באר שבע
כניסה:
19:16
יציאה:
20:15

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ג' סיון ה'תשפ"ו
מאי 19, 2026
השנה לאור השבת הסמוכה לחג צפויים רבים להגיע לתפילות במהלך השבת, ובמוצאי שבת אסרו חג
ג' סיון ה'תשפ"ו
מאי 19, 2026
טקס השבעה לנח"ל ביום חמישי ג׳ בְּתַמּוּז תשפ״ו (18/6/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
ג' סיון ה'תשפ"ו
מאי 19, 2026
טקס השבעה למג"ב ביום רביעי כ״ה בְּסִיוָן תשפ״ו (10/6/2026) בשעה 12:00–21:00 בכותל המערבי.
כ"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 14, 2026
בתפילה, שירה, ריקודים והודיה: רבבות השתתפו ברחבת הכותל המערבי לציון 59 שנים לאיחודה ושחרורה של ירושלים
כ"ד חשון ה'תרס"א
נובמבר 16, 1900
יש להזמין כרטיסים מראש באתם לזמנים המוצגים להזמנות כרטיסים
כ"ג אדר ה'תש"נ
מרץ 20, 1990
בחר תאריך: .
כ"ג אייר ה'תש"נ
מאי 18, 1990
תודה על התעניינותכם בהפקת בר מצווה בכותל- פרטיכם נקלטו בהצלחה! ברגעים אלו נשלח אליכם מייל להמשך תהליך ההזמנה מזל
י"ד סיון ה'תש"נ
יוני 7, 1990
מצפן ירושלים – מצפן שמראה כיוון תפילה למקום המקדש
י"ט טבת ה'תשפ"ו
ינואר 8, 2026
הרב לופוליאנסקי ז״ל היה איש חסד ומעש, אשר עסק בצרכי ציבור באמונה ובמסירות רבה.
י"א כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 1, 2025
טקס השבעה לבא"ח כפיר ביום יום רביעי י״ח בְּסִיוָן תשפ״ו (3/6/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ט חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 20, 2025
חג הסיגד נחגג הבוקר בכותל באירוע מרגש במיוחד, כשהספר העתיק "האורית" הובא לראשונה לרחבה לקריאת עשרת הדיברות — מחזה
כ"ה חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 16, 2025
טקטס השבעה בא"ח גבעתי ביום יום שני ט״ז בְּטֵבֵת תשפ״ו (5/1/2026) בשעה 13:00–20:00 בכותל המערבי.
ז' אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 1, 2025
במהלך הביקור התקבל מר וויטקוף בחום על ידי עשרות מתפללים שנכחו באותה העת ברחבת הכותל, אשר הביעו את תודתם
כ"ג טבת ה'תשפ"ו
ינואר 12, 2026
אבן מאבני הכותל המערבי שהוצבה עשרות שנים בקריה בתל אביב תושב לירושלים ותיטמן בגניזה ייעודית – צעד ערכי, היסטורי
כ"ח סיון ה'תשפ"ה
יוני 24, 2025
עם סיום מלחמת 'עם כלביא' והסרת מגבלות ההתקהלות שהוטלו על-ידי פיקוד העורף, שב הכותל המערבי לפעול כסדרו, ומאות מתפללים
י"א כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 1, 2025
שר החקלאות של גאורגיה הגיע לביקור מרגש בכותל המערבי, סייר במנהרות ובמיצג 'שער השמיים' והותיר פתק תפילה אישי. בסיום
ג' סיון ה'תשפ"ו
מאי 19, 2026
  נאום לכנס מתגיירים- ב' סיון תשפ"ו (18.5.2026)   לעמוד כאן היום, למרגלות הכותל המערבי, ולראות את הפנים המאירות
כ"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 14, 2026
  דברים לטקס משרד החינוך ליום ירושלים כז אייר תשפ"ו 14.5.2026     אני עומד כאן ברחבת הכותל המערבי,
כ"ו אייר ה'תשפ"ו
מאי 13, 2026
פתיחת אירועי יום ירושלים תשפ"ו כ"ז אייר תשפ"ו 13.5.2026   שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו לך! זכינו
כ"ה אייר ה'תשפ"ו
מאי 12, 2026
כאשר התורה מונה את העם לפי שבטים ומשפחות, היא מלמדת את אומנות השילוב: כל יחיד נספר בפני עצמו, אך

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .