ההכרה בבדידותו של הזולת היא הדרך לגאולה

כשעוסקים בסיבות שהביאו לחורבן, אפשר לדבר על האירועים הפוליטיים.

תשעה באב – תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

תשעה באב הוא, יום האבל הלאומי על חורבן בית המקדש. ביום זה עלו באש שני בתי המקדש, הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך, והשני שנבנה בימי שיבת ציון וחרב בשנת 70 לספירה. שני בתי המקדש עמדו באותו מקום – בהר המקודש, הר הבית בירושלים, ומאז שנחרבו נקבע יום אבל ותענית לזיכרון האסון הלאומי הכבד שהיכה בעם ישראל.

כשעוסקים בסיבות שהביאו לחורבן, אפשר לדבר על האירועים הפוליטיים. בחורבן הראשון היה זה יהויקים מלך יהודה, ולאחר מכן צדקיהו מלך יהודה, שמרדו באימפריה הבבלית. תוצאותיו של מרד זה היו חורבן ממלכת יהודה, גלות העם לבבל וחורבן בית המקדש. בחורבן השני היה זה 'המרד הגדול' של היהודים בארץ ישראל כנגד האימפריה הרומית, מרד שגם הוא הסתיים בחורבן ירושלים והמקדש, ברצח המוני ובהגלייה של מאות אלפי יהודים.

לצד הסיבות הפוליטיות, ניתן לעסוק גם בסיבות הרוחניות שדרדרו את מצבו הרוחני והמוסרי של העם עד לחורבן. על הרקע לחורבן הראשון אנו קוראים בספרי הנביאים. ישעיהו הוכיח את העם על עבודת אלילים, על שחיתות חברתית, על גילוי עריות ועל שפיכות דמים. ירמיהו שחי ממש בתקופת החורבן הוכיח גם הוא את העם על עבודת אלילים ועל שחיתות, והוסיף איום ממשי על חורבן ירושלים והמקדש. ירמיהו – שעל פי המסורת כתב גם את מגילת 'איכה' הנקראת בתשעה באב – פנה אל העם והוכיח אותו ללא מורא:

אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמור "היכל ה', היכל ה', היכל ה' המה"! כי אם היטב תיטיבו את דרכיכם ואת מעלליכם; אם עשו-תעשו משפט בין איש ובין רעהו; גר, יתום ואלמנה לא תעשוקו; ודם נקי אל תשפכו במקום הזה; ואחרי אלוהים אחרים לא תלכו לרע לכם – ושיכנתי אתכם במקום הזה…
הגנוב, רצוח, ונאוף, והישבע לשקר… ובאתם ועמדתם לפניי בבית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם "ניצלנו"?!… המערת פריצים היה הבית הזה?!
(ירמיהו ז, ד-יא)

המוסכמה העממית בירושלים באותם ימים הייתה שאדם יכול לעשות מעשי עוול ועושק, ולאחר מכן להתייצב בבית המקדש, להתפלל או להגיש קורבן, ו"לכפר" בכך על מעשיו. ירמיהו נאבק כנגד מוסכמה זו, מאבק שכמעט עלה לו בחייו – אך לא הצליח למנוע את האסון.

כאשר אנו קוראים בתשעה באב את מגילת 'איכה', ישנו מוטיב אחד הבולט במגילה: הבדידות. כותב המגילה מרבה לתאר את בדידותם של ירושלים ושל העם היהודי לאחר החורבן. כך פותחת המגילה:

איכה ישבה בדד העיר רבתי עם, היתה כאלמנה? רבתי בגויים, שרתי במדינות – היתה למס! בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה, אין לה מנחם מכול אוהביה; כול רעיה בגדו בה, היו לה לאויבים.

היו בניי שוממים…

ייתכן שהשימוש בדימוי האלמנה הבודדה קשור לתוכחת ירמיהו על עושק האלמנות. בעת העתיקה, ולעיתים גם בימינו, אלמנה צעירה נקלעת למצוקות ולניצול והיא חשה נטולת הגנה. כאשר ירמיהו זעק "גר, יתום ואלמנה לא תעשוקו!" הוא דיבר על מציאות חברתית שעושק של אדם זר, של יתום ושל אלמנה בודדה – לא נחשב לפשע. העונש שהעם קיבל על עושק האלמנות היה שהעם כולו הפך ל"אלמנה" נטולת הגנה.

ומכאן גם צומחת התקווה. אם נפנים שמה שמוטל עליו הוא לשפר את יחסינו אל השכבות החלשות בחברה, לראות את מצוקת האחר, את בדידותו של הזולת, לפקוח עין טובה על הסובב – נזכה גם אנו שא-לוקים יביט עלינו בעין טובה ויביא לנו את הגאולה השלמה, ונזכה לראות בבניין בית המקדש, במהרה בימינו, אמן.

 

 

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת תזריע־מצרע

ירושלים
כניסה:
18:40
יציאה:
20:00
תל אביב
כניסה:
19:04
יציאה:
20:02
חיפה
כניסה:
18:52
יציאה:
20:03
באר שבע
כניסה:
19:02
יציאה:
20:00

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 14, 2024
בסיום המעמד שרו האלפים את שירת ‘אני מאמין’ ו'אחינו כל בית ישראל' בתפילה לחזרתם של החטופים, לרפואת הפצועים ולשלום
ח׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 12, 2024
ביום שני בערב ה-12/08/24 ליל תשעה באב תשפ"ד, מעמד קריאת מגילת איכה ואמירת קינות על ידי חזנים בנוסח עדות
ח׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 12, 2024
בגמר הצום (19:51) יחולק בכותל המערבי שתיה וכיבוד קל לאלו שמסיימים את הצום ברחבת הכותל המערבי.
ד׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 8, 2024
האבן שנפלה מהכותל במוצאי תשעה באב לפני שש שנים – נגנזה לצד אבני הכותל המערבי שנפלו בחורבן בית שני
כ׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 18, 2025
שגריר ארה"ב בישראל הנכנס, מר מייק האקבי, פתח את שליחותו הדיפלומטית בביקור מרגש ותפילה בכותל המערבי
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
הקרן למורשת הכותל המערבי סיימה את היערכותה לקראת אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ה ברחבת הכותל המערבי:
כ״ג באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 23, 2025
להלן הסדרתי התנועה לרגל מרתון ירושלים שהתקיים בתאריך 04/04/2025 יום שישי
י״א בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 9, 2025
טוען תאריך עברי לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים
ב׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 5, 2024
מעמד הסליחות בכותל מהווה מסורת רבת שנים, כאשר מראש חודש אלול ועד יום כיפור, מתכנסים המונים כדי לבקש מחילה
י׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 11, 2024
לאחר הכתרתו הגיע הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרה"ג דוד יוסף שליט"א לרחבת הכותל המערבי והתקבל על ידי רב
י״ג בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 19, 2024
השוטרים האמיצים והגיבורים שחירפו את נפשם בעוז ובגבורה בבוקרו של שמחת תורה, בירכו יחד בעיניים דומעות ובהתרגשות את ברכת
י״ב בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 14, 2024
לקראת חג הסוכות תשפ"ה (2024), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 28, 2025
ההשבעה תתקיים בתאריך 23/06/2025 מהשעה 14:00 עד לשעה 20:00
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 28, 2025
כ"ו ניסן תשפ"ה 24.5.2025   עומדים אנו היום,  בין שתי תהומות של חושך – זו של השואה הנוראה וזו
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
מילה אחת קטנה יכולה לשנות חיים שלמים — לטובה או לרעה. הבחירה בידיים שלנו.
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 24, 2025
שבוע הזיכרון והגבורה בבית מורשת הכותל – שלושה מפגשים מרגשים

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .